שלום, מאז התחילו ימי ה"הסגר" אני מוצאת את עצמי אוכלת המון. יש לי מעין התקפי אכילה של מתוק, מלוח חמוץ והמון המון פחמימות. אני בחורה בריאה לחלוטין הייתי מתאמנת ריצה ואימוני כוח 4-5 פעמים בשבוע כבר כחצי שנה, מקפידה על תזונה נכונה ואף הולכת ליועץ תזונאי שמתאים לי תפריט מיוחד שמתאים לאורך חיי. מאז שיצאתי לחל"ת והישיבה עם ילדה בת 3 בבית ובעל, אני הזנחתי לחלוטין את עניין האוכל הבריא ואני כבר לא מסתכלת בתפריט בכלל, אני לא מסוגלת לעמוד בו, יש לי חשקים לאכול בלי גבולות והמון, יחסית למה שהייתי אוכלת קודם לכן אני אוכלת שטויות ובכמויות, זה כל כך לא אני, אני מרגישה שלגמרי איבדתי שליטה על חיי והכל יצא מאיזון, אין אימונים ואין לי יכולת להתמיד באכילה שפויה. מה ניתן לעשות? איך להפסיק את ההתקפים של האכילה? איך אני יכולה לחזור לעצמי?
שלום ליאן.
אכילה בלתי נשלטת ושינוי קיצוני בהרגלי האכילה נובעים בדרך כלל מגורמים רגשיים אשר עשויים להיות נקודתיים כמו מצב המתח והעומס העכשווי או מקיפים וכוללניים יותר. במרבית המקרים שינויים מסוג זה נובעים מקושי לתת מילים לחוויה הפנימית ולכן, הדבר הראשון שכדאי לעשות הוא לנסות ולבדוק האם את מקבלת מספיק מקום (מול בן זוגך, חברות וכד') לחוויתך ולקושי שאת חווה בתקופה אינטנסיבית זו. במקרים רבים, כאשר יש מספיק מילים הנפש לא צריכה להמיר את החוויה הרגשית לאכילה ולסימפטומים אחרים. כמו כן, שיח מסוג זה יכול אולי לסייע לך לזהות האם יש אמצעים בהם תוכלי להקל על עצמך בתקופה זו (למשל, חלוקה שונה של הנטל והמשימות בבית, דאגה לזמני התאווררות- עד כמה שניתן בנסיבות וההגבלות- מהטיפול בביתך וכד'). במידה ואת מרגישה חוסר משמעותי באוזן קשבת, כדאי להיעזר בקווי תמיכה אנונימיים (למשל ער"ן 1201) או בהתייעצות אונליין עם איש מקצוע. מעבר לכך, במידה ודפוס זה של אכילה בלתי נשלטת מוכר לך מתקופת מתח וקושי נוספות, יתכן וכדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי להבין יורת לעומק נטייה זו.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
