בהרצאתה ביקשה ד"ר נורית צדרבוים להציג את היצירה הרב שנתית, 'כן, לא , שחור, לבן' – אשר הוצגה בין השאר בבית האמנים בירושלים. לדבריה, יצירה זו נולדה כתגובה פנימית שועטת ורועמת אחרי שעסקה במשך ארבעה חודשים בציור קיר. לדבריה חזרה אל הסטודיו בו עבדה והסתגרה תוך שחשה כי היא כותבת "בלי שהייתה לי שליטה על כך" כמאה שירים על הקירות. ד"ר צדרבוים ציינה כי בחרה פורמטים ענקיים והמשיכה ליצור ציור קיר ואחריו שירים, רק בשחור לבן. להוציא הרבה מן המעט. התערוכה נקראה 'כן , לא, שחור , לבן' – ומתוך מה שזכור לה מאז, היה זה למעשה עיסוק בחיים ובאמנות מתוך מבט אישי-נשי-מגדרי-אמוני-חוּלי, דיאלוג פנימי בינה לבינה, ובין אומנותיה. לדבריה, התערוכה ממשיכה גם כיום להשתנות תוך שהיוצרת והיצירה צומחות יחד, בתהליכים של התקרבות והתרחקות, פירוק והרכבה, חיים ומוות, אור וחושך, והרבה הפתעות.
ד"ר צדרבוים מציינת כי מעולם לא חשבה על השואה והיצירות לכאורה לא עוסקות בשואה באופן ישיר, גלוי ומוצהר. עם זאת, השואה נמצאת בהיסטוריה האישית שלה ואביה הוא ניצול שואה אשר שרד 5 שנים של מחנה עבודה בדכאו, איבד את משפחתו ועלה לארץ. אמה נולדה בגרמניה ועלתה לארץ לפני השואה, מתוך ההבנה של אביה שמשהו קשה הולך לקרות. בביתה של ד"ר צדרביום השואה הייתה נושא מדובר ולדבריה אביה סיפר ושיתף, אם כי לא היה נוכח בחוויתה "עצב תהומי". אף על פי שד"ר צדרבוים אינה חשה שהיא עוסקת באומנות שלה בנושא השואה, בהתבוננות פרשנית שהציעה על עבודותיה הסבירה כי היא מגלה, לאורך השנים, סימנים, דימויים, צבעים, סמלים ופעולות, אשר כולן מהדהדות לתופעות המזכירות את השואה.
ד"ר נורית צדרבוים היא יוצרת וחוקרת רב תחומית אמנית חזותית, משוררת, חוקרת, מרצה, מסאית. מרצה בכירה במכללה האקדמית לחברה ואמנויות ASA – הקריה האקדמית אונו. מרצה במכללת וינגייט במסלול מטפלים באמנות ותנועה. מנהלת סטודיו ליצירה הנחיה ומחקר.
