פורום טיפול נפשי

שלום לך,

תהליך היציאה מהעולם הפנימי והמנותק אל העולם החיצוני, ואל החוויה של קשר עם אחרים כדבר משמעותי וחיובי ולא רק מעמיס וקשה הוא תהליך ממושך ומאתגר. במובן זה, העובדה שאתה נמצא בטיפול רק כשנה היא סימן מעודד מאחר ונשמע שאתה ער למצב, מעוניין בשינוי ומשתמש בטיפול שלך באופן משמעותי- אלו גורמים שפעמים רבות מביאים לכך שהטיפול מביא בסופו של דבר לשינוי והקלה משמעותיים- גם אם זה לוקח זמן. לכן, אני יכולה רק להציע לך להמשיך ולהתמיד בטיפול למרות הקשיים והכאבים שהוא מביא איתו לא פעם. לאט לאט, הכאב והמאמץ ישתלמו.

ליטל

שלום מירב.

קשה לנסח "מתכונים" ו"נוסחאות" כאשר מדובר באנשים ומערכות יחסים, אך טיפול זוגי אמור לסייע בדיוק בשאלות אלו- טיפול זוגי יכול לסייע לבני הזוג להבין טוב יותר האם הם מסוגלים ורוצים להמשיך לעבוד על הקשר הזוגי או שהגיע הזמן להרפות ממנו, וכאשר הבנה זו מתקבלת מתוך עיבוד, מחשבה ושיתוף פעולה, היא מאפשרת במקרים רבים תהליך פירוק טוב וחיובי יותר. לכן, אם הגעתם לנקודה של התלבטות זו אני מציעה לפנות אל טיפול זוגי ולתת מקום ומרחב לתבוננות והחשיבה- לכאן או לכאן.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול זוגי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום יואב.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שם כולל לטיפולים המבוססים על זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות אשר יוצרים ומשמרים קשיים רגשיים. בהתאם, הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים אלו, נטרול שלהם ורכישה ותרגול של דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. למשל, זיהוי ונטרול דפוס חשיבה כ"אם אני לא מקבל 100 אני לא שווה כלום" יכול לסייע בהתמודדות עם חרדת בחינות. להרחבה תוכל לקרא כאן

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע בהתמודדות עם מגוון רחב של קשיים, ביניהם דיכאון, הפרעות חרדה, OCD, פוסט טראומה ועוד.

ליטל

שלום בת שבע.

טיפול פסיכולוגי הוא דרך טובה להתמודדות עם חרדה חברתית משום שהוא מסייע בעיבוד הגורמים הרגשיים-חשיבתיים שיוצרים ומשמרים את הבעיה ומסייע לאגור כוחות ולרכוש מיומנויות התמודדות טובות יותר. במידה והבעיה מוכרת לך משנים קודמות/סיטואציות חברתיות קודמות או מביאה למצוקה/פגיעה משמעותית בתפקודך, אכן כדאי לפנות לטיפול. טיפול פסיכודינמי יכו לסייע לך בעיבוד גורמי העומק לחרדה ונטרולם ההדרגתי באופן זה, ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע בזיהוי ונטרול דפוסי החשיבה וההתנהגות העומדים בבסיס החרדה. שתי שיטות הטיפול יעילות וכדאי לקרא עליהן ולבדוק למי מהן את מתחברת יותר אינטואיטיבית, אך שימי לב שטיפול פסיכודינמי נוטה להיות מקיף וממושך יותר במשכו והיקף התכנים בהם הוא עוסק ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי נוטה ליות ממוקד יותר בבעיה ולכן גם קצר יותר במשכו.

