היי, אני נמצאת במצב מורכב מול אימא שלי ולא יודעת איך כדאי להתנהל. לפני כשנתיים התחלתי בלימודים גבוהים במקצוע שמאז ומתמיד היה מה שרציתי לעשות. נוצר משבר במשפחה שגרם לכך שאימא שלי נקלעה לחובות שעליה לשלם. המצב השפיע עליי מאוד ומצאתי את עצמי מחוץ ללימודים, עוברת מעבודות מזדמנות שלא קשורות בכלל למקצוע בו בחרתי לעסוק. במקביל, התחלתי טיפול פסיכולוגי דינאמי אינטנסיבי שעלה לא מעט והעדפתי לשים את כל כספי בטיפול כדי לקדם את עצמי ולחשוב איך להתקדם בחיים. לצערי, הטיפול הופסק מנסיבות לא נכונות וגרם לי למשבר אמון במטפלים ואם בכלל היה כדאי להשקיע את הכסף הזה בטיפול או להשקיע את חלקו בעזרה נוספת לאימא, מעבר למה שכבר הצלחתי מעט לסייע לה. מה עושים במצב שרוצים מאוד להתקדם בחיים, לחזור ללימודים אבל לדעת שארוויח סכומים נמוכים בהתחלה כי זה חלק מההכשרה, האם אני צריכה להיקרע בין מה שקרה ולוותר על עצמי ועל החלומות שלי? תודה מראש.
שלום ספיר.
אם אני מבינה נכון, השאלה שאת שואלת בעצם היא את הצרכים של מי לשים קודם- את הצורך שלך להתקדם ולממש את עצמך או את הצורך של אמך (ושלך) בעזרה ונאמנות למשפחה. זו שאלה כואבת, כמעט בלתי אפשרית מאחר והיא יוצרת משוואה בה צריך לבחור בין קרבה, אהבה ושייכות לבין מימוש עצמי. במובן זה, אני יכולה להבין מדוע הרגשת צורך בטיפול- זו בחירה קיומית ועמוקה, שאת אולי פוגשת לא לראשונה בחייך- וסביר שהרגשת צורך לקבל עזרה ומענה סביבה הן ברמת העיבוד והן, אולי, ברמת החוויה של יצירת קשר עם "מבוגר אחראי" איתו לא תחווי דילמה זו. במובן זה, יתכן והדילמה שלך אינה רק דילמה אותה צריך לפתור "רציונלית" אלא דילמה חוויתית שאולי- בין השורות- את מביעה תקווה שאפשר היה או יהיה לפתור אותה מול מטפל איתו תהיה לך חוויה טובה יותר. במובן זה, אני לא בטוחה שאני יכולה לתת עצה חד משמעית. נדמה לי שהדרך היא לפרק ולעבד את משוואת ה"או אני או קרבה ואהבה",וכאשר זו תעובד ותרוכך, אני מאמינה שתמצאי את דרכך גם בהקשר הקריירה.
ליטל
