שלום אני מורה לתלמידה בכיתה י שפנתה אליי לפני כמה ימים ביחד עם אימא שלה. אומרות לי שהתלמידה מדברת וסובלת הרבה ממחשבות על המוות, היא פוחדת לאבד את אימא שלה ואת אבא שלה, היא פוחדת וחושבת המון על מה שיהיה אחרי המוות של ההורים, יש להדגיש שהתלמידה היא בת יחידה להורים, אימא שלה אומרת שהבת שלה לא יושנת כמעט בלילות בגלל מחשבות אלה , וכמובן האם נשארת איתה כל הלילה, הם מנסים להסביר ולהרגיע אותה אבל כנראה ללא תועלת. שאלתי אם המחשבות הללו מאז תחילת הקורונה הם אומרים שלא, זה כבר כמה חודשים אחורה וכאילו בתקופה הזו הדבר מתעצם. דווקא מדובר בתלמידה אינטלגנטית , חרוצה, יש לה חברות ובאמת לא יכולים לדמיין לעצמנו שהיא סובלת ממשהו. רציתי לדעת מה אפשר לעשות במצב כזה, האם הבת צריכה טיפול דחוף ומה אני בתור מורה או הורה יכולים לעשות ואיך נוכל לעזור לה על מנת לשפר ולקדם את המצב שלה. תודה
שלום הודא.
מאחר ואת מתארת חרדות המלוות בסבל נפשי ופגיעה תפקודית משמעותיים, אני חושבת שאכן כדאי לפנות בהקדם אל טיפול פסיכולוגי. חרדות מהסוג שאת מתארת אכן לא קשורות ליכולות אינטלקטואליות או חברתיות אלא לאזורים נפשיים פחות מודעים אשר באים לידי ביטוי דרך סימפטומים של חרדה. באמצעות טיפול פסיכולוגי אפשר לזהות מה עומד בבסיס החרדה וכך לנטרל אותה, ואף להקנות כלים להתמודדות עמה, ולכן כדאי לפנות בהקדם. בינתיים, כמורה וכהורים אפשר בעיקר להציע לה תמיכה- להעביר מסר שאתם אמנם לא מבינים מדוע היא סובלת מהחרדות, אך אתם מניחים שהיא מבטאת כאב נפשי כלשהו בו אפשר יהיה לטפל. חשוב לא להאשים או להיבהל מהסימפטום החרדתי אלא להזכיר לה ולעצמכם שחרדה היא בעיה נפוצה מאוד, ובפרט בגיל ההתבגרות, ושטיפול מתאים בדרך כלל מביא לשיפור משמעותי ביותר.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
