פורום פסיכולוגיה

שלום עדי,

הלוגותרפיה היא תרפיה המכוונת לסייע לאדם למצוא משמעות לחייו ומבוססת על חשיבתו של ויקטור פראנקל.
לצערי, איני מכירה את השיטה לעומק ולא אוכל להמליץ על מישהו ספציפי, אך יש להם עמותה בארץ ומרכזים שמתמקדים בשיטה זו ותוכלי לברר ולפנות אליהם.

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום לך,

כאשר מתייחסים למצב פסיכוטי מתכוונים למצב של אובדן קשר עם המציאות, אשר יכול להתבטא בצורה של הזיות (שמיעה או ראייה של דברים שאינם קיימים) או במחשבות שווא ואשליות (אמונה בדברים שאינם מציאותיים). אני לא יודעת למה הכוונה במקרה הספציפי שבו מדובר על הצפה רגשית, זה מונח שיכול לתאר הרבה דברים, אך לרוב משתמשים בזה כשרוצים לתאר שהמצב הרגשי של מישהו מאוד סוער או קשה והתפקוד שלו עלול להיפגע מבכך. עם זאת, מישהו שמוצף רגשית לא בהכרח יאבד את בוחן המציאות שלו (כפי שקורה במצב פסיכוטי), ולכן לא מדובר במונחים בעלי אותה משמעות.

בהצלחה,
סיון

שלום נתן, אני חושבת שקודם כל צריך לעשות ברור האם אכן מדובר בהתמכרות (עד כמה הדבר משבש את שגרת יומך, מונע ממך להקדיש זמן לדברים אחרים, עד כמה קיימת חרדה, מתח או עצבנות בימים שאתה לא מתאמן, עד כמה הדבר פוגע בך מבחינה גופנית, עד כמה ישנה תחושה שהפעילות הגופנית יצאה משליטתך וכו'). איני מתמצה בתחום ההתמכרויות, אך להערכתי, טיפול דינאמי יכול להועיל, בעיקר בהיבט של ההבנה של מה עומד מאחורי הצורך בפעילות הגופנית המוגברת (נושאים של דימוי גוף? ערך עצמי? האם יש קשר להפרעות אכילה? רצון לחוש חזק ועוד ועוד). בטיפול דינאמי מנסים להבין את הנושא לעומק, וגם לייצר מרווח בין הדחף והרצון לבצע משהו, לבין הפעולה עצמה על ידי ההבנה של עצמך ועל ידי הרחבה של היכולת לשאת תסכול. לצד זה, ישנם טיפולים נוספים, התנהגותיים-קוגניטיביים שיכולים לסייע בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות, ולעיתים גם משלבים כלים כאלו בטיפול הדינאמי. מכיוון שאתה כבר נמצא בטיפול, הייתי קודם כל מתייעצת עם המטפל ומשוחחת איתו על המשבר הנוכחי ביחסים ביניכם ומתלבטת על הנושא במסגרת הטיפול. במידה ולאחר זמן ועיבוד הנושא תרגיש שנותרת ללא מענה למה שמטריד אותך, תמיד תוכל לשקול שוב את האופציה של לנסות טיפול אחר במקביל או במקום הטיפול הנוכחי. שיהיה בהצלחה, סיון

שלום ט,

ראשית, ברצוני לחזק אותך על הצעד שאת עושה בפנייה לטיפול. נשמע ששמת לך למטרה להבין את עצמך, להיות פחות מבולבלת ולשפר את תחושותיך כלפי עצמך ואת תפקודך. מכיוון שאת מתארת קשיים כלליים הנוגעים לתחומי חיים מגוונים, נשמע שטיפול דינאמי יכול להתאים לך ולתת לך את המענה שאת מחפשת. טיפול זה מבוסס על שיחה חופשית בין המטפל למטופל, ועל קשר ייחודי של אמון הנוצר עם הזמן. מתוך השיחות והקשר שנוצר, המטופל לומד רבות על עצמו ושינוי והתפתחות יכולים להתרחש. לטיפול כזה ניתן לפנות לפסיכולוגים קליניים או לעובדים סוציאליים קליניים, שמתארים שעובדים בגישה זו. לבחור מטפל זו משימה לא פשוטה, ולעיתים נעזרים גם בהמלצות. בכל מקרה, לאחר שביררת שיש למטפל את ההסמכה המתאימה כדאי לפנות על סמך האינטואיציה שלך, אל מישהי/ו שנראה לך שיהיה לך נעים לשוחח איתה/איתו. המפגשים הראשונים מיועדים גם לאיזושהי היכרות ובדיקה לראות שהטיפול מתאים לך וזו הזדמנות עבורך לראות האם יש כימיה וכיצד את מרגישה במפגש. לעיתים פוגשים יותר ממטפל אחד עד שמוצאים את איש המקצוע שמרגיש לך מתאים וזה לגיטימי.

