דיכאון אחרי לידה - לא רק אצל נשים. למה זה קורה ואיך מונעים ומתמודדים עם דיכאון אחרי לידה של גברים? כל המידע
שיתוף
לא, זאת לא טעות: הכתבה הבאה אינה עוסקת במצבי דיכאון אחרי לידה של נשים אלא בדיכאון אחרי לידה של אבות טריים.
התופעה של דיכאון אחרי לידה בקרב נשים זכתה לתשומת לב רבה בעשורים האחרונים, עם התפוגגות מיתוס אם הצעירה המוצפת אושר (ולא, למשל, המוצפת הורמונים, כאבים וציפיות חברתיות) ועם ההכרה בפגיעה המשמעותית ביחסי האם-תינוק אשר יכולה להיווצר במצבים חמורים של דיכאון אחרי לידה. הכרה זו הביאה להרחבת מודעותם ורגישותם של רופאים ופסיכותרפיסטים למצבן הרגשי של נשים אחרי לידה, אך לא לעלייה בהתעניינות במצבם של האבות הטריים.
רק בשנים האחרונות החלו להצטבר עדויות לכך שמצבי דיכאון אחרי לידה אינם נחלתן הבלעדית של נשים: מחקרים מצביעים על כך ששכיחותם של סימפטומים דיכאוניים בקרב גברים עולה ב-68% (!) בחמשת השנים הראשונות לאחר הפיכתם לאבות, כאשר בקרב 10% מהם יתפתח מצב קליני של דיכאון אחרי לידה.
דיכאון אחרי לידה כשמו כן הוא: מצב דיכאוני אשר מופיע בשבועות או החודשים שלאחר הלידה ומתבטא בסימפטומים של עצב, מצב רוח ירוד, תחושות ייאוש וחוסר טעם, פגיעה בהערכה העצמית, אובדן אנרגיות, ירידה בתחומי העניין וההנאה הרגילים ושינויים בדפוסי השינה והאכילה (אשר אינם קשורים להולדת התינוק או נסיבות חיצוניות אחרות).
סימפטומים אלו עשויים לאפיין מצבי דיכאון אחרי לידה הן אצל נשים והן אצל גברים, אך בקרב גברים עשויים להופיע עוד "סימנים מחשידים" לקיומו של דיכאון שביניהם בעיות פסיכוסומטיות, הסתגרות, עצבנות ורגזנות, נטייה בלתי אופיינית לכניסה לעימותים ולעתים גם שימוש בסמים ואלכוהול. במקרים מסוימים, אבות טריים אשר היו בני זוג נאמנים, נוכחים ותומכים עשויים לפתח התנהגויות אנטי-זוגיות שאינן אופייניות להם כהתרחקות, וורקוהוליות ואפילו ניהול רומן מחוץ לנישואים. סימפטומים אלו אמנם אינם נראים ממבט ראשון כביטויים של דיכאון אחרי לידה, אך עשויים להסוות את תחושות העצב, הלחץ והפגיעה בערך העצמי, ובפרט בקרב גברים אשר אינם רגילים לתת ביטוי לעולמם הפנימי ורגשותיהם.
נכון, גברים אינם חווים את הטלטלה ההורמונלית שחוות נשים לאחר הלידה, ומאחר ומרביתם אינם יוצאים לחופשת לידה, במרבית המקרים לא הם אלו שיצטרכו להתמודד עם השינוי הדרמטי בשגרה היומיומית. עם זאת, התבוננות על השינויים החלים בעולמם של אבות טריים מצביעה על כך שגם להם יש כמה וכמה גורמים לקושי, לחץ ומצוקה.
ראשית, גם אם בחודשי החיים הראשונים האב אינו נושא בנטל הטיפול בתינוק כמו בת זוגו, הרי שגם הוא מתמודד עם שינוי חיים דרמטי: מחיים עצמאיים ובוגרים הממוקדים בקריירה, בחיים בחברתיים ובחיים בזוגיים, מוקד החיים עובר לטיפול בתינוק הצעיר אשר הטיפול בו בחודשים הראשונים עשוי להיות מתסכל, מתיש ובלתי מתגמל. כמו כן, בדומה לנשים גם גברים ההופכים לראשונה להורים עשויים להיות מוצפים בתכנים הנוגעים לחוויות שלהם עצמם כילדים ותינוקות. למשל, ההפיכה לאב עשויה לעורר (באופן מודע או בלתי מודע) תחושות מכאיבות הנוגעות לקשר של האב הטרי עם אביו שלו, ולהציף קשיים וקונפליקטים הנוגעים לתלות, קרבה ואינטימיות במערכות יחסים. כמובן, מרבית הגברים יתמודדו עם היבטים אלו מבלי לפתח דיכאון אחרי לידה אך אלו מהם שחוו קשיים במערכות יחסיהם עם הוריהם או הגיעו להורות כאשר הם פחות בשלים ומוכנים אליה - עשויים לחוות את המעבר להורות כקשה במיוחד. בהקשר זה חשוב לציין גם כי במקרים רבים, הנשים הנושאות את ההיריון מתכוננות רגשית להולדת הילד באופן מעמיק יותר ביחס לגברים: העיסוק בהריון, ההכנות לחופשת הלידה, ועצם האפשרות להרגיש את העובר כבר מאמצע תקופת ההריון דוחקים את האם להכנה נפשית לחווית האימהות, בעוד שחלק מהגברים מתארים כי "נפילת האסימון" של ההפיכה לאבות הגיעה רק עם הולדת התינוק.
