פורום טיפול נפשי

שלום
אני נמצאת בטיפול קצת יותר משנה , מרגישה שיפור ושהטיפול מיטיב איתי.

במשך תקופה ארוכה היה לי טיפול כל שבוע בערב באותו יום ובאותה שעה כי זה הזמן שהסתדר לי
לאחרונה( מאז החופש , אני לומדת כל בוקר) היה למטפלת נוח יותר שהפגישות יהיו בבוקר לי זה היה בסדר , רק שלא היה לה זמן ויום קבוע וכל שבוע היינו מתאמות ליום שמתאים לשתינו ,הדבר הקשה עלי כי רציתי שיהיה לי זמן ושעה מסודרת
חשבתי כשאני יחזור ללימודים שוב נמצא יום קבוע ובינתיים זה לא קרה וכל פעם אנחנו מנסות לתאם

זה הרגשה קצת מעצבנת וגם מסורבלת ואני מרגישה לא נעים ממנה כאילו היא עושה לי טובה ומוצאת לי זמן .
אני רוצה מאד להגיד לה את זה בלי שישמע שאני מאשימה אותה או משהו כזה
איך אני יכולה לעשות זאת?
תודה רבה

שלום ליטל.
בדרך כלל שמתחיל להיות ערב יש לי דכדוך קל. ביום אני מרגישה מצוין זה קורה לי רק בערב. איך אפשר להתמודד? דיברתי עם הרופא והוא הוריד לי כדור אשמח לטיפ מה לעשות בערב כדי להרגיש טוב יותר? אני ממש מודה לך על המענה סוף שבוע נפלא

אני רווקה בת 31 וכבר שנים שאני מרגישה אבודה.
מצד אחד מאוד עצמאית, עובדת, לומדת, מבלה עם חברים ומשפחה ומהצד השני מרגישה אומללה, חסרת יכולת להצליח, לא נהנת בשום עבודה שיש לי, בחברה עם הקרובים אליי וחסרת בטחון כשאני עוסקת בדברים שאני נהנת מהם (יצירה, תפירה וכד'). אני מרגישה שהדברים שקרו לי בעבר מונעים ממני להשיג את היעדים שאני שואפת אליהם, להגשים את עצמי ובכלל להרגיש בנוח עם מי שאני (רקע של אלימות). אני בחרדה ופחד תמידי להיכשל ושיבקרו אותי ובגלל זה אני נמנעת ומתבודדת לעיתים קרובות (יותר נוח לי לבד).

אני יודעת שאני צריכה לטפל בעצמי כבר הרבה זמן אבל לא מצליחה להתמקד ולהבין איזה טיפול יעזור לי. מרגישה שטיפול שכולל בו חלקים מעשיים יהיה לי יותר מועיל אבל אני לא באמת יודעת.

הוא גרוע בהקשבה, לרוב מפרש ומניח הנחות. הוא אומר דברים במפגש אחד ומכחיש שאמר אותם במפגש אחר. "ממליץ" באופן לא ישיר לעשות דברים\לקבל החלטות מסוימות ובמקרים אחרים (אף באותו מפגש) ההמלצות הפוכות (תישאר עם החברה-תיפרד מהחברה). מסרב להגיב לביקורת בצורה עניינית- לרוב משתיק אותי\משנה נושא או מעביר את הפוקוס אלי. בעבר אם כעסתי עליו אז הוא השתיק אותי (טוען שזה confrontation), לאורך זמן זה גרם לי לחשוש מלכעוס עליו. הוא טוען שאני משליך כעסים עליו, כעסים שיש לי כלפי הורי..אבל יש לי בעיות איתו, אני כועס עליו, על הצורה שהוא מתייחס אלי, המפגשים איתו לא נעשים בדימיון אלא במציאות. הוא תמיד מסיר אחיות מעליו, "זה הכל אתה", כאילו אין לטיפול משמעות והשפעה. והוא מוסיף שכבה בכך שטוען שאני לא מבין "יש בעיה בעיבוד", כאילו מה שאני חווה וחושב איננו מייצג את המציאות.

