הרהורים מחדר הטיפולים: פסיכולוגיה בגרוש

צוות בטיפולנט

טרגדיה זה עניין יחסי. כשכתבו טרגדיות ביוון העתיקה התייחסו לחטאים כמו רצח, מלחמה או כפירה באלים. כשאני מדברת על טרגדיה, אני מתכוונת לזה שככה סתם, בלי אזהרה, המחשב שלי מפסיק לפעול. אני אחסוך מכם את תאורי הבכי והתחנונים לטכנאי המחשבים. התוצאה הסופית היא שאני צריכה מחשב חדש. כלומר, הוצאה כספית גדולה ובלתי מתוכננת שגורמת לי לערוך חשבון נפש בנוגע לחשבון הבנק שלי. גם כאן אני לא אייגע אתכם בכל פירוט ההוצאות שלי, אבל העיון המדוקדק והיוצא דופן שערכתי הביא אותי למסקנה מצערת: לא נעים להודות, אבל אחוז לא מבוטל מהמשכורת שלי מושקע במימון חופשות הסקי של הפסיכולוגית שלי או הילדים שלה.

פעם, לפני יותר משנה, הפסיכולוגית שלי הצביעה בפני על זה שלא קל לי לבקש עזרה מאחרים. דיברנו על זה לא מעט והאמת, משהו ביכולת שלי לבקש השתפר, נפתח קצת. לאור ההצלחות שלי בתחום הבקשות חשבתי שזה הזמן ליישם את היכולת החדשה גם מול הפסיכולוגית שלי. למשל, חשבתי שבקשת הנחה לחודש-חודשיים הקרובים עשויה להיות תרגול נפלא למיומנויות הבקשנות שלי. העניין הוא שבשביל שיהיה לי אומץ לבקש ממנה הנחה, כנראה שאזדקק לעוד כמה שנים של טיפול. או במילים אחרות: לא העזתי לבקש. יותר מזה: לא העזתי לספר על המחשב המקולקל.

אוקיי, אתם יכולים לתהות, איך בדיוק מיומנויות האסרטיביות הלוקות בחסר האלו קשורות אלינו?

אז הנה התיזה שלי: כסף זה בעיה. לא רק באופן כללי אלא באופן ספציפי, בטיפול הפסיכולוגי. גם מי שלא חווה טיפול פסיכולוגי יכול לדמיין כמה מוזר אתה מרגיש כאשר אתה משלם למישהו שזה עתה בכית ופתחת את ליבך בפניו. ברור, זה מקצוע, זאת הפרנסה שלהם, הם למדו המון שנים. ועדיין.

האמת, המבוכה שקיימת סביב הנושא הכספי היא לא ממש המצאה שלי, ושמועה אומרת שפרויד עצמו הבין את מורכבות הנושא. לפיו, המבוכה שלי סביב בקשת ההנחה לא ממש קשורה לאי היכולת שלי לבקש עזרה. גם לא, אם לרגע חשבתם, להנאה העצומה הנגרמת לי ממימון חופשות סקי לאנשים אחרים. לטענתו של פרויד, הערכתנו את הכסף קשורה (אלא מה) לגורמים מיניים. גם הכסף וגם המין זוכים בחברה להתייחסות צבועה ומתחסדת ולכן המטפל חייב שלא לשתף פעולה עם עמדה זו: המטפל אמור להעביר למטופל מסר חיובי לגבי פתיחות סביב התחום המיני, והוא עושה כך באמצעות נקיטת עמדה גלויה וישירה גם סביב הצבת דרישות כספיות.

אחד הדברים שלמדתי במהלך צבירת הקילומטר'ז הטיפולי שלי זה שעם פרויד לא מתווכחים. אם פרויד אומר שחוסר היכולת שלי לדבר עם הפסיכולוגית שלי על כסף פירושו עכבה מינית מסוג זה או אחר, כנראה שהוא יודע על מה הוא מדבר. ובכל זאת, עברו כמה שנים מאז פרויד. או לפחות, הפסיכולוגית שלי קראה כמה ספרים שנכתבו מאז ימיו של פרויד.

בפגישה האחרונה נשמתי נשימה עמוקה ושיתפתי אותה בקושי לדבר על כסף. תתפלאו, אבל דווקא לא דיברנו על סקס. נראה לי שבתקופה שלנו, בה "הכל יחסי", גם מטפלים פסיכולוגים שעובדים בגישה הדינמית מתייחסים בעיקר למשמעות הסובייקטיבית שאנחנו מייחסים לאירועים בחיינו. ומאחר שכך, ומאחר והפסיכולוגית שלי היא פסיכולוגית דינמית בכל רמ"ח איבריה, דיברנו בעיקר על משמעות הכסף בעולם שלי. מה זה בשבילי להזדקק לעזרה כספית ומה זה בשבילי לבקש דווקא ממנה.

אני מניחה ששורת הסיום המתבקשת עכשיו היא עדכון בנוגע לשינוי שחל או לא חל בתעריף הפגישות שלנו. אז זהו, שאני נאלצת לאכזב אתכם ולא לשתף בהחלטה שהתקבלה. בכל זאת, אתם מבינים, אני משלמת לפסיכולוגית שלי בין השאר על זה שהיא דיסקרטית, אז למה לעזאזל שאני אחשוף סוד שאני משלמת על שמירתו?