במקביל, ניתן להתמודד עם בעיית החרדה הן דרך "הימנעות מהימנעות"- התעקשות לקחת חלק בסיטואציות חברתיות למרות אי הנוחות שהן גורמות לך, מאחר וטבעה של החרדה החברתית היא שהיא פוחתת ככל שמתנסים ומגלים ש"השד אינו נורא כל כך". כמו כן, כדאי אולי לנסות ולהשקיע מאמצים ביצירת קשר אישי אחד ולא בהתפזרות בין קשרים רבים- לפעמים קשר אחד נוטע תחושת ביטחון ושייכות אשר מקנות בסיס בטוח דיו ליצירת קשרים נוספים. מעבר לכך, איני יודעת לפני כמה זמן עברת לשכונה החדש אך כדאי לקחת בחשבון גם שקשרים אינם דבר שנוצר בן רגע, ולבדוק האם אינך מצפה מעצמך להשתלב וליצור קשרים במהירות לא ריאלית וכך מפעילה על עצמך לחץ מיותר.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בחרדה חברתית להתייעצות ובחינת טיפול

שלום אפי.

תופעה של דיכאון חורף אכן קיימת ומובחנת מ"סתם" תחושת אפרוריות וחשק להישאר בבית אותה מתארים אנשים רביםבעונה זו. לכן, במידה ואת חווה מצוקה נפשית משמעותית בחורף ולקראתו, ו/או קושי בתפקוד בעונה זו, כדאי להתייחס לכך כאל דיכאון לכל דבר ולפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע לך להבין יותר לעומק את מקור הדיכאון ולהתמודד איתו באופן טוב יותר.

ליטל

שלום דפנה.

איני מתמצאת בתיאוריה של יונג כך שיכולתי להשיב לך מוגבלת, אך באופן כללי הארכיטיפים שיונג מתאר הם ארכיטיפים עמוקים ואוניברסליים כך שנא מתארת לעצמי שמיתוסים של רופא וטייס אינם ארכיטיפים של ממש מאחר ואינם תופסים איכויות אוניברסליות ועמוקות בנפש האדם, אלא פוזיציות חברתיות תקופתיות ונקודתיות יותר. 

לגבי האבחון, עבור אבחון רדוד וכללי אפשר להשתמש בכל תיאוריה אך השאלה היא מה הטעם... ובכל מקרה, כאשר אנו משתמשים בתיאוריה כדי להבין טוב יותר אדם כדאי לא להתאים את האדם לתיאוריה אלא את התיאוריה לאדם- לצאת מה"שטח", מהחוויה של האדם עצמו, ולבדוק האם ואיזה המשגות תיאורטיות עולות ומסייעות להרחיב את הבנתו.

ליטל

שלום ים,

את מתארת התמודדות קשה עם תחושת ייאוש שמשתלטת ומעכירה את חווייתך. אני חושבת שאת מתארת בצורה מאוד ברורה את החוויה הדיכאונית ומזהה נכון שכנראה את לא רוצה ללמוד כי את לא רוצה כלום כרגע. חשוב לזכור ברגעים כל כך אפלים, שהמסך השחור של הדכאון מקשה לראות חלקים שונים של החוויה וצובע את הכל בצבע אחד. חשוב מאוד שאם את מרגישה ייאוש כה עמוק תפני לגורם טיפולי או לפחות מישהו קרוב בכדי שלא תישארי לבד עם תחושות אלו. הדבר חשוב עוד יותר במצב בו יש מחשבות אובדניות. זכרי, שגם הן מגיעות מתוך החוויה הדיכאונית שמאוד נוכחת רגע. אני רוצה לעודד אותך לפנות לקו תמיכה של ער״ן שמספק עזרה ראשונה נפשית בטלפון במידה ואת מרגישה שהמצוקה משתלטת עליך ואת זקוקה למענה אנושי דחוף.

ברגעים קשים כאלה חשבו לדעת שבאמצעות טיפול מתאים אפשר להרגיש הקלה ולחוות שיפור משמעותי. אני מאוד מעודדת אותך לקבל את התמיכה לה את מאוד זקוקה. 

לגבי הלימודים והעבודה, אני מבינה שהעבודה מעמתת עם נושא מאוד אישי ורגיש. אפשרות אחת היא לנסות להתחבר לעבודה דווקא מתוך המקום האישי, ולנסות ללמוד על דרכי טיפול ואפשרויות שעומדות בפניך. מצד שני, אם את מרגישה שההתעסקות הזו ״מציפה״ מדי עבורך, אולי כדאי להתייעץ עם המרצה ולשתף בחוויה ולבקש מטלה מסוג אחר. אני מניחה שכרגע הכל מרגיש קשה מדי בשל החוויה הרגשית הנוכחית. 