אני מטופל אצלו כבר כארבע שנים בעקבות דיכאון עם הפוגה אחת של כמה חודשים. הוא טיפל גם בי וגם בבת זוגתי לשעבר בו זמנית. אני מרגיש שהמצב שלי מדרדר, בשבע חודשים האחרונים התחילו מצבי רוח קיצוניים ומלאי כעס, גם עליו וגם על עצמי. נטיות מיניות עברו התפתחות מוזרה. אני חש מנוון, מבודד יותר מסביבתי, כועס ללא סוף, לא מתפקד ולא מצליח להביא את עצמי לתפקוד. אני לא סומך עליו אך עדיין קשור אליו, לא מאמין בטיפול\פסיכולוגיה אך עדיין צמא לעזרה ומזור. מרגיש תקוע, כמו אישה מוכה או חבר בכת.

אני מדמיין? הוא פועל באופן תקין? יש פסיכולוגים שלא פועלים דרך מערכת יחסים השלכתית? פשוט בני אדם שיודעים להקשיב, שאכפת להם מאחרים, שרואים את עצמם כשווים למטופל ולא דואגים לשמר את כוחם, שפועלים בכנות ושיתוף המידע ולא במניפולציה, שמתייחסים לחיי ולא רואים את הטיפול כסביבה סינטטית להמציא את המציאות מחדש? יש חייה כזאת? אני מבקש יותר מידי? רוצה שיראו אותי כבן אדם ולא כאובייקט.

בת 31 על פניו הכל בסדר
בתקופה האחרונה חווה אי שביעות רצון מהחיים, סוג של דיכאון.. לא נהנת מבילויים עם חברים , מתקשה להניע את עצמי
על פניו עובדת בעבודה מסודרת בהייטק מרוויחה טוב משכילה מוקפת חברים משפחה תומכת
אבל מרגישה לבד, חסרת מוטיבציה
ניסיתי בעבר טיפולים פסיכותרפיה לא התחברתי הפיל אותי למטה יותר
מרגישה שצריך טיפול בתרופות ומתביישת לקחת או בכלל לפנות לאיש מקצוע. גרה בפריפריה במקום עם הרבה סטיגמה בנושא
מצד שני כבר חודשים שלא יוצאת מהמצב הרגשי שנקלעתי אליו

שלום וברכה,

אני נשואה כעשר שנים ואמא לשני ילדים מקסימים.
רוב הזמן אני כועסת, ממורמרת ומרגישה שהכל / כולם פועלים נגדי, מרגישה שחסר לי ואין לי את מה שאני רוצה.
לצערי הדבר משליך גם על חיי הזוגיות שלי, אני המון מתווכחת עם בעלי על המון נושאים שאינם מוצאים חן בעיניי.
מרגשיה שאיני מסוגלת לקבל ביקורת כלל. מרגישה לחץ ומתח תמידיים.
חשוב לציין שאני עובדת במשרה תובענית כמורה והלוז שלי עמוס מאוד.
לא מצליחה לעמוד ביעדים שאני רוצה להשיג כמו אימון גופני וכו.
בנוסף, מרגישה שגם הילדים שלי סובלים מכך שאני ביקורתית וקצרת רוח.
ובעיקר אני מרגישה עם זה לא טוב.
מקווה שהסברתי את עצמי טוב.
אני מעוניינת להתחיל בטיפול לשיפור איכות חיי, אך אני מתלבטת מהו הסוג הטיפול המתאים ביותר? אשמח לחוות דעתכם.
תודה

בס"ד
שלום לפני כחודש בערך סבתא שלי עשתה לי שיחת הרגעה בנוגע לחרדות איך לדעתכם אני יכול לרמוז שהייתי רוצה עוד שיחה?\תודה רבה

היי. אני בזוגיות כמה חודשים בודדים עם גבר ששנינו יצאנו ממערכות יחסים רעילות. התאהבנו מהר ואנחנו יחד. השאלה שלי היא עליו.
היה לו עבר לא פשוט מילדות והזוגיות היחידה והאחרונה שלו גם הסתיימה לא טוב.. פגעו פה פיזית ומנטלית ובגדו בו. עד עכשיו היא מציקה לו הוא גרוש ונותנת הערות ומקללת.
הסתכלתי לו בנייד וראיתי שבחיפוש הוא רושם מה מרגיש וכנראה מחפש את זה וקורא.
נגיד "אני מרגיש ריקנות"
"למה אין לי רגש"
גם עליי הוא מחפש על כל סיטואציה.. נגיד איחרתי והוא חיכה בחוץ יום אחד והוא חיפש
"בת זוג שקובעת שעה ומאחרת או לא מגיעה בזמן"
כל החיפושים שלו זה עליי על כל דבר שקורה.. חא בהכרח משהו רע
והרגשות שלו על זה שהוא מרגיש ריקנות ועצוב
זה נראה לי די מוזר אבל נראה לי שזה נובע ממשהו..
אני צריכה לעשות משהו? לדבר איתו על משהו?
כי בא לי שהוא יפתח אליי במקום לחפש בגוגל מה הסיבה או שיחפש שם פתרון אן משהו.
תודה

