מדוע לא יבוא פורים? חג בצל מלחמה

רוני זליכוב לסרי

חג גדול לילדים? 

שוב התותחים רועמים, ההתראות קופצות והמצב הביטחוני המורכב מביא איתו קושי וחוסר ודאות. האכזבה מחג פורים שככל הנראה לא ייחגג כפי שציפינו, היא הרבה מעבר לביטול אירוע – היא סימפטום המהווה מראה לתחושות הקשות של האכזבה, ההחמצה והייאוש המאפיינות את השנים האחרונות.

במציאות הישראלית של השנים האחרונות, השגרה הבטוחה והלו"ז הידוע של החגים והמסגרות עלולים להיות מופרים בכל רגע נתון. חג הפורים שלא ייחגג מעצים את התחושה שהפכה כבר למוכרת מדי: השאיפה הטבעית לחיים של המשכיות ויכולת לתכנן קדימה, אל מול המציאות שנאלצת לעצור, להשתנות ולהתאים את עצמה למצב החיצוני.

בימים אלו אנו חווים שוב תזכורת כואבת לקטיעה ברצף – ליציאה ולחזרה התמידית ממצב משבר. עבור ילדים ונוער, פורים הוא מועד מלא ציפיות, משחקיות ושחרור שככל הנראה לא יתממשו, והם עשויים להגיב לכך בשלל דרכים – מאכזבה מרה ועד הקלה או "התעלמות" מוחלטת. בכתבה זו, אבקש להתייחס למקום שלנו כהורים במתן מקום ולגיטימציה לכל תחושה שעולה, גם כשהיא נראית "שולית" ביחס לגודל השעה.

"אורה ושמחה"? דגשים פרקטיים לפי גילאים

תחילה, כמו תמיד, ההמלצה היא קודם כל להכיר במציאות (התכניות משתנות, ואין לנו כרגע שליטה על כך) ובתגובות השונות אשר עלולות להתעורר בקרב ילדנו כתוצאה מכך. בין אם מדובר באכזבה מרה, ואולי דווקא הקלה או חוסר עניין, יש לתת מקום לכל מה שעולה. גם בתוכנו, ייתכן ו״סימפטום חג הפורים״ יוביל לרגשות שונים ומגוונים, המבטאים בין היתר את ההתמודדות שלנו עם המצב. לכן, ההמלצה היא לא לבטל או להקטין תחושות אלו, שכן הן טבעיות ולגיטימיות בימים מורכבים אלו.

1. הגיל הרך: שמירה על עולם הדמיון בתוך המציאות 

ייתכן שילדיכם כבר מדדו, חלמו ותכננו את התחפושת שהגיעה מבעוד מועד. למרות גילם הצעיר – ולמעשה דווקא בגללו – חשוב להסביר להם את המציאות באופן פשוט וישיר: המצב כרגע לא מאפשר להתחפש בחוץ, אך בהזדמנות הראשונה זה יקרה.

ההמלצה: תנו להם להתחפש בבית, צלמו, שמחו וחגגו במסגרת המשפחתית המצומצמת. לעיתים, הרגע ה"קטן" הזה הוא בדיוק מה שהם צריכים כדי להרגיש בטוחים.

2. גילאי היסודי: יצירת אלטרנטיבות ושמירה על תקווה

עבורם, פורים הוא שיא חברתי של משלוחי מנות ותכנון תחפושות משותפות. האכזבה שלהם טבעית ומובנת, וחשוב לתת לה מקום והסבר תואם גיל.

ההמלצה: הציעו אלטרנטיבות כגון חגיגות ביתיות, הכנת משלוחי מנות למפגשים וירטואליים או יוזמות יצירתיות אחרות. המסר המרכזי שצריך לעבור: המצב כרגע מגביל, אך הוא זמני, ותמיד תהיה אפשרות נוספת לשמחה אמיתית.

3. מתבגרים: מרחב לתסכול והכרה במאמץ

המתבגרים כבר מבינים את המציאות היטב, אך האכזבה שלהם עלולה להיות עמוקה במיוחד לאחר שבועות של השקעה, תכנון מהלכים חברתיים, ציפייה להיות לרגע משהו אחר ועוד. מנגד, ייתכן ותפגשו דווקא אדישות או הקלה.

ההמלצה: לא משנה מהי התגובה, נסו להבין את המקום שלהם ולתת להם את המרחב והזמן הדרוש לעבד את התסכול. היו שם עבורם מבלי לבטל או להעצים את תגובתם; פשוט הכירו בנפח שהסיטואציה תופסת עבורם.

סיכום: מה מתחת לתחפושת?

לא משנה בני כמה הילדים והילדות, האופן בו הם יתפסו את הסיטואציה המורכבת שכולנו מצויים בה, ובאופן ספציפי את השלכות המצב הביטחוני על חגיגת חג הפורים, קשור ישירות לאופן בו אנחנו, ההורים, נתייחס ונתווך את המצב. לכן, נסו לקחת לעצמכם את כל האוויר שרק ניתן, לתמוך בעצמכם במידת האפשר, לתת מקום לכאב ולחוסר הוודאות, ואז, עם רגישות והכלה, לנסות ולהתבונן "מתחת לתחפושת" - מה הילד או הילדה שלי צריכים כרגע? 

על הכותבת - רוני זליכוב לסרי

פסיכולוגית חינוכית מומחית, בעלת ניסיון רב בטיפול בהורים, ילדים ונוער ובגיל הרך וייעוץ לצוותים חינוכיים במסגרת השירות הציבורי ובקליניקה פרטית. מרצה וכותבת מעת לעת בפלטפורמות שונות בסוגיות של פסיכולוגיה, הורות וחינוך.