שיהיה בהצלחה בתהליך,
סיון

שלום נתן, אכן עומדת בפניך התלבטות לא פשוטה, בין להישאר בטיפול עם מטפל שמכיר אותך ושנחשפת בפניו, לבין להתחיל טיפול אצל מטפל חדש. זוהי סיטואציה מורכבת, המושפעת גם מהיבטים שונים שאיני יודעת אותם (למשל, איזה מן טיפול זה- פסיכולוגי או אחר? מה התדירות שלו ובמשך כמה זמן? מהו טיב הקשר בינך לבין המטפל? מהי ההתמכרות ועוד) איני יכולה כמובן להחליט בשבילך או לומר לך מה לעשות, אך יש מספר כיווני מחשבה שכדאי לשקול לפני שתעשה החלטה. למשל, האם המחשבה על עזיבה נובעת כתגובה לאכזבה מהמטפל ומתגובתו לחשיפה שלך של ההתמכרות? האם זה כתגובה לתחושה שלך שהוא לא הבין ולא יכול לעזור לך? או לייאוש ואכזבה מהטיפול באופן כללי? אני ממליצה לך בכל זאת לשוחח על הנושא עם המטפל ולשתף אותו במחשבותיך וברגשותיך, להסביר לו כיצד התגובה שלו השפיעה עליך ולברר איתו האם הוא חושב שהוא יכול לעזור לך עם ההתמכרות המדוברת, או האם הוא חושב שיש צורך לפנות לעזרה נוספת וספציפית בתחום ההתמכרות. במקביל כדאי לנסות ולברר כיצד מטפלים בדרך כלל בהתמכרות מסוג זה, האם הטיפול הנוכחי מתאים, לדבר על כך עם המטפל ולגבש את החלטתך באופן לא אימפולסיבי, לאחר ששקלת את כל השיקולים ועשית תהליך של עיבוד והבנה מה מניע אותך ומה יתאים לך ביותר כרגע. שיהיה בהצלחה, סיון

שלום דפנה,

לאנשים רבים יש מדי פעם מצב רוח לא טוב, מחשבות שליליות וחוסר חשק לעשות דברים. לרוב אלו הם מצבים שמגיעים וחולפים מעצמם. כאשר זה קורה, מומלץ להמשיך כמה שניתן בשגרת החיים, לשתף חברים או משפחה או אנשים שאת מרגישה בנוח איתם ולספר להם על תחושותיך כדי לקבל תמיכה וניתן לעסוק בפעילויות שאת אוהבת. כמו כן, ספורט ותרגול יוגה או מדיטציה עוזרים להתמודד עם רגשות שליליים. אם התחושות השליליות מגיעות לעיתים קרובות ולא חולפות, גורמות למצוקה רגשית ופוגעות באיכות החיים ובתפקוד, אז מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולטיפול. איני יודעת למה את מתכוונת כשאת מתארת דיכאון קל, אך במידה והדבר מסב לך מצוקה (ומצוקה יכולה להתעורר גם כאשר לכאורה הכל בסדר ויש משפחה וחברים וכו'), אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי כדי להבין יותר טוב את מה שעובר עליך וכיצד ניתן לעזור לך. טיפול פסיכולוגי אינו בהכרח אומר קבלת טיפול תרופתי, שזה דבר שניתן על ידי רופא (פסיכיאטר או רופא משפחה).

