את השיר השנוי במחלוקת, "יום הזיכרון והמורדים", פרסם נתן אלתרמן במסגרת "הטור השביעי" ב-30 באפריל 1954 (לרגל "יום הזיכרון לשואה ולמרד הגיטאות"), ובו הציג את התנגדותו הנחרצת לפולחן המרד כפי שרווח אז בהווי, בתרבות ובשיח הציבורי. פרסום השיר עורר שורה של תגובות, שבעקבותיהן כתב אלתרמן את המאמר "פני המרד ופני זמנו" (28.5.1954), בו ביאר בהרחבה את עמדתו, כשבצד המעטת ערכו של המרד, ביטלה את ההאשמה של "כצאן לטבח" ואף גילתה הבנה כלפי מוסדות ההנהגה היהודית בזמן השואה, ובכלל זה היודנראטים. אלתרמן חזר לכתוב על הנושא בסדרה של טורים שהתפרסמו ביולי-אוגוסט 1955, בעקבות פסק הדין במשפט קסטנר, והוא הרבה להתפלמס בהם עם כותבים אחרים. ההרצאה הנוכחית של פרופ' דן לאור ביקשה להתבונן מחדש בחומרים אלו ולהציגם כ"משנה סדורה" של אלתרמן אשר מתעדפת את ה"שואה" על פני ה"גבורה". כידוע, משנה זו הטרימה רבים מן השינויים שעתידים היו להתחולל בדימויה של השואה בחברה הישראלית לאורך השנים.
דן לאור הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב. כיהן כראש החוג לספרות עברית וכדיקאן הפקולטה למדעי הרוח ע"ש אנטין. בין פרסומיו וספריו – "חיי עגנון" (ביוגרפיה, שוקן, 1998), "המאבק על הזיכרון: מסות על ספרות, חברה ותרבות" (עם עובד, 2009), ו"אלתרמן: ביוגרפיה" (עם עובד, 2013). לאחרונה הוציא לאור את "אהבה עד כלות", אסופת מכתבי האהבה של דוד פוגל ורעייתו (דביר, 2019). מאמריו בענייני ספרות ותרבות מתפרסמים מעת לעת בעיתון "הארץ", והוא זוכה הפרסים: פרס הזיכרון ע"ש בוכמן מטעם יד ושם, פרס יצחק בן-צבי לחקר ההיסטוריה של א"י ופרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול לסופרים עברים.