בכל מקרה, אני חושבת שכדאי מאוד לפנות לקבלת תמיכה מקצועית משמעותית. דיכאון יכול להיות מאוד מגביל וקשה להתמודדות בייחוד לבד, וחשוב לזכור שיש איך להיעזר ולטפל למרות שברגעים הקשים הכל נראה שחור והעתיד נראה בלתי אפשרי. 

אם תרגישי בכך צורך, תוכלי להמשיך לכתוב פה ולשתף במצבך ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לענות ולנסות לעזור.

תרגישי טוב ואל תתייאשי,

יעל 

תוכלי לקרוא כאן מידע נוסף אודות דיכאון שעשוי לעזור ולהקל

שלום חן,

קשה לי לענות על שאלתך באופן מלא שכן אין לי מספיק מידע על מה שעברת ועם מה את מתמודדת כרגע. נשמע מדבריך שאת חווה מתח וכן מטופלת באופן תרופתי (אך לא ברור אם הטיפול הוא נפשי או פיזי). הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי בכדי לקבל עזרה בהתמודדות עם המתח הנפשי (ואולי גם עם קשיים נוספים איתם את מתמודדת כרגע).

בהצלחה,

יעל

שלום רחלי.

כפי שאת מתארת, הפנייה לתיאוריות ומאמרים אינה מתרחשת סתם כך אלא מסיבה רגשית, אשר יש סיכוי סביר שקשורה בחשש מכניסה לתכנים עמוקים יותר ו/או במתן אמון במטפל/ת כמי שיכול/ה להחזיק ולטפל בנפשך במלוא מובן המילה. במובן זה, אני חושבת שהחלפת טיפול רלונטית רק במידה ואת מרגישה שהקושי שלך להשתמש בטיפול באופן רגשי יותר קשור לחוסר שביעות רצון מהמטפל/ת. אחרת, אני חושבת שכדאי להמשיך ולנסות לזהות האם ומתי את מתחילה להישען על התיאוריה מאחר וזה חלק שמשקף את המנגנונים הנפשיים שלך ובמובן זה מהווה חומר טיפולי. מעבר לכך, חשוב לזכור שטיפול הוא תהליך מכאיב ומורכב וצריך לדעת לכבד גם את מנגנוני ההגנה ו"שיכוך הכאבים" של הנפש- יתכן וכרגע הדרך היחידה שלך להיות בטיפול היא תוך שמירה על עצמך דרך האינטלקט, ואני לא בטוחה שצריך "להתקיף" או לזרז יותר מדי צורך זה. במרבית המקרים, עיבוד של היבטים מסוג זה מביאים לאט לאט להפחתת הצורך בהם והריבת היכולת להשתמש בטיפול.

ליטל

שלום דודו.

נשמע מדבריך שהקושי שלך בהתמודדות עם בחינות קשור בין היתר לחוויה הרגשית של לחץ, כוח וניהול המשאבים והאנרגיות שלך ללמידה. לאור זאת נדמה לי שכדאי לבדוק כיצד ומדוע אתה מגיע למצב של אפיסת כוחות (לומד יותר מדי זמן לפני המבחן? לא מקפיד על תזונה ושינה מספקות בתקופת הלמידה? וכד') ולנסות לשפר היבטים אלו. גם בתוך הבחינה, כדאי לבדוק אם אתה יכול לאפשר לעצמך מספר דקות של מנוחה בין שאלה לשאלה ואם יש עזרים שיכולים לסייע לך לשמור על כוחות- מים, חטיף אנרגיה,סיבוב בחוץ- כדי לשמור על הכוחות.מעבר לכך, במידה ואתה מרגיש קושי משמעותי בנושא ההתמודדות עם בחינות אני מציעה לפנות לאיש מקצוע המתמחה בתחום אסטרטגיות הלמידה אשר יזהה איתך באופן מדויק יותר את מוקד הקושי ודרכי ההתמודדות הספציפיות המתאימות לך.

