פורום טיפול נפשי

שלום דנה,

נשמע מדבריך שאת חווה כאב שנובע מהיחס של אחותך ואמך להתמודדותך הנפשית ולקושי שאת חווה. קושי של בני משפחה לקבל את ההתמודדות הנפשית של בן/בת משפחתם יכול להעלות כאב גדול ואני מצטערת לשמוע שזו החוויה שאת חווה. מאחר ואת נמצאת בטיפול פסיכולוגי, אולי תוכלי להעלות ולבטא קושי זה וביחד עם הפסיכולוג/ית תוכלי לחשוב על אופני ההתמודדות עם התנהגותן וכן על האופנים בהם תוכלו לייצר תקשורת קרובה, מקבלת ופתוחה יותר. חשוב שתדעי שקיימים שירותים שיקומיים שמציעים תמיכה והכוונה לבני משפחה של מתמודדי נפש (לדוגמא, מיל״ם), יכול להיות שתוכלי להציע לאמך ולאחותך לקחת חלק בפעילות שכזו בכדי שיוכלו להבין טוב יותר את החוויה שלך ואת ההתמודדות הנוכחית. 

בהצלחה, 

יעל 

מענה בשאלה הקודמת 

שלום דנית,

אני מבינה מדבריך שהמצב מורכב. כמו כן, עולות מדבריך שאלות לגבי האפשרות שלך לבחור בחירות באופן עצמאי כאשר נשמע מדבריך שבני משפחתך בוחרים בחירות מסוימות עבורך. איני יודעת מדוע בני משפחתך מתנגדים לכך שתלכי לטיפול, וכן מדוע הם מתנגדים לכך שיהיה לך פייסבוק. נשמע מדבריך שאת מתמודדת עם חרדה וכאב גדול, ושיש צורך בתמיכה נפשית. למרות חששותיך מפנייה לעזרה ולמרות ההתנגדות המשפחתית, אני מעודדת אותך לפנות שוב לבני המשפחה, ולנסות לקבל את תמיכתם לקבלת טיפול ועזרה.

בהצלחה,

יעל  

שלום רייצ׳ל,

נשמע מדבריך כי הטיפול מעלה חוויות רגשיות ופיזיות קשות ומעיקות, כאשר עולה בך רצון מאוד מובן להפסיק את החוויה הלא נעימה ולהרגיש טוב יותר. חשוב שתדעי, שלמרות שזה יכול להיות קשה בהתחלה, יש חשיבות גדולה לתחושות לא נעימות שעולות בטיפול, כאשר זהו חלק משמעותי מתהליך של ריפוי והחלמה. כמובן שכולנו שואפים להרגיש טוב, אך לעתים קרובות אין מנוס מהתמודדות עם תחושות לא נעימות, על מנת לחוות הטבה בטווח הארוך. הקלה בטווח הקצר יכולה להיות נעימה לרגע, אך לא תמיד תביא להטבה משמעותית בטווח הארוך יותר. בכל מקרה, אני מציעה לך לשתף את המטפל/ת שלך בתחושות הפיזיות כמו גם בתחושת הייאוש שעולה, על מנת שתוכלו לנסות להבין ביחד כיצד ניתן לתמוך ביכולת שלך לשאת את התסכול שעולה מתוך התהליך הטיפולי. 

איני יכולה לדעת כמובן מה יהיה אחרי, אבל אני מאמינה שהתמדה, ביחד עם הקושי, תביא עם הזמן לתחושת הקלה. אני מאוד מקווה שהייאוש לא יגבר עליך, ושתצליחי על אף הקושי, להמשיך בתהליך שהתחלת, עם אמונה שהתמדה תביא לשיפור בהמשך. חשוב לזכור, שהעובדה שאת סובלת כל כך עכשיו לא מנבאת את העתיד, ושהסבל הנוכחי הוא שמעלה תחושת ייאוש וצובע את העתיד בשחור. נסי לפרגן לעצמך על עצם הפנייה לטיפול ועל המאמץ שאת עושה, אני מאמינה שהוא ישתלם לך. 

בהצלחה,

יעל 

שלום מאיה,

כאב בגוף יכול להיות קשור בגורמים שונים, פיזיים או נפשיים. כמובן שייתכן שיעלה כאב תוך שיחה על נושא מסוים, וייתכן שהכאב קשור לנושא השיחה ולתחושות הנפשיות שעלו במהלך השיחה. מאחר ואת נמצאת בטיפול, הייתי ממליצה לך לשתף את הפסיכולוג בכאבים שעלו במהלך השיחה, ואולי תוכלו לנסות להבין ביחד את החוויה הגופנית שעלתה. חוויות גופניות אינן רק ״הסחה״, אלא גם מקור משמעותי למידע אודות המתרחש בתוכנו.

כמובן שבחינה של המשמעויות הנפשיות של הכאב לא מהווה תחליף לבדיקה גופנית אצל רופא במידת הצורך, כאשר במצב של כאבים גופניים כדאי לבחון גם אפשרויות למצב רפואי שדורש מענה.

