שלום,אנו 3 בנות ובן כולנו נשואים עם ילדים , לאורך השנים הקשר היה טוב מפגשים אצל ההורים ואחד אצל השני טיולים יחד בשבתות וכו. אחי חי בחו"ל . עם אחויותי הקשר לאט לאט נעלם,הגדולה כבר סבתא לנכדים וניראה שהיא מאד סביב המשפחה הפרטית שלה ,הפסיקה להגיע לחגים וגם למפגשים משפחתיים או לביקור בביתינו לא מגיעה,יש לנו קשר טלפוני פעם ב10 ימים (היא ככה עם כלל האחים)שיחת נימוסין ללא שיתוף כאשר ישבנו 3 האחיות באיזה יום הולדת אמרתי שמרגיש שכאשר ההורים לא יהיו אז לא ניתראה או ניהיה בקשר..אמרה שאולי השניה אמרה שהקשר מאוד חשוב לה אך כלל המשפחה אינה מסתדרת עם בעלה אז נמנעים להיות יחד איתם,אני אמרתי שהכל תלוי בנו ושאנחנו האחים צריכים לשמור על הקשר בינינו בלי קשר למשפחות שלנו אך ניראה שאחותי במקום אחר ומרגיש כך גם מילדיה למרות שהיינו משפחה מגובשת וביחד שהילדים היו קטנים . צריך להרפות לאחר שדיברנו על הדברים או להמשיך לנסות ,לא רוצה להיות היחידה שיוזמת ותמיד מקבלת תשובה של לא מסתדר היום וכו ודבר לא קורה מצידה כמו כן ילדייה כאשר כבר נפגשים מאוד מרוחקים מכולנו ,אציין שלא קרה כלום תודה.
שלום לך.
אני שומעת את כאבך, ואת הרצון לייצר קשר חזק ומשמעותי יותר.
השאלה שאת שואלת היא חשובה וטובה אך נדמה לי שהתשובה אליה אישית מאוד- רק את יכולה לדעת מה נכון יותר עבורך-
לקבל את הריחוק או לקבל את העובדה שאת זאת שאת מחזיקה את הקשר ורוצה בו יותר מהאחיות, לפחות לעת עתה.
כך או כך, נדמה לי שמה שחשוב הוא לנסות לבחור מתוך השלמה ולא מתוך כעס, עלבון או ניסיון לשנות את מה שאינו בידייך.
במקביל, יתכן וכדאי להשקיע אנרגיות ביצירת קשרים ומעטפת חברתית חלופית כך שלא תהיי תלויה באחיות לשם כך.
כך, תהיי משוחררת יותר ותוכלי לחפש את הקשר איתן ממקום יותר נינוח ומשוחרר.
ליטל