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום סימי,

אנסה להתייחס לכל השאלות ביחד. אני מבינה שאת נמצאת בחרדה גדולה מאוד ובלחץ. לצערי, דרך הפורום איני יכולה לומר לך כיצד לנהוג ומה לעשות כיוון שאיני מכירה אותך או את הסיטואציה לעומק. עם זאת, אנסה מעט להרגיע ולומר שאף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שאת לא מעוניינת בו, כלומר, המורה לא יכולה לחייב אותך להגיע לשיעורים שאת לא רוצה או לשלם על שיעורים שלא היית בהם. נשמע שאת חוששת שהיא תנסה לשכנע אותך או תפעיל עליך לחצים להגיע כנגד רצונך. מותר לך לסרב להצעות של המרצה והיא לא יכולה להכריח אותך. במקרה שאת מתקשה לעשות זאת, את מספרת שיש לך הורים שנמצאים בתמונה, אז תוכלי לפנות אליהם ולבקש את עזרתם.
מעבר לזה, נשמע שכדאי לא לחכות ולפנות לטיפול בהקדם, דרך קופת החולים או תחנה לברירות הנפש, כדי שתוכלי לקבל את התמיכה המלאה שאת זקוקה לה, ולא במסגרת מוגבלת מאוד של פורום כגון זה.

שיהיה בהצלחה,
סיון.

שלום אנדריי, יש אסטרטגיות שונות לשיפור ולפיתוח הזיכרון, וכדאי לצורך כך להבין באיזה חלק של תהליך הזיכרון אתה מתקשה (האם בשלב התפיסה, בשלב קידוד המידע או בשלב השליפה). כיום ישנם מכונים שונים העוסקים באימון קוגניטיבי, שיפור הזיכרון והקניית אסטרטגיות למידה וזכירה. איני מכירה אותם באופן אישי, אך תוכל לחפש סיוע כזה בקרבת מקום מגוריך. בהצלחה, סיון

שלום דימיטרי,

לסיטואציה שאתה מתאר יכולות להיות סיבות שונות ומגוונות (האם מדובר באדם מבוגר? אדם עם קשיי קשב? עם לקות כלשהי? בעיות זיכרון? וכו'). בכל מקרה, מומלץ להתאזר ברוגע ובסבלנות, להסביר מספר פעמים ולהשאיר דף הוראות ברור ואולי גם אמצעים חזותיים (כמו שרטוט או מדבקות על השלט) שיוכלו לעזור לאדם להבין ולזכור. אם יש קשיים משמעותיים יותר ניתן להתייעץ עם נוירולוג כדי להבין יותר במה מדובר.

בהצלחה,
סיון

שלום דור,

סימנים שליליים בסכיזופרניה כוללים סוגים שונים של סימפטומים (למשל: נסיגה חברתית, אפטיה, השטחה רגשית, ירידה במידת היוזמה או קשיי קשב). אני ממליצה לך לפנות לרופא הפסיכיאטר המטפל, שמכיר אותך ויוכל לענות על שאלותיך ולהפנות אותך למה שיוכל לתת לך את המענה המתאים ביותר.

בהצלחה,
סיון

שלום טל,

ישנם סוגים שונים של טיפולים פסיכולוגים להתמודדות עם דיכאון וחרדות, אתאר את השניים המרכזיים: טיפול דינאמי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא טיפול הממוקד בסימפטומים של הדיכאון והחרדות והוא נחשב לקצר טווח ומוגבל למספר פגישות. במהלך הטיפול מתמקדים בדפוסי החשיבה המאפיינים את הדיכאון והחרדה, לומדים כיצד למתן אותם ולהתמודד איתם ולצד זה מנסים לעודד התנהגויות שמחזקות דפוסי חשיבה חיוביים. בטיפול פסיכולוגי דינאמי, נוצר קשר משמעותי בין המטפל למטופל, והמטופל לומד להכיר את עצמו לעומק ולהבין מה עומד מאחורי הסימפטומים שמפריעים לו וכיצד הוא יכול להתמודד איתם טוב יותר. זהו טיפול שלרוב לוקח יותר זמן ומתבסס על שיחה חופשית ועל הקשר שנוצר בין המטפל למטופל. הטיפול מעניק תמיכה והבנה, אשר דרכה המטופל לומד להכיר את עצמו, מעבד רגשות שליליים ומרחיב את היכולת שלו לשאת אותם וכך מתאפשרים שינוי והתפתחות אישית. לכל אחד מתאים טיפול אחר בהתאם להעדפותיו ולאופיו, בכל מקרה כאשר בוחרים טיפול כדאי לשים לב שאת פונה לאיש מקצוע שהוכשר לכך. במידה ויש התלבטות ניתן להגיע לפגישת היכרות וייעוץ עם איש מקצוע שיוכל לשמוע יותר לעומק במה מדובר ולתת לך מידע נוסף. בכל מקרה, מומלץ לפנות לעזרה מקצועית ולא להישאר עם המצוקה לבד.

שיהיה בהצלחה,
סיון