פסיכולוגיה חיובית: פסיכולוגיה חיובית הנה גישה המבקשת להדגיש את ההיבטים החיוביים והאופטימיים בנפש האדם. מידע על דגשי הגישה והוגיה המרכזיים.
שיתוףמדובר בזרם אשר צובר פופולאריות בשנים האחרונות, שהחל לצמוח באמצע המאה ה-19. להאזנה לראיון קצר בנושא פסיכולוגיה חיובית לחצו כאן.
פסיכולוגיה חיובית צמחה בארצות הברית, כחלק מהרצון לאזן מחדש את השיח הטיפולי הרווח בחברה. אנשי הטיפול של אותן שנים, באם אלו פסיכולוגים או פסיכיאטרים שונים, החזיקו בתפיסה אשר נפוצה גם כיום, לפיה בריאות הנפש מוסברת באמצעות השיח הרפואי. בדומה לשיח הרפואי, אשר מסביר בריאות פיזית דרך שלילה של מחלות, בריאות הנפש הוסברה באמצעות קטלוג וסיווג של הפרעות נפשיות תוך הסברת הסימפטומים של כל הפרעה. במסגרת פסיכולוגיה חיובית מבקשים לשנות את המוקד - לקחת את השאלה "מה עושה אדם לחולה?" ולהמיר אותה ב"מה הופך אדם לבריא?".
את המונח פסיכולוגיה חיובית טבע מאסלו אברהם (1908-1970), אחד ממייסדיה של גישה המכונה פסיכולוגיה הומניסטית אשר צמחה לאחר מלחמת העולם השנייה. הגישה ביקשה לשנות את הדגש בתחום בריאות הנפש מהתמקדות בפתולוגיה, להתמקדות בצורך הטבעי של האדם לצמוח ולהגשים את עצמו בעולם, מתוך אמונה כי האדם טוב ביסודו. כחלק מכך מאסלו ומטפלים נוספים כגון פרום אריך, רוג'רס קרל ואחרים, ביקשו לנסח את התנאים הדרושים לאדם, בכדי לאפשר את הצמיחה הנפשית שלו. אחת ההמשגות המפורסמות של מאסלו הנה פירמידת הצרכים שלו, שמציגה את הצרכים הנחוצים לאדם בסדר הירארכי, מהבסיסיים לנעלים ביותר.
פסיכולוגיה חיובית התעוררה מחדש בעשורים האחרונים וקיבלה מעמד של תנועה בולטת, בזכות שורה של חוקרים מארצות הברית, בראשם מרטין סליגמן מאוניברסיטת פנסילבניה. חוקרים אלו הרחיבו ופיתחו את רעיונותיהם של המטפלים ההומניסטיים המקוריים, וכחלק מכך ביקשו לברר מה עומד בבסיס היכולת של בני האדם לנהל חיים "נורמאליים", ולהתגבר על מכשולים. במסגרת זאת, הפסיכותרפיה החיובית לפי סליגמן מציעה חלופה לספר הסיווג של הפרעות נפשיות, ה-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders) DSM), באמצעות ספר משלה, המכונה ספר העוצמות והמעלות – (Character Strengths and Virtues handbook (CSV. הספר מציג 6 קטגוריות מרכזיות של אלמנטים אנושיים חיוביים:
כך, הפסיכולוגיה החיובית של ימינו מתמקדת באופן בו ניתן לחזק את העוצמות של האדם, למשל את היצירתיות שלו, היכולת שלו לאהוב ולסלוח, לגלות פתיחות וסקרנות, להיות נדיב ולשאוף לצדק.
כיום מטפלים רבים עושים שימוש בעקרונותיה של הפסיכולוגיה החיובית במסגרת פסיכותרפיה פרטנית, באם זאת בטיפול ארוך טווח או במסגרת טיפול קצר מועד לסוגיו. במקרים רבים משולבים אלמנטים של פסיכולוגיה חיובית במסגרת פסיכותרפיה אינטגרטיבית המשלבת גישות נוספות, כגון פסיכותרפיה דינמית או פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית כחלק מהרצון לאזן בין מודלים שנותנים יותר מרחב למצוקה ולקושי, לבין מודלים שנותנים יותר משקל לכוחות ולעוצמות של האדם.
Peterson, C., & Seligman, M. E. (2004). Character strengths and virtues: A handbook and classification (Vol. 1). Oxford University Press
השבר הבסיסי הוא מונח שטבע באלינט בהתייחס לשבר שנוצר באישיות עקב פער קשה בין צרכי תינוק הרך לטיפול שקיבל. על השבר הבסיסי וטיפול במצבי רגרסיה אליו.
קראו עודכליאה, שבי ושעבוד נשמעים כחוויות קשות. אך בספרו 'מנוס מחופש' מציג הפסיכואנליטיקאי אריך פרום טענה לפיה רבים יעשו הרבה בשביל להימלט מהחופש הנמצא בידנו
קראו עודמשבר אמצע החיים- מיתוס או עובדה ממשית? לטענת הפסיכואנליטיקאי אריקסון, מדובר בשלב התפתחותי נורמטיבי היכול להתפתח לכיוונים חיוביים או שליליים כאחד.
קראו עוד