אני מרגישה כאילו נזרקתי חודשים אחורה מרגישה שאני לא רוצה ולא יכולה להמשיך לחיות כי זה בלתי אפשרי להיות ככ תלויה במישהו ולהתרוקן ככ בהיעדרו אני רוצה למות ולהפסיק להרגיש ומה יהיה כשהיא תחזור שוב האשלייה המתוקה תתחדש? והאם ואיך אני אומר לה שבגלל הקשר איתה והאהבה אליה אני רוצה למות? הרי זה היה אמור לרפא אותי...
שלום לך.
אני שומעת את הסבל והחרדה, אבל גם רוצה להזכיר שתהליך טיפולי, ובוודאי תהליך משמעותי הנוגע באזורי נפש עמוקים כל כך, כמעט אף פעם אינו מתקדם בקו ליאנרי אלא תמיד כולל גם נסיגות. זה לא אומר שהכל נהרס או שהדרך שעשית נמחקה, אלא שנפשך מבקשת לספר עכשיו עוד משהו. לפעמים, נסיגות כאלו הן אפילו תגובת בהלה של הנפש מההתקדמות והכוחות החדשים, מאחר וכל התקדמות וצמיחה היא גם מאיימת בערעור שלה את הסטטוס קוו. אני מתארת לעצמי שהדברים האלו לא מעלימים את הכאב והחרדה, אבל אני מקווה שמקלים מעט בנשיאתם, עם התזכורת לכך שלא כל מה שנראה ונחווה כהרס ונסיגה הוא אכן כזה.
שמרי על עצמך ועל כוחותייך,
ליטל
