שלום. אני סטודנטית. ובאופן כללי אני מרגישה שכל הזמן אני רצה. מסיימת לאכול לפני כולם בשולחן. כשמדברים איתי אני כבר רצה 20 צעדים קדימה. כשאני מתכננת משהו אני גם מתכננת אץ ה20 צעדים הללו.מרגישה במרוץ. וקצת לא יודעת איך להתמודד עם זה ? זה מתחיל להביך אותי שאני מסיימת אוכל לפני כולם, משתעממת מדברים מהר, חושבץ מדי, פועלת מדי, עייפתי
גם בלימודים עמוסה, גם בשגרה, אין זמן להיפגש עם חברות כי בערב כבר אין לי אנרגיה לשמוע אנשים מדברים מרוב שגם בלימודים שומעת
חסרת אונים
תודה
שלום לך.
מאחר והעלית את שאלתך בפורום פסיכולוגיה, אני מתארת לעצמי שאת חווה את הקושי שאת מתארת לא כבעיה "טכנית" אלא כהתמקמות נפשית/רגשית אשר מקורה לא ברור לך והיא יוצרת תסכול ואי שקט. לכן, אני מציעה לנסות ולהקשיב למה שנפשך מספרת ולפנות אל טיפול פסיכולוגי בו תוכלי לברר יותר לעומק מה עומד מאחרי הדפוס שאת מתארת. במקרים רבים, השיח שמתאפשר במסגרת טיפול פסיכודינמי מביא להבנה ושינוי משמעותיים סביב היבטי הקושי, ואף סביב היבטים רגשיים/בין אישיים נוספים.
ליטל
.jpeg)
.jpg)