ליטל

שלום לך.

ראשית, טוב שאת מכירה בבעיה ובצורך בקבלת עזרה. קינאה מוגזמת נובעת בדרך כלל מגורמים רגשיים כמו דימוי עצמי נמוך, חוסר ביטחון וקושי להאמין באהבה והנוכחות של האחר. בהתאם, הדרך לעבד ולהתמודד עם הקנאה היא באמצעות טיפול פסיכולוגי בו אפשר להבין יותר לעומק את מקור הקנאה ודרך הבנה זו לנטרל אותה לאט לאט.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות

שלום שמיל,

ראה תשובתה של יעל אליך מלפני מספר ימים:

שלום שמיל,

אתה מתאר תסמינים שונים ובעיקר קושי במוטיבציה ותחושת בדידות וכן מצב רוח ירוד. לא אוכל לתת מענה אבחנתי דרך הפורום, אבל נשמע שאתה מוטרד מהדרדרות מסוימת במצבך. במצב כזה, אני מציעה לפנות לפסיכיאטר המטפל ולהתייעץ עמו, ולשאול מה התרשמותו, שכן הוא מכיר אותך ואני מניחה שיוכל להשוות את תפקודך הקודם לתפקוד הנוכחי. בכל מקרה, עולה השאלה מדוע אינך מטופל גם ברמה הרגשית? נשמע שתוכל להפיק תועלת מטיפול נפשי, שכן לפעמים הטיפול התרופתי לא מספיק. באופן כללי, אני חושבת שבמצב של דכאון (כמו גם באובססיות ובאכילה רגשית) טיפול נפשי יכול לתמוך עד מאוד ולעזור לך להרגיש טוב יותר וכן לתפקד ברמה גבוהה יותר. 

בהצלחה,

יעל 

שלום לך.

צר לי שלא אתן תשובה מספקת יותר, אבל אני חושבת שבאמת לא נכון להסתכל על תהליכים נפשיים בנוסחה של "קרה X ולכן Y". הנפש והיחסים הם מורכבים ורחבים ואני לא חושבת שאפשר וכדאי להתבונן כך על הדברים מאחר וזה משטיח ומצמצם את החוויה. סיפורן של פגיעות רגשיות הוא תמיד עמוק ורב רבדים וכל ניסיון לחשוב על הדברים באופן צר ונקודתי מחמיץ בעיני הבנה אמיתית של הסיפור.

ליטל

שלום הילה.

התפרצויות זעם, ובפרט כאשר הן מתרחשות רק בהקשר המשפחתי, קשורות בדרך כלל להיבטים רגשיים לא מודעים כמו קונפליקטים ורגשות שלא עובדו ולא נפתרו בעבר. בהתאם, טיפול פסיכולוגי אשר מאפשר עיבוד רגשי מעמיק של הסיטואציות בהן חלות התפרצויות זעם מביא בדרך כלל לשינוי משמעותי ולשיפור הן בשליטה העצמית, הן בתקשורת והן בהיבטי חיים נוספים. טיפול פסיכודינמי נשמע לי כמו הטיפול המתאים.

ליטל

שלום לך.

קשה לי להשיב על שאלתך באופן כללי ותיאורטי כל כך. מפגש עם מיניות ההורה הוא תמיד מטלטל עבור הילד, והשאלה היא האם ובאיזה אופן הנושא מתווך, ומה מקומו במרקם היחסים הכללי. למשל, מיניות הומוסקסואלית של הורה יכולה להיות פוגעת רגשית כאשר היא כרוכה בסודיות, הסתרה, שקר ובגידה בבן/בת הזוג, אך יכולה להיות גם דבר טבעי ולגמרי לא פוגע רגשית כאשר היא מהווה חלק טבעי, נגיש ומדובר בחיי הילד וההורה. לכן, מציעה לא להסתכל על הדברים "מלמעלה" או "בתיאוריה" אלא לבדוק ולהקשיב לסיפור האישי ומשמעותו.

ליטל