מעבר לאלמנטים אלו, חשוב לזכור כי ביחס לגברים, נשים נהנות מרשת תמיכה חברתית משמעותית יותר במקרים רבים. אימהות, חברות וקולגות שכבר ילדו שמחות פעמים רבות לתרום מניסיונן סביב הכניסה לאימהות ונשים, אשר יוצרות מטבען קשרים חברתיים הדוקים יותר, יכולות להשתמש במשאבים אלו לחיזוק ביטחונן העצמי וקבלת תמיכה רגשית. גברים, לעומת זאת, נוטים ליצור מערכות יחסים אינטימיות פחות אשר אינן מאפשרות להם לעבד את החוויה הרגשית של הכניסה לאבהות ולזכות לתמיכה הרגשית לה הם זקוקים.
לצד כל האמור לעיל חשוב לציין כי חלק מהגברים החווים סימפטומים של דיכאון אחרי לידה אינם בהכרח גברים אשר אינם מחוברים לתפקידם החדש כאבות, ולעתים אף להיפך: האבות הצעירים של תקופתנו הם פעמים רבות גברים אשר מחוברים לתפקיד האבהי ורוצים בו. אם זאת, לא פעם הם נקרעים בין דרישות תפקיד אלו לבין הלחץ להמשיך ולתפקד כתומכיה של בת הזוג המותשת מהטיפול היומיומי בתינוק ולשמש כמפרנסים יחידים. התמרון בין התפקיד האבהי להמשך התפקוד ה"רגיל" מחוץ לבית עשוי לייצר עומס רב, ובפרט כאשר האב הטרי מודר מהטיפול בתינוק שלא מרצונו: רבות מהנשים המבלות את מרבית היום עם התינוק חשות כי הן היחידות שיודעות כיצד לטפל בו ומרבות לבקר את טיפולו של בן הזוג. כך, האב הצעיר זוכה לביקורת תמידית על תפקודו בכל אחד ממישורי החיים.
ממצא מעניין נוסף קושר גם בין דכאון לבין איכות הקשר הזוגי שלאחר הלידה. השקעתה הרבה של האם בתינוק הצעיר, ובפרט כאשר היא עצמה מתמודדת עם קשיים רגשיים סביב ההפיכה לאם, עלולה להביא לכך שבן זוגה יאבד אותה כמקור תמיכה דווקא בתקופה בה הוא זקוק לה במיוחד. בהתאם, נמצא כי הסיכון שהאב יפתח דיכאון אחרי לידה עולה בצורה משמעותית כאשר בת זוגו מתמודדת גם היא עם דיכאון אחרי לידה.
קראתם? נבהלתם? רגע לפני שאתם מחליטים לדחות את הכניסה להריון בעוד כמה חודשים או מגייסים אומנת במסגרת 24/7, כדאי להזכיר לעצמכם שיש מה לעשות כדי למנוע ולטפל במצבי דיכאון אחרי לידה.
במידה ואתם נמצאים לקראת כניסה להריון או במהלך הריון, וחוששים מהתפתחות דיכאון אחרי לידה או קשיים אחרים, בדקו עם עצמכם האם אתם מבינים את משמעות האבהות וכיצד אתם מרגישים כלפיה. שאלו את עצמכם אילו חששות מתעוררים בכם וכיצד אתם מדמיינים את תפקודכם כאבות ואת תפקודכם הזוגי המשותף. במידה והתמונה המצטיירת בעיני רוחכם היא תמונה מאיימת ("יגמרו לי החיים", "אני לא אדע איך עושים את זה") או לחלופין, תמונה "ורודה ואידילית ("שטויות, נסתדר, כולם עוברים את זה") - יש סיכוי סביר שאינכם מוכנים באופן עמוק למעבר להורות. במצבים אלו מומלץ להקדיש יותר ויותר מחשבה אישית וזוגית לנושא, ואף לפנות אל טיפול פסיכולוגי או טיפול זוגי שיסייע לך או לכם להתכונן להורות.
במידה וכבר הפכת לאב ואתה מתמודד עם קשיים רגשיים, רמות גבוהות של לחץ, מצב רוח ירוד, עצבנות, ו/או במידה והקשר הזוגי השתנה וספג טלטלה משמעותית עם הכניסה להריון - מומלץ לפעול במספר אפיקים מרכזיים:
היכנסו לקריאה נוספת אודות טיפול בדיכאון אחרי לידה