שלום, רציתי לשאול האם ייתכן שישנה דיסוציאציה וחווית ניתוקים שנמשכת כשנים, משנות הנעורים. כמו כן חלימה בהקיץ ותחושת שחודשים עוברים כימים, כאשר אין טראומה או פגיעה ממשית ברקע? האם ייתכן הדבר עקב ילדות מורכבת ברקע- שאין בה כלל מקרי התעללות? מנסה להבין את הצורך בהגנות הרבות הללו
שלום לך.
הדיסוציאציה והתופעות שאת מתארת ומשכן אפשריות, בין אם היו אירועים טראומטיים ובין אם לא. כל מציאות, ובפרט מציאות מורכבת בילדות, פוגשת מבנה נפשי מסוים וה"קוקטייל" יוצר בנה מסוים של דפוסי הגנה. כך פועלת הנפש של כולנו, ככל הנראה. כאשר מנגנון נפשי מזוהה ע"י הנפש כיעיל, יש סיכוי טוב שיתקבע ויחלחל אל המבנה האישיותי. לכן, מאחר ונשמע שאת סובלת מהמצב, אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי שיסייע הן בעיבוד ההגנות והן בעיבוד האירועים שהביאו לשימוש בהן וכך ניתן יהיה, לאט לאט, לשנות ולצמוח נפשית ואולי גם להזדקק פחות לדפוסי ההגנה.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