בהצלחה,

יעל  

שלום נועה,

נשמע שאת מאוד רגישה למצבה של החניכה, וטוב מאוד שיש לה מישהו שחושב עליה ועל הצרכים שלה. באשר לקושי שלה, הייתי נזהרת מאבחנות כי אינך יודעת ממה בדיוק היא סובלת. אפשרות ראשונית היא לקחת אותה לשיחה אישית ולשאול אותה באופן עדין ורגיש (שלא יחווה כשיפוטי) האם היא חווה קושי כלשהו, מהו הקושי הזה וכן באיזה אופן את יכולה לתמוך ולעזור לה. יש סיכוי טוב שהיא תדע להסביר לך בעצמה. כמובן שבמידה והיא מסכימה לכך תוכלי גם ליצור קשר עם הוריה ולחשוב ביחד כיצד ניתן לתמוך בה (ורק במידת הצורך ובמידה והיא והוריה מעוניינים בכך) להעלות את רעיון הטיפול. בכל מקרה, כדאי להשתדל לתת לה תחושה טובה ולהעביר את המסר שאת שם בשבילה, ולהיזהר מלגרום לה להרגיש שהיא עושה משהו לא בסדר או שהיא צריכה לשנות את התנהגותה. 

בהצלחה,

יעל 

תוכלי לקרוא כאן מידע נוסף אודות חרדה חברתית שעשוי להועיל

שלום דנית,

נשמע מדבריך שהקשר עימם שמותו של דודך הציף חוסר בקשר עם בני המשפחה ורצון להתקרבות. קשה לי לתת עצה פשוטה כי איני מכירה את הדינמיקה המשפחתית ואיני יודעת מה הרחיק ביניכם עד כה וכן מה הקושי ביצירת קשר עימם. כמובן שלמרות שאין לך את הטלפונים שלהם תוכלי ליצור עימם קשר דרך הפייסבוק אם תהיי מעוניינת בכך ואף לבקש מהם את מספרי הטלפון. אני מניחה שיצירת הקשר הראשונית תהיה יותר מאתגרת עבורך, אבל לאחר מכן אולי תוכלו להתחיל לגשר על הפערים. בכל מקרה, נשמע שכדאי להתחיל לפעול בעניין, במידה ואת מרגישה צורך בכך. הזכרת שאת זקוקה לטיפול אך לא יכולה מסיבות אישיות. הייתי בוחנת בכל זאת כיצד תוכלי להיתמך ברמה הרגשית כי עולה מדבריך שאולי את מרגישה צורך ביותר תמיכה וקרבה בימים אלו.

בהצלחה,

יעל 

שלום רפאל.

קושי בהתקדמות בקשר הזוגי עשויה לנבוע או מקושי ממשי בקשר (למשל, מצב בו הקשר הזוגי אינו מספק או משחזר דפוסי יחסים שליליים מהעבר) ו/או מגורמים רגשיים כפחד ממחוייבות, קושי באינטימיות, פחד מנטישה וכד'. לא תמיד קל להבחין בין השניים וכפי שאתה מתאר- השפעם על התקדמות הקשר יכולה להיות משמעותית ומצערת. לכן, אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית בו תוכל לזהות ולעבד את גורמי הקושי, וכך גם להרחיב את החופש שלך לממש את הזוגיות וליהנות ממנה.

ליטל

תוכל לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול פסיכודינמי

שלום אורטל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אכן יעיל בטיפול בבריחת שתן וצואה.

לצערי איני מכירה את המטפלת, אך אי הופעתה באינדקס שלנו אינה מעידה על כך שאינה מטפלת מוסמכת. כדאי לבדוק מולה כי אכן מדובר באשת מקצוע בעלת רקע טיפולי (פסיכולוגית, עו"ס, מטפלת באמנויות) אשר למדה באופן ספציפי את הטיפול בתחום ההרטבה בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

ליטל

במקביל תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול בהרטבה

שלום יפית.

ראשית, נשמע שאת עושה עבודה יפה ומרשימה בניסיון לשמור על אופטימיות ומוטיבציה למרות האתגרים בדרך. מעבר לכך, כדאי להבחין בין קושי משמעותי שמונע ממך להתקדם וגורם לחרדות ומחשבות טורדניות לבין אפשרות לשיפור החשיבה החיובית.

חרדה ומחשבות טורדניות הם מצבים רגשיים אשר הדרך הטובה ביותר להתמודד עמם היא טיפול פסיכולוגי אשר מאפשר עיבוד רגשי ומתן כלים לנטרול או וויסות של תחושות אלו. לעומת זאת, כאשר אין קושי רגשי משמעותי אפשר "להסתפק" בספרי עזרה עצמית של פסיכולוגיה חיובית אשר מסייעם ברכישה שיטתית של סגנון חשיבה חיובי יותר. לכן, כצעד ראשון מציעה לך לבחון בינך לבינך מה הצורך המרכזי שלך, ומשם להתקדם.

