אני מרגישה שלא באלי להמשיך לחיות, פשוט לא באלי אני לא מרגישה שיש פואנטה להמשיך לחיות ולהיות פה, הכל מגעיל לי ולא כיף לי ואני מרגישה לא מסופקת ואני מאוד מפחדת מהעתיד שלי, אני מפחדת שאני לא אעסוק במה שאני אוהבת, אני מפחדת כל כך ואני לא יודעת מה לעשות, באמת שלא באלי להמשיך לחיות בעולם הזה כי אין לי פואנטה, יוקל לי כל כך פשוט לא להתעורר יום אחד, אבל מצד אחר אני לא מצליחה להביא את עצמי להתאבד. אני מפחדת מהכאב, אני מפחדת ללכת על זה למרות שאני ממש רוצה. אין לי אף אחד לפרוק איתו את מה שאני מרגישה, בשביל ההורים שלי הכל שטויות, כל דבר שקשור אליי הוא שטות, אני לא מצליחה להביא את עצמי לבקש עזרה ממישהו כי מרגיש לי שלאף אחד לא אכפת מספיק כדי לנסות לעזור לי, אני שמרתי כל כך הרבה בבטן כל כך הרבה זמן וזה יוצא בבכי ואני לא מרגישה שההרגשה שלי משתנה או משתפרת, אני מרגישה מיואשת כל כך והכי נורא שאני לא מצליחה לאמר את זה לאף אחד. אני מפחדת כל כך מהעתיד ואני כל כך רוצה להתחיל להתעסק במה שאני רוצה לעשות אבל אני מרגישה שאין לי תמיכה מהאנשים שאני תלויה בהם, אני מרגישה שמשהו עוצר אותי להתחיל משהו שאני כל כך רוצה להתחיל. בבקשה אני חייבת עזרה אני לא רוצה לחיות ככה
שלום לך.
אני שומעת בדברריך את הסבל הרב שלך אבל לצידו גם את התקווה שאם תהיה לך יותר תמיכה תוכלי להתחבר יותר להווה ולעתיד שלך. לאור זאת, אני חושבת שכדאי מאוד שתפני לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי גם לקבל תמיכה וגם לעבד ולברר את החוויות הרגשיות והבינאישיות איתן את מתמודדת. מתוך הייאוש קשה לפעמים לראות איך טיפול יכול לעזור אבל מנסיוני, הקשר המיטיב והתומך והאפשרות לעבד את מקור הכאב הנפשי יכולים לחולל שינויים משמעותיים ביותר בתחושה ובאפשרות לנוע קדימה.
אל תוותרי על האפשרות לעזור לעצמך.
ליטל
תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים מומחים ומתמחים להתייעצות ובחינת טיפול
