הבלעה היא מנגנון הגנה פרימיטיבי בו הסובייקט לוקח פנימה את האובייקט. במובן זה, הבלעה מהווה אבטיפוס למנגנונים מתוחכמים יותר של הפנמה והזדהות
שיתוףהבלעה היא מנגנון פסיכולוגי פנטזמטי אשר באמצעותו הסובייקט לוקח אל תוכו אובייקט ומשאיר אותו בתוכו. הבלעה נחשבת למנגנון המאפיין את השלב האוראלי, אך יש לראות בו לא רק מנגנון נקודתי אלא גם דפוס המאפיין את יחסי האובייקט המוקדמים.
במקור, פרויד זיהה את המנגנון של הבלעה והציע כי בינקות פעולות של הבלעה מערבות דחפים מיניים ותזונתיים בו זמנית: הוא הציע כי באמצעות הבלעה התינוק לא רק מזין את עצמו אלא גם מסב לעצמו עונג על ידי החדרת האובייקט אל תוכו, הורס אותו ומטמיע את תכונותיו של האובייקט.
על אף שהבלעה היא מנגנון פרימיטיבי המבוסס על החוויה הגופנית, היא אינה מוגבלת רק לפעילות האוראלית של ההזנה אלא מהווה אבטיפוס למנגנונים מתוחכמים יותר כמו הפנמה והזדהות. כלומר, דרך החוויה הגופנית של לקיחת דברים טובים של האובייקט פנימה (למשל, את חלב האם) הילד מבסס חוויה של לקיחה פנימה של "דברים טובים של האובייקט" כתכונות, רעיונות, יכולות וכן הלאה.
מייקל באלינט: סקירת תולדות חייו של באלינט, תרומותיו המרכזיות ופיתוחיו הייחודיים של התיאוריה והטכניקה הפסיכואנליטית.
קראו עודהזדהות משלימה היא אחד מסוגי ההזדהויות שתוארו על ידי ראקר. על הזדהות משלימה בחיי היום יום ובקליניקה, וההבדל בין הזדהות משלימה לבין הזדהות תואמת
קראו עודהעברת אידיאליזציה, או האדרה, היא אחת ההעברות אשר לפי היינץ קוהוט מתרחשות בטיפול. מהי העברה זו, על איזה צרכים שלא סופקו היא מצביעה, ומה עושים איתה?
קראו עוד