ליטל

שלום לך,

תהליך היציאה מהעולם הפנימי והמנותק אל העולם החיצוני, ואל החוויה של קשר עם אחרים כדבר משמעותי וחיובי ולא רק מעמיס וקשה הוא תהליך ממושך ומאתגר. במובן זה, העובדה שאתה נמצא בטיפול רק כשנה היא סימן מעודד מאחר ונשמע שאתה ער למצב, מעוניין בשינוי ומשתמש בטיפול שלך באופן משמעותי- אלו גורמים שפעמים רבות מביאים לכך שהטיפול מביא בסופו של דבר לשינוי והקלה משמעותיים- גם אם זה לוקח זמן. לכן, אני יכולה רק להציע לך להמשיך ולהתמיד בטיפול למרות הקשיים והכאבים שהוא מביא איתו לא פעם. לאט לאט, הכאב והמאמץ ישתלמו.

ליטל

שלום מירב.

קשה לנסח "מתכונים" ו"נוסחאות" כאשר מדובר באנשים ומערכות יחסים, אך טיפול זוגי אמור לסייע בדיוק בשאלות אלו- טיפול זוגי יכול לסייע לבני הזוג להבין טוב יותר האם הם מסוגלים ורוצים להמשיך לעבוד על הקשר הזוגי או שהגיע הזמן להרפות ממנו, וכאשר הבנה זו מתקבלת מתוך עיבוד, מחשבה ושיתוף פעולה, היא מאפשרת במקרים רבים תהליך פירוק טוב וחיובי יותר. לכן, אם הגעתם לנקודה של התלבטות זו אני מציעה לפנות אל טיפול זוגי ולתת מקום ומרחב לתבוננות והחשיבה- לכאן או לכאן.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול זוגי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום יואב.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שם כולל לטיפולים המבוססים על זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות אשר יוצרים ומשמרים קשיים רגשיים. בהתאם, הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים אלו, נטרול שלהם ורכישה ותרגול של דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. למשל, זיהוי ונטרול דפוס חשיבה כ"אם אני לא מקבל 100 אני לא שווה כלום" יכול לסייע בהתמודדות עם חרדת בחינות. להרחבה תוכל לקרא כאן

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע בהתמודדות עם מגוון רחב של קשיים, ביניהם דיכאון, הפרעות חרדה, OCD, פוסט טראומה ועוד.

ליטל

שלום בת שבע.

טיפול פסיכולוגי הוא דרך טובה להתמודדות עם חרדה חברתית משום שהוא מסייע בעיבוד הגורמים הרגשיים-חשיבתיים שיוצרים ומשמרים את הבעיה ומסייע לאגור כוחות ולרכוש מיומנויות התמודדות טובות יותר. במידה והבעיה מוכרת לך משנים קודמות/סיטואציות חברתיות קודמות או מביאה למצוקה/פגיעה משמעותית בתפקודך, אכן כדאי לפנות לטיפול. טיפול פסיכודינמי יכו לסייע לך בעיבוד גורמי העומק לחרדה ונטרולם ההדרגתי באופן זה, ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע בזיהוי ונטרול דפוסי החשיבה וההתנהגות העומדים בבסיס החרדה. שתי שיטות הטיפול יעילות וכדאי לקרא עליהן ולבדוק למי מהן את מתחברת יותר אינטואיטיבית, אך שימי לב שטיפול פסיכודינמי נוטה להיות מקיף וממושך יותר במשכו והיקף התכנים בהם הוא עוסק ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי נוטה ליות ממוקד יותר בבעיה ולכן גם קצר יותר במשכו.

במקביל, ניתן להתמודד עם בעיית החרדה הן דרך "הימנעות מהימנעות"- התעקשות לקחת חלק בסיטואציות חברתיות למרות אי הנוחות שהן גורמות לך, מאחר וטבעה של החרדה החברתית היא שהיא פוחתת ככל שמתנסים ומגלים ש"השד אינו נורא כל כך". כמו כן, כדאי אולי לנסות ולהשקיע מאמצים ביצירת קשר אישי אחד ולא בהתפזרות בין קשרים רבים- לפעמים קשר אחד נוטע תחושת ביטחון ושייכות אשר מקנות בסיס בטוח דיו ליצירת קשרים נוספים. מעבר לכך, איני יודעת לפני כמה זמן עברת לשכונה החדש אך כדאי לקחת בחשבון גם שקשרים אינם דבר שנוצר בן רגע, ולבדוק האם אינך מצפה מעצמך להשתלב וליצור קשרים במהירות לא ריאלית וכך מפעילה על עצמך לחץ מיותר.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בחרדה חברתית להתייעצות ובחינת טיפול

שלום אפי.

תופעה של דיכאון חורף אכן קיימת ומובחנת מ"סתם" תחושת אפרוריות וחשק להישאר בבית אותה מתארים אנשים רביםבעונה זו. לכן, במידה ואת חווה מצוקה נפשית משמעותית בחורף ולקראתו, ו/או קושי בתפקוד בעונה זו, כדאי להתייחס לכך כאל דיכאון לכל דבר ולפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע לך להבין יותר לעומק את מקור הדיכאון ולהתמודד איתו באופן טוב יותר.

ליטל