שלום. אני אשה בת 62 3 ילדים 3 נכדים. מזה כשלושה חודשים מרגישה עצבות נוראית כולל תסמינים נוספים של דיכאון, התחלתי טיפול אצל פסיכולוג. לאחר נבירה עצמאית בנפש הבנתי כי המצב נובע מההתנהלות הדי קרירה של בני המשפחה כלפי ההורים ובניהם. האם יש צורך להמשיך בטיפול אצל פסיכולוג או לפנות לטיפול משפחתי. האם ניתן לטפל בבעיה גם אם הילדים בוגרים מאוד וחלקם אף הורים.
אודה לתשובה
שלום גולי.
טיפול משפחתי יכול לסייע בשיפור היחסים במידה ואכן יש נכונות לכך מצד בני המשפחה, לא משנה מה גילם של הילדים. טיפול פסיכולוגי אישי כול לסייע בהבנת ההיבטים הרגשיים העמוקים, והלא תמיד מודעים, העומדים בבסיס החוויה. כך, למשל, באמצעות טיפול אפשר לזהות מה היא בשבילך חווית הקרירות, מה משמעותה הייחודית עבורך והאם והיכן את עצמך יכולה לפעול אחרת כדי לייצר יחסים חמים וטובים יותר. כמו כן, הטיפול האישי יכול להאיר ולסייע סביב היבטים רגשיים נוספים אשר עומדים תחת הקשיים ועדיין אינם מומשגים וברורים. במובן זה, הטיפול האישי והמשפחתי פועלים ברבדים שונים אשר שניהם יכולים לסייע. לכן, אני מציעה לשתף את הפסיכולוג בהתלבטות שלך ולחשוב יחד מה מקור ההתלבטות שלך ומה הכיוון הטיפולי המתאים עבורך. במקרים רבים, החשיבה המשותפת עם הפסיכולוג מאפשרת להרחיב את ההתבוננות בהתלבטות ולקבל החלטה ממקום מודע ושלם.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול משפחתי להתייעצות ובחינת טיפול
