הקשר הטיפולי אינו דומה לקשרים בין-אישיים אחרים בחיינו, והוא מזמן לעיתים ציפיות ומורכבויות שונות. אז מה מייחד את הקשר הטיפולי ומה תפקיד המטפל בכל זה?
שיתוף
חדר הטיפול הוא מקום בו מתאפשר מפגש בין-אישי ייחודי, אשר עם הזמן עשוי להירקם לכדי קשר קרוב. הייחודיות של הקשר הטיפולי בין מטפל למטופל, המבדילה בינו לבין קשרים אחרים, לא תמיד נהירה למטופל ועלולה להקשות על מטופלים, בעיקר חדשים, להתנהל בסיטואציה.
על כן, חלק משמעותי מתפקידו של המטפל במהלך הטיפול, הוא לגשר על הפערים שעולים אצל המטופל בהתייחס לשונות שמזמן קשר זה. חלק זה רלוונטי כבר בתחילת הטיפול, בו מוצגת התשתית של הקשר הטיפולי.
בהתייחס לכך, עולות מספר שאלות – מה בדיוק מייחד את הקשר הטיפולי? כיצד מתנהלים בו? ומה היא אחריות המטפל בכל זה?
לרוב, המפגש הראשון של מטופל עם מטפלת חדשה כרוך בחוסר וודאות גדולה לגבי התהליך הטיפולי, בייחוד אם לא היינו בטיפול בעבר. הסיטואציה הטיפולית, באופן טבעי, עלולה לעורר מתח וחרדה רבים היות והיא מזמנת היחשפות בפני אדם שאיננו מכירים ובמקום חדש לנו.
המטפל לעומת זאת, בדרך כלל יושב בכיסאו במעט יותר נוחות – הוא אינו זר למפגש ולתהליך הטיפולי ואין הוא נדרש להיחשף ולשתף בחייו האישיים, אלא להגיש עזרה למטופל מתוקף הכשרתו המקצועית. על כן, מטבע הדברים, יחסי הכוחות בקשר הטיפולי אינם שוויוניים.
לנוכח המקומות השונים שבהם מתמקמים המטפל והמטופל בסיטואציה הטיפולית, האחראיות היא של המטפל לגשר על הפער הקיים בחדר. מסיבה זו, כבר מהפגישה הראשונה, המטפל והמטופל מבססים ביחד "ברית טיפולית". ברית זו מתייחסת לחלקים מרכזיים בקשר הטיפולי ולהסכמות העולות בתחילת הטיפול, באשר לייעדי הטיפול הנוכחי ולהליכים הטיפוליים שיאפשרו להשיגם. יצירת הברית הטיפולית תומכת בחוויה מיטיבה יותר אצל המטופל, היות והיא מפחיתה את חוסר הוודאות שלו לגבי התהליך הטיפולי ומאפשרת לו לחוש יותר בנוח בסיטואציה. כחלק מייסוד הברית הטיפולית, נהוג לקיים שיח על מספר חלקים מרכזיים לטיפול אשר מרכיבים מעין חוזה עבודה לא כתוב בין המטפל למטופל.
מה כולל לרוב החוזה הטיפולי?
אנשי מקצוע רבים מאמינים כי הסטינג הוא האלמנט הבסיסי ביותר של התהליך הטיפולי מאחר והוא מהווה את המעטפת בו מתקיים הטיפול. לכן, לרוב יעדיפו מטפלים להקפיד על גבולות הסטינג הטיפולי, ולהימנע משינויים תכופים במועד ובמיקום הפגישה.
כיצד השמירה על הסטינג תורמת לטיפול?
יחד עם זאת, לאחרונה מגבלות הקורונה טשטשו במעט את גבולות הסטינג ופעמים רבות פגישות טיפוליות נערכות בזום. בכדי לשמור על הסטינג עד כמה שניתן, מומלץ לקיים את פגישות הזום במקומות קבועים ושקטים המאפשרים פרטיות.
היכולת של המטופל להתבטא באופן יותר חופשי וספונטני היא חלק מרכזי בטיפול, ועל המטפל לנסות וליצור מרחב מותאם ובטוח בחדר הטיפול. פעמים רבות, מרחב זה מאפשר למטופל ליזום את נושאי השיחה, כך שמוצגים התכנים שבאמת מעסיקים אותו, ומתאפשרת הערכה של מצבו ושל התקדמות הטיפול. בנוסף לכך, עשוי להתקיים שיח פתוח ונוח יותר על תחושות המטופל בנוגע לקשר הטיפולי.
כמו בכל קשר אחר, לעיתים עולות בטיפול תחושות של כעס, אכזבה, אי-הבנות ותסכולים בין המטפל למטופל. זה יכול להיות כי המטפל אמר משהו שגרם לכם להרגיש לא בנוח, איחר לפגישה או שינה דבר מה בסטינג. אולם בניגוד לקשרים אחרים, הסיטואציה הטיפולית עלולה להעצים תחושות אלו ואף לייצר חווית פגיעה של ממש לנוכח ייחודיות הקשר הטיפולי והציפייה הרבה מדמות המטפל.
מרחב בטוח ונוח המאפשר למטופל להתבטא באופן יותר חופשי בנוגע לקשר הטיפולי, עשוי לצמצם את עוצמות הפגיעה שעלולה להתרחש בטיפול ומאפשר לעצור ולתת מקום לחוויית המטופל כשמתרחשת פגיעה, וכך לאפשר חוויה מרפאת. במצבים אלו, למטפל יש חלק משמעותי ביצירת מרחב כזה, וזאת על ידי הזמנת המטופל להתייחס באופן יותר פתוח לקשר הטיפולי. למשל, באמצעות שאלות כמו "איך הרגשת עם אמירה זו?" או "איך היה לך בפגישה האחרונה?". נסו, פעם הבאה, להקשיב לעצמכם ולזכור עד כמה חשוב למטפל להבין את חווייתכם במהלך הטיפול ולנסות ולהעלות את תחושותיכם באשר לקשר הטיפולי.
פסיכולוג בהתמחות קלינית. בעל תואר ראשון בספרות ולשון עברית.
Sandler, J & al. (1992), The Treatment Alliance, The Patient and the Analyst , London: Karnac Books, pp 13-22
https://www.betipulnet.co.il/particles/הסטינג_האנליטי_כבסיס_לפונקציית_ההכלה_תקציר_מאמרו_של