הרצאתו של פרופ' עמית פינצ'בסקי עסקה במדיה של עדויות שואה, החל מהקלטות קול ועד לטכנולוגיות דיגיטליות של תלת-מימד ואלגוריתמים. במוקד הדיון שהביא פרופ' פינצ'בסקי עמדה שאלת הזיכרון הטראומטי בעדות: האופן בו הטראומה באה לידי ביטוי, האופן בו טכנולוגית שונות מאפשרות מופעים שונים של זיכרון טראומטי, ולבסוף הסטטוס של זיכרון זה בהקשר של טכנולוגיות דיגיטליות. הרצאתו התבססה על הספר - Transmitted Wounds: Media and the Mediation of Trauma.
עמית פינצ'בסקי הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם הוא מלמד מאז 2004 לאחר שסיים את מחקר הדוקטורט שלו באוניברסיטת מקגיל, קנדה. תחומי המחקר שלו כוללים פילוסופיה של תקשורת ותיאוריה של המדיה ומתמקדים באתיקה של תקשורת, עדות זיכרון ומדיה ותאוריה ופילוסופיה של טכנולוגיות תקשורת. במחקריו הרבים עסק בין השאר בתפקידו של הרדיו בזיכרון משפט אייכמן, במקומה של התקשורת בזיכרון השואה ובקשר בין עדות, טראומה וזיכרון ובין טכנולוגיות התקשורת.
