המחקר מזהה פסיכופתיה בתור תופעה הכוללת ליקויים רגשיים כמו מחסור באמפתיה המובילה לעתים להתנהגות אנטי-סוציאלית. נוטים לבלבלה עם הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית
שיתוףעבור רבים לא ברור ההבדל בין פסיכופתיה, הפרעת התנהגות והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. כך למשל, דמות מסוימת בסרט תכונה "פסיכופתית", אך מזווית מקצועית יכול להיות כי אדם אמיתי המתנהג כך יאובחן כבעל הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. בפועל, הבלבול נובע מהשימוש המרובה במילה "פסיכופתיה" בתרבות הפופולארית ומשום שהיא מתארת תופעה נחקרת אשר קווי הגבול שלה כיום אינם קבועים, אם כי נושקים באופנים שונים להפרעות המוזכרות. יחד עם זאת, רק הפרעת התנהגות והפרעת אישיות אנטי-סוציאלית הן הפרעות פסיכיאטריות רשמיות הניתנות לאבחון.
אף על פי שפסיכופתיה אינה הפרעה נפשית רשמית, היא זוכה לבחינה, התבוננות והתייחסות נרחבת במחקר הפסיכולוגי, כתופעה בעלת השלכות פוטנציאליות מעשיות וטיפוליות על האדם. בתחילת שנות ה-90, פותחה על-ידי הפסיכולוג הקנדי רוברט ד. הר (HARE) רשימת תיוג לזיהוי מאפיינים פסיכופתים, המשמשת עד היום ככלי מרכזי במחקר וככלי עזר במערכת המשפט, בין היתר בעבודה עם אסירים.
על פי המחקר, התסמינים הבאים נכללים תחת המונח "פסיכופתיה": תגובות רגשיות לוקות בחסר, פגיעה ביכולת לחוש אמפתיה, חרטה ואשמה, כמו גם שליטה נמוכה בהתנהגות אשר לרוב מתבטאת בהתנהגות אנטי-סוציאלית ואף פלילית. לצד זאת, עולה כי מאפייני התופעה אינם סותרים הצלחה חברתית וכלכלית. בנוסף, הוצע במחקר כי זיהוי פסיכופתיה בקרב אדם מסוים עשוי לנבא את מידת הסיכון הנשקפת ממנו לחברה כגורם לפגיעה בבריאות הציבור, ולעומס על מערכת המשפט (בכליאה או כליאה חוזרת). בשל כך, עולה הטענה כי זיהוי וטיפול מוקדם הם צעדים רבי חשיבות.
לצד זיהוי הפסיכופתיה לפי תסמינים התנהגותיים, חוקרים מרכזיים בתחום מציעים לראות בה הפרעה נוירו-התפתחותית. בהתאם, מחקרים עדכניים מתמקדים בבחינה של שיטות טיפול לאנשים צעירים בעלי מאפיינים התואמים לתופעה, מתוך שאיפה לנצל את הגמישות הפלסטית של מערכת העצבים בנעורים לבלימת התפתחותה.
Anderson, N. E., & Kiehl, K. A. (2014). Psychopathy: Developmental perspectives and their implications for treatment. Restorative Neurology and Neuroscience, 32(1), 103–117
Blair, R. J. R. (2003). Neurobiological basis of psychopathy [Editorial]. The British Journal of Psychiatry, 182(1), 5–7
Gullhaugen, A., Heinze, P., & Chernyahovsky Kornev, S. (2021). The theoretical validation of the Dynamic Model of Psychopathy (DMP): Toward a reformulation of the construct, assessment, and treatment of psychopathic traits. Psychoanalytic Psychology. Advance online publication
אף אחד מאיתנו לא היה רוצה להיות מקוטלג באופן שטחי ומצומצם, אך על פי גישת התכונות ניתן לסווג אנשים למספר קטגוריות מרכזיות על פי מספר תכונות בולטות.
קראו עודהפרעת מחלה מדומה היא הפרעה המתייחסת לייצור מכוון ושקרי של סימפטומים רפואיים
קראו עודרגרסיה בשירות האגו היא מונח המתייחס לנסיגה מתפקודים בוגרים ובשלים ה משרתת את הסתגלותו של האדם. על רגרסיה בשירות האגו בחיי היום יום וביחסים הטיפוליים
קראו עוד