היי,

יוצא לי לא מעט לשוחח עם הבוס שלי, אני נכנסת ככה מדי פעם לחדר ומדברת על פרויקטים ומשתפת בתהליכים שקרו במהלך השבוע.
ברוב הפעמים הבוס פשוט קם באמצע השיחה, ממשיך לדבר ופשוט יוצא מהחדר ומתקדם למקום אחר.
זה לא קרה לא מעט פעמים, בחלק אחר פשוט זז מהכיסא שלו למקום אחר בחדר.
מרגיש לי כאילו הוא רוצה לסיים את השיחה אבל לא יודע איך לעשות את זה ואני מרגישה שזה גם נעשה אולי לא במתכוון אבל זה די פוגע.
מעניין אותי לשמוע מה יכול לגרום לזה.

תודה וחג שמח.

שלום רב,

אני בחור בשנות השלושים לחיי,
במשך נשים ארוכות הייתי מכור לצפייה בפורנו,
לפני כמה חודשים (כחצי שנה) התחלטתי שאני מפסיק, ואכן מאז לא ראיתי אפילו קטע אחד.
כמובן אני עדיין בתהליך, לא מרגיש שממש נעלמו לי המחשבות מהמוח.

ברצוני לשתף את הסיפור שלי, איך התחלתי, איך עברה התקופה, מה חשתי, איזה קשיים היו לי, ....

השאלה שלי איפה אני יכול לשתף את זה ?
כך שאנשים ילמדו לגבי גמילה מצפייה בפרנו.


בריאות לכולם,
תודה רבה.

שלום,

לפני מספר ימים קולגה ממקום העבודה ילדה בן, לכן בעוד כשבוע תתקיים הברית.
אותה קולגה בקשרים מאוד בסיסיים איתי ולא מעבר לכך, גם במהלך השבועות האחרונים לקראת הלידה מעטנו בתקשורת.
אני מכבדת אותה בתור בן אדם.
יחד עם זאת, אני מרגישה קושי גדול להגיע לאירוע, גם כי היא מגיעה מרקע דתי שרחוק ממני שנות אור וגם כי האווירה במשרד לא כל כך נעימה ולהגיע לאירוע שכזה יצריך ממני להגיע פיזית לבד, לשבת לבד ולהתנהל בסיטואציה מורכבת.
איך לפתור את הקונפליקט הזה? האם ללכת או לא? האם לא להגיע ולהתנצל וכמובן לשלם סכום כסף עבור האירוע?

תודה מראש וחג שמח.

מזה מספר חודשים אני חולמת חלום בהמשכים.הוא מתרחש בכל פעם באותו המקום.מדובר בדירה קטנה שגרתי בה כנערה.
בכל פעם,אני חולמת שאני חוזרת לאותה הדירה,אך מישהו מתגורר שם,אפילו שהדירה שלי.
בחלום אני מנסה שוב ושוב להסביר לו שהוא אינו יכול לגור שם,אך ללא הועיל.
אני משערת שאת לא מפרשת חלומות,אך אשמח לשמוע קצת על המשמעות של חלומות,בחיינו,ומה הם באים להגיד לנו.
האם בטיפול ניתן להבין את משמעותם?
מה עושה המטפל עם החלומות? מפרש? עוזר לעבד?
מה המשמעות של חלום החוזר שוב ושוב?
אשמח לקצת מידע שיעשה לי סדר.
תודה.

