היי , אני לא יודעת אם להגדיר את זה ככה, אבל אני אסביר אולי תתני לי פיתרון . יצאתי בציערותי עם בחור שלקח אותי כמובן מאליו, היה לי ציפיות שהקשר התפתח הוא הבטיח שמשהו ישתנה בהמשך, אבל תמיד הבאתי מעצמי עד שהבנתי שזה לא יקרה . לאחר מכן רוב המערכות יחסים שלי היו כך , הם לא שרדו יותר מחודשיים ותמיד הרגשתי כאילו לוקחים אותי כמובן מאליו אני נוסעת לבחור, אין דייטים הוא לא מראה מצדו שהוא עושה צעד וכו .. הכרתי עכשיו בחור שממש מוצא חן בעיני תאמת זה לא הרבה זמן אבל הוא ממש עף עלי, אומר לי כל הזמן שהוא מתגעגע ושכיף לו איתי ומעולם לא חווה את זה .. ושוב אני זאת שנוסעת אליו רוב הזמן. הבעיה היא שאני מבינה שאני צריכה לתת לו זמן כי הוא אומר שבנוסף עסוק , אבל קשה לי לשחרר ממה שחוויתי ! אני מרגישה שאני בדיכאון אני מכניסה את עצמי לסרטים הוא מצידו לא רוצה להגיע לכיווני כי אין מה לעשות אצלי , אבל אני מרגישה שאני רק פוגעת בעצמי שלא נדבר אולי הורסת משהו שיכול להיות יש פוטנצייל
שלום עדי.
נשמע מדברייך שאת מוצאת את עצמך כלואה בדפוס יחסים חזרתי בו את בעמדת ה"מובנת מאליו", את כואבת וסובלת בעמדה זו, והקשר מתפרק.כאשר אותו הדפוס חוזר על עצמו שוב ושוב כדאי לעצור לרגע, להתבונן ולשאול שאלות לגבי הגורמים לחזרתיות: במרבית המקרים, חזרתיות מסוג זה מקורה בהיבטים רגשיים לא מודעים אשר מפעילים את הנפש וההתנהגות ואינם מאפשרים לאדם לעשות בחירות טובות ושלמות יותר. במצבים אלו כדאי לפנות אל טיפול פסיכולוגי בו אפשר יהיה להבין טוב יותר מה עומד בבסיס החזרתיות, ולטפל בגורם זה. למשל, היקלעות חוזרת לעמדת ה"מובנת מאליו" עשויה להיות ביטוי לתחושת חוסר ערך או לחוויה בסיסית של היעדר מקום ונראות בקשרים. כאשר גורמים אלו מזוהים ומעובדים, קל יותר להשתחרר מהם ולבנות ערכות יחסים טובות ומספקות יותר.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול
