מגן גרייה הוא פונקציה שהציע פרויד בהתייחס למנגנון פסיכו-פיסיולוגי אשר מגן על האדם מפני גריית יתר. על המונח מגן גרייה ופיתוחיו
שיתוףמגן גרייה מתואר על ידי פרויד כ"שכבת פני שטח העוטפת את האורגניזם ומסננת את הגירויים באופן פסיבי" (לפלאנש ופונטאליס, 2011).
הרעיון של מגן גרייה נבע מתפיסתו של פרויד לפיה העולם החיצוני מלא בגירויים אשר קליטה מלאה שלהם עשויה להציף את האדם במתח יצרי בלתי נסבל, אותו לא יוכל לפרוק. כדי שיוכל לשרוד ולהגיב אל הגרייה החיצונית באופן תואם, על האדם לפתח מנגנון אשר יאפשר קליטה מצד אחד, וימנע גריית יתר מצד שני. בשלב מאוחר יותר פרויד התייחס לכך שלא רק העולם החיצוני מהווה מקור לגרייה, אלא גם העולם הפנימי על הדחפים המתעוררים בו. פרויד הציע כי האדם מסגל לעצמו, עם התפתחותו, מגן גרייה המהווה מעין "קליפה" אשר מסננת את גריית היתר.
ניתן לשער כי פרויד היה מתייחס אל ילדים הסובלים מבעיות של רגישות יתר או תת-רגישות כאל ילדים אשר בעיה מולדת מונעת מהם לפתח מגן גרייה בעזרתו יוכלו לקלוט גירויים באופן תקין ואדפטיבי. ילדים אלו חווים את הגירויים בעוצמה רבה מדי או פחותה מדי, בדרך המקשה עליהם לווסת את המתח אשר הגרייה יוצרת בהם. כך למשל, באופן תיאורטי, ילד שאין לו מגן גרייה עלול לחוות כל גירוי כמציף ביותר (כמו במקרה של רגישות יתר) ולחוות גירויים כמו מוסיקה, מגע או ריחות מסוימים כבלתי נעימים באופן קיצוני, מאחר ואלו חודרים אליו באופן מציף. רגישות יתר ותת רגישות הן אמנם הפרעות מולדות, אך קשיים מינוריים יותר הנוגעים לפונקציה של מגן הגרייה עשויים לנבוע משילוב בין גורמים רגשיים לגורמים סביבתיים.
תיאורטיקנים אשר הדגישו את חשיבות יחסי ההורה-ילד בהתפתחות המוקדמת, הציעו כי בשלבי החיים המוקדמים ביותר האם מהווה מעין מגן גרייה עבור התינוק עד שהוא מפתח פונקציה זו בעצמו. זאת, באמצעות טיפול מותאם ורגיש בתינוק אשר מונע ממנו תסכול יתר, למשל על ידי האכלה מותאמת לצרכיו והימנעות מהורות חודרנית ומעוררת יתר על המידה. בנוסף, האם אחראית למנוע חשיפה לגרייה מוגזמת שעדיין אין ביכולתו של התינוק לווסת (למשל, מוסיקה חזקה או גירויים מאיימים). כאשר האם אינה מסוגלת להוות מגן גרייה הולם עבור התינוק, העולם כולו עשוי להחוות כמציף יתר על המידה והילד יתקשה לפתח מגן גרייה משל עצמו.
לפלאנש, ז. ופונטאליס, ז.ב. (2011). אוצר המילים של הפסיכואנליזה. תל אביב: תולעת ספרים.
Freud S. (1950/1920). Beyond the pleasure principle, in Standard Edition, Vol. 1, ed Strachey J. London: Hogarth Press. 1–64
אנונימיות היא אחד העקרונות המנחים של הטיפול הפסיכואנליטי על פי פרויד. מהי אנונימיות המטפל? האם היא אפשרית וכיצד גישות עכשוויות רואות אותה?
קראו עודוילפרד ביון הוא אחד הקלינאים והתיאורטיקנים המרתקים ביותר, אשר השפיע רבות על פני הפסיכואנליזה. על ביון, קורות חייו ותרומותיו התיאורטיות המרכזיות.
קראו עודמנגנון הגנה הוא צורה של פעילות נפשית אשר נועדה לשמור על האדם מפני מפגש עם תוכן מאיים מבחינה רגשית. פעולת המנגנון אינה מודעת, ומתבטאת במגוון אופנים.
קראו עוד