שלום
נתקלתי בתופעה מעניינת,
עקב בעיות בזוגיות ושלום בית ורצון לשיפור המצב, נשלח אחי לפסיכיאטר מפורסם בעל שיעור קומה לאיבחון שקבע שיש לו 'קוי אישיות נרקיסיסטיים'.
הוא נשלח לטיפול פסיכולוגי, והגיע לפסיכולוג מפורסם בעל שיעור קומה, שמתמחה ספציפית בנרקיסיזם, הפסיכולוג קבע 'אין לו שום קווי אישיות נרקיסיסטיים' רק טיפול זוגי צריך.
השאלות העולות הם כדלהלן :
מי יותר אמין ? שניהם אמינים באותה מידה ? שניהם לא אמינים באותה מידה ? האם ניתן להוכיח כמו אחד מהדעות ? ללכת לעוד פסיכיאטר ? עוד פסיכולוג ? האם ייתכן שבעוד כמה שנים יתברר שהשקענו שנים בלטפל בבעיה שלא קיימת ? ולחילופין , שלא טיפלנו בבעיה קיימת ?
האם כך זה בכל תחום הנפש ? או רק במקומות אפורים ולא מובהקים ? האם 'קווי אישיות נרקיסיסטיים' הם שייכים לתחום המובהק או לתחום האפור ? כמה אחוזי סטיה/טעות יש באיבחונים של קווי אישיות נרקסיסטיים ? האם יש דברים מוסכמים שהם קונצנסוס אצל כל ה3000 פסיכיאטרים בארץ ? או שאין כאלו דברים, ועל כל דבר אפשר למצוא פסיכיאטר שיגיד אבחנה שונה ? האם 'קווי אישיות נרקיסיסטיים' הם דבר שמעצם טבעו שייך לתחום של חילוקי דעות בין פסיכיאטרים, או שייך מעצם טבעו להגדרות ברורות שאינם שנויים במחלוקת, וכל פסיכיאטר מה3000 שבארץ יגיד אותו דבר ?
אשמח מי יכול להחכים אותי בשאלה הנ''ל.
בברכה
יעקב

היי, בזמן האחרון התחיל להתפתח אצלי לחץ פחד וחרדה מכל דבר אפשרי, התחלתי לעבוד בתחנת דלק בבאר שבע עם כמה אנשים מהמגזר הבדואי ויש לי פחד להגיע לעבודה, אני לחוצה שאני לא יודעת מה לעשות עם החיים שלי (השתחררתי עכשיו מהצבא) למרות שיש לי כבר תיכנון.. ובכללי אני מוצאת את עצמי כמעט כל יום בוכה ורועדת מפחד ולחץ, ולא מצליחה להירדם עד שעות מאוחרות ממחשבות על זה.
אני לא רוצה למנוע מעצמי דברים כי אני יודעת שזה רק יחמיר את המצב יותר אבל אני כבר מפחדת מכל דבר..
(לדוגמה השבת הלכתי ברחוב עם המשפחה שלי ומולנו עבר בנאדם עם מפתח ביד, אני ישר חשבתי שזה סכין וקפצתי בבהלה אחורה)
אני כבר לא יודעת מה לעשות.
בתודה מראש:)

שלום וברכה,
אני בשנות ה30 לחיי ומתגורר לבדי. מאז ומתמיד שני הוריי היו אנשים ביקורתיים מאד ואף טמפרמנטים(כולל התקפי זעם קשים, צעקות, ולעתים אף אלימות פיזית). הוריי התגרשו כבר בנעוריי אך יש לומר מיודדים מאד היום. מאז שעברתי דירה הם ניסו להתערב באופן כוחני ופולשני בנושאים מאד אישיים כמו ניקיון ותחזוק הדירה. פעם אחת הם ניסו להכניע את בעלת הבית לפנות אותי, ועשו זאת בדרך ערמומית מאחורי גבי(זה היה בדירה קודמת שלי). אנחנו הולכים למטפלת כבר שנה אבל למרות מאמציה הכנים לא השתנה כלום. לאחרונה אבי חטף פרץ זעם בטלפון, צרח עליי בצורה מטרידה וטען שהוא מנתק קשר בגלל שסירבתי להכניס אותו לבקר בדירה שלי לפני שבוע(הוא ביקש כוס מים אך הסברתי לו בנימוס שאני לא מכניס אותו לדירתי בשום אמתלה, ואז הוא טען שאני אגרום לו למות מהתייבשות). היום במפגש עם אמא שלי אצל המטפלת אמא גם איבדה עשתונות לגמרי והחלה לצעוק ולהקניט אותי מילולית כי אני מסרב לתת לה להתערב בהרגלי הניקיון/לבוש/וכו' שלי. יצאתי באמצע המפגש כי ראיתי שהיא לא חדלה מהתנהגות מטרידה זו. גם המטפלת עצמה הייתה נתונה בהלם. ממה שהבנתי מאמא גם היא הכריזה על ניתוק. בגדול אני נשאר חזק ובעל ביטחון, אך עדיין תוהה מה ניתן לעשות עם הורים מסוג זה שאין כמעט שום סיכוי שיבינו את גודל מעשיהם. האם מניסיונך ישנה דרך להביא אנשים כאלו לשינוי לחיוב, או שזה מאבק