לפחד מקורונה: חרדה בריאה או חרדת בריאות?

כולנו מכירים את אותם אנשים שתמיד קצת לחוצים מבריאותם, ואולי אפילו אנחנו בעצמנו קצת כאלה. אלה שלעתים קרובות חוששים שיש להם איזו מחלה נדירה שבדיוק קראו עליה בגוגל, או שנלחצים מכל כאב ראש קל. בשפת היום-יום, לעיתים נקרא לאדם כזה  "היפוכונדר".

מאז הופעת נגיף הקורונה, מי שנחשב היפוכונדר גילה בחלק מהמקרים כי חששותיו היו כביכול מוצדקים. בנוסף, הצטרפו להיפוכונדרים גם רבים אחרים שמצאו את עצמם לראשונה מוטרדים משמעותית מבריאותם ומבריאות הקרובים אליהם.

אז איך אפשר לדעת מתי דאגה סביב בריאות היא מועילה ומתי מדובר בחרדת בריאות? כל התשובות בכתבה הבאה!

חרדת בריאות: בימי קורונה ובכלל

כאשר טרדות סביב בריאות הופכות מנטייה או תכונת אופי לאלמנט הרסני שפוגע באיכות החיים, מדובר בפועל בחרדת חולי (Illness Anxiety Disorder) או חרדת בריאות בשפת היום-יום. כך למשל, כאשר תסמין קל שחווינו יוצר אצלנו צורך עז לקרוא על מצבים רפואיים שונים שעשויים להסביר אותו, עד כדי חוסר יכולת להתרכז בעבודה או להשלים משימות חשובות.

חרדת בריאות כוללת חשש מופרז ממחלות ועיסוק מרובה בבריאות, והיא עלולה לפגוע בתפקוד ובבריאות הנפשית. למעשה, מדובר בצורה מסוימת של חרדה, שהיא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר.

מלבד החשש מחולי והעיסוק בבריאות, חרדת בריאות יכולה לכלול גם תסמינים נוספים: כאבי שרירים, כאבי ראש, כאבים בבית החזה, שינויים בקצב הלב, סחרחורות והתקפי חרדה הכוללים זיעה, דופק מואץ, בחילות ועוד. באופן אירוני, חלק מהתסמינים הללו יכולים להיראות כתסמיני מחלה גופנית, וכך להגביר את חרדת הבריאות.

אולי זה יפתיע אתכם, אך לא מדובר בנחלתם של מעטים, ולפי מחקרים חרדת בריאות פוגעת ב-4-12% אחוזים מכלל האוכלוסייה. בנוסף, פעמים רבות היא איננה מזוהה כראוי ורק 37% אחוזים מהסובלים ממנה מקבלים טיפול. בימי הקורונה, הפרעות חרדה ככלל וחרדת בריאות בפרט, הפכו לשכיחות הרבה יותר.

אף על פי שהידבקות בקורונה מסוכנת ועלולה להוביל לסיבוכים בריאותיים, כלומר יש הגיון בחשש וברצון להימנע מהידבקות, לפעמים החרדה סביבה עוברת את הגבול הסביר ומתפתחת לחרדת בריאות. אז איך נדע אם אנו מפתחים חרדת בריאות?

5 סימנים שאתם חווים חרדת בריאות בעקבות הקורונה

1. כמות זמן מוגזמת שמושקעת בחיפוש עדכונים על קורונה – מקור אפשרי להתנהגות זו הוא ההמלצות המשתנות ואי הבהירות שהיו עם פרוץ המגפה ולאורך החודשים הראשונים. עם זאת, מדובר בתסמין חרדתי ולכן דרך התמודדות אפשרית תהיה מציאת מקור סמכותי אחד להסתמך עליו וצמצום כמות הזמן המוקדשת לבדיקת עדכונים במקורות שונים.
2. חוסר אמון ברופאים – כיוון שהרשת שופעת מידע רווי סתירות על הקורונה, אנו עשויים לחוות בלבול סביב קריאה על הנושא ואף להרגיש כי "אין על מי לסמוך" (אפילו על אנשי הרפואה). כדי להתמודד עם ההצפה, מומלץ ליצור דיאלוג ויחסי אמון עם רופא.ת המשפחה ולהסתמך עליהם כמקור למידע והנחיות.
3. הימנעות מוגזמת וממושכת ממגע עם קרובים – הרצון להגן על אהובינו גרם לחלקנו להימנע ממגע עמם בתקופת הקורונה ואף הוביל לעתים לבידוד ממושך מאחרים, מה שבפני עצמו מגביר חרדה ודכדוך. חפשו דרכים בטוחות וסבירות להמשיך להיות בקשר, הכוללות שימוש באמצעי הגנה נדרשים והכרה בעובדה שאינכם יכולים לדאוג מהדבקה בכל רגע נתון מבלי לשלם מחיר נפשי כבד.
4. פחד ממפגשים פרונטליים – מיתון בהגבלות או יציאה מסגר, מובילים לחזרה למפגשים פנים מול פנים במרחבים שונים. התלבטויות סביב מפגשים כאלה, דוגמת חזרה לבית הספר או הליכה לסופר, יכולות לעורר חרדה על בסיס יומיומי. נסו להעריך מהם אמצעי ההגנה הזמינים למפגש (מסכות, הגבלות תו ירוק, מרחב פתוח וכו') כדי להחליט אם ללכת או לא. אם חשיבה זו מובילה אתכם במרבית המקרים לבטל פגישות, זה אולי הזמן להיעזר בטיפול.
5. קושי להבחין בין תסמינים כרוניים לבין תסמיני קורונה – אנשים רבים סובלים מתסמינים כרוניים עוד קודם לתקופת הקורונה (אלרגיה עונתית, אסתמה, תסמינים קדם-וסתיים ועוד). כאבי ראש, גרון כואב, אף נוזל? לא בהכרח מדובר בקורונה. אם לאחרונה אתם חשים חרדה מוגברת סביב תסמינים מוכרים, מומלץ להתייעץ עם הרופא הקבוע שלכם אשר מכיר את מצבכם הרפואי לעומק.

אז מה עושים?

במידה ואתם סובלים מתסמינים גופניים כלשהם, חשוב קודם כל להתייעץ עם רופא המשפחה בכדי לשלול בעיה רפואית. עם זאת, אם זיהיתם את עצמכם לאורך הקריאה ואתם חושבים שייתכן ומדובר בחרדת בריאות – נסו להתנהל באופן שיפגע בשגרה פחות, בדומה למה שהוצע לעיל.

לצד זאת, פעמים רבות קשה לנו להתמודד לבד ולעצור את מעגל החרדה. במצב כזה, זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית. ישנן דרכי טיפול שונות לטיפול בהפרעות חרדה. אם אתם חוששים מהמפגש הפיזי שהטיפול כרוך בו, זכרו כי עובדי ציבור נדרשים להתחסן ולהקפיד על אמצעי הגנה (בטיפול פרטי הרגישו נוח לברר על כך לפני הפגישה). בנוסף, קיימת כיום אפשרות לטיפול מרחוק.

מקורות

https://www.psychologytoday.com/us/blog/mind-matters-menninger/202104/6-signs-you-developed-health-anxiety-during-the-pandemic

• ייעוץ פסיכיאטרי
• חרדה
• טיפול פסיכולוגי