טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) כולל מגוון שיטות ממוקדות מטרה, שנמצאו יעילות בהתמודדות עם קשיים נפשיים שונים. אז מה זה CBT? ולמי זה מתאים? בכתבה הבאה
שיתוף.jpg)
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או CBT (כלומר, Cognitive Behavioral Therapy), הוא שם כולל למגוון שיטות טיפול פסיכותרפי מבוססות מחקר. לפי CBT, המחשבות, הרגשות וההתנהגות שלנו משפיעים זה על זה וניתן ללמוד כיצד לעצב אותם או את הקשרים ביניהם בכדי להפחית מצוקה ולשפר תפקוד. סוג טיפול זה ממוקד מטרה, כולל מספר מצומצם של מפגשים מובנים, ונמצא יעיל בהתמודדות עם קשיים שונים כחרדה, דיכאון, פוסט טראומה ועוד. אז ממה מורכב טיפול CBT? ולמי הוא מתאים? על כך בכתבה הבאה.
CBT התפתח לאורך השנים וכולל מגוון רחב של טיפולים שמקורם בשלבים שונים. מקור השיטה בגישות התנהגותיות שהתפתחו במחצית הראשונה של המאה ה-20, והתמקדו בהתנהגות האדם מבלי לקחת בחשבון מחשבות או רגשות פנימיים. השיטה התבססה על תהליכי למידה ועל עבודה עם חיזוקים חיוביים ושליליים לצורך שימור התנהגות או שינוייה.
משנות ה-60 ואילך, עם שילובן של שיטות קוגניטיביות, החל ״הגל השני״ של CBT. הדגש החדש היה על זיהוי ותיקון של מחשבות אוטומטיות בלתי יעילות, שמשפיעות על התנהגות הפוגעת בתפקוד. כחלק מכך, התמקד הטיפול בעבודה על הטיות חשיבה נפוצות, למשל ״הכללת יתר״ (הסקת מסקנות שליליות כלליות על סמך אירוע בודד, לדוגמא: אם נשך אותי כלב, כל הכלבים מסוכנים).
עקרון מרכזי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי לאורך השנים, אשר נועד לסייע במצבים שונים, הוא חשיפה, במהלכה המטופל או המטופלת נחשפים בתנאים מבוקרים לגירויים (כמחשבות או מצבים) המעוררים בהם פחד או חרדה, בכדי להפחית תחושות אלה ולפתח דפוסי התמודדות יעילים יותר למולם.
אחת השיטות שמבוססות על עקרון זה היא חשיפה ומניעת תגובה (ERP), שפותחה לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ובמסגרתה המטופל לומד להתמודד עם מחשבות מאיימות המתעוררות סביב גירוי מסוים מבלי להגיב באופן לא יעיל בכדי להרגיען.
"הגל השלישי״ של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי התפתח משנות ה-80, ושם דגש על קבלה של מחשבות והתנהגויות, לפני הניסיון לשנותן. גל זה כולל שיטות כתרפיית קבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) ושיטות נוספות מבוססות מיינדפולנס. בניגוד לטיפולים מבוססי חשיפה שמטרתם להתמודד עם הפחד דרך חשיפה כדי להחלישו, שיטות כמו ACT מכוונות לפיתוח גמישות מחשבתית דרך נוכחות ברגע, קבלה של המצב הקיים ומחויבות לתהליך של שינוי.
כיום, ניתן למצוא מגוון של טיפולי CBT, חלקם משתייכים ל״גל השני״ וחלקם ל״גל השלישי״. על-אף שיש שונות ביניהם, ישנם כמה מרכיבים משותפים:
CBT יכול להתאים לצעירים ומבוגרים, וכן למשפחות או לזוגות. לפי מחקרים רבים לאורך השנים, CBT נמצא יעיל עבור הפרעות מגוונות כגון דיכאון, חרדה, אינסומניה (נדודי שינה), הפרעות אכילה, ויסות רגשי, קשיים בזוגיות, הפרעה טורדנית כפייתית וכן חרדה ודיכאון אצל ילדים. במקרים מסוימים, מומלץ לשלב את הטיפול עם טיפול תרופתי.
יש מטפלים שמשלבים כלים של CBT במסגרת פסיכותרפיה מסוגים שונים, למשל בטיפול דינמי, או במסגרת טיפול אינטגרטיבי. הדבר יכול לאפשר שיח מעמיק וחופשי יותר לצד עבודה מול מטרות ספציפיות. טיפול דינמי, למשל, יכול להתאים כטיפול ארוך טווח, כשיש צורך בדגש על קשר בין-אישי ובניית אמון לאורך זמן.
Beck, A. T. (2019). A 60-year evolution of cognitive theory and therapy. Perspectives on Psychological Science, 14(1), 16-20
Blackwell, S. E., & Heidenreich, T. (2021). Cognitive behavior therapy at the crossroads. International Journal of Cognitive Therapy, 14(1), 1-22
Hayes, S. C., & Hofmann, S. G. (2017). The third wave of cognitive behavioral therapy and the rise of process?based care. World psychiatry, 16(3), 245
https://www.psychologytoday.com/gb/therapy-types/cognitive-behavioral-therapy