האם אדם שעבר טראומה מורכבת וסובל מנתק, חרדת נטישה ופחד מקשר משמעותי, וחש כאב נפשי משמעותי ללא החזקה חיצונית (טיפול) עובר פחות או יותר אותו סבל כמו אדם בעל הפרעת אישיות גבולית מבחינה חווייתית? בעבר על אף (ובזכות) הנתק החיים היו נסבלים, (אני עוד זוכרת את החיים המייסרים שלפני הנתק, על אף שעבר כבר מעל עשור) וכיום, בעקבות משבר, ללא החזקה החיים מייסרים ממש. וכמה זמן לוקח הכי הרבה טיפול בטראומה מורכבת? בסוף יוצאים מזה לגמרי? יש אנשים בעולם שבאמת נהנים מעצם זה שהם חיים? הם הרוב או המיעוט?
שלום לך.
אני שומעת איך מתוך הסבל את מבקשת תשובות קונקרטיות, כמותיות, שאולי ירגיעו ויקנו תחושה של סדר וביטחון. אלא אני חוששת שלשאלות שאת שואלת אין תשובות "מתכון"- אי אפשר להשוות את סבלו של אחד לזה של אחר, ואנשים שונים מאוד במשך הזמן שנדרש להם להשתקם ולחוות שינוי נפשי משמעותי. יחד עם זאת, אני יכולה לומר שמרבית האנשים המגיעים לטיפול, סביב טראומה מורכבת ובכלל, חווים הקלה משמעותית הן סביב סימפטומים ומשברים נקודתיים (זה האלמנט שקורה בטווח הקצר יותר בד"כ) והן סביב האפשרות לשנות דפוסי חשיבה, התנהגות ויחסים הגורמים לסבל וקושי (זה האלמנט שיכול לקחת יותר זמן). לכן, ולאור הסבל העמוק שאת מתארת, אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בהקדם. אני אופטימית לגבי האפשרות להקל, לשנות ולהשתנות גם לאחר אירועי חיים קשים ומתוך משברים מטלטלים.
ליטל
תוכל לקרוא כאן עוד אודות טיפול בטראומה
