הרצאתה של פרופסור יבלונקה ביקשה לעסוק בדימוי, המציאות והחותם שהטביעו שורדי השואה על החברה הישראלית. בתוך כך, חלקה פרופ' יבלונקה מתמצית התובנות של מחקריה בנושא התמודדות השורדים וקליטתם בארץ, תקומתם האישית ותרומתם הרבה להקמת המדינה. בדבריה הביאה את סיפור ניצולי השואה בישראל תוך הדגשת מידת הצלחת השורדים להשתלב בחברה הישראלית, כמהגרים שהגיעו אחרי טראומה בעקבות מוראות הנאצים והפכו כמעט בהרף עין לאחד מעמודי היסוד של עיצוב הישראליות ואחד מעמודי התווך של רוב תחומי החיים בארץ אליה היגרו זמן קצר לפני כן.
פרופ' חנה יבלונקה היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תחומי המחקר המרכזיים שלה מתמקדים בתולדות מדינת ישראל וחקר השואה. היא משמשת כהיסטוריונית הראשית של מוזיאון לוחמי הגטאות, וכיושבת ראש המוזיאון למורשת היהדות דוברת ההונגרית בצפת. בין ספריה: "אחים זרים: ניצולי השואה בישראל 1948–1952"; "ספר תולדות ארגון החיילים והפרטיזנים נכי המלחמה בנאצים 1945–1995"; "מדינת ישראל נגד אדולף אייכמן" (עליו זכתה בפרס הזיכרון של הקרן ע"ש יעקב בוכמן); "הרחק מהמסילה: המזרחיים והשואה"; "ילדים בסדר גמור - ביוגרפיה דורית של ילידי הארץ 1948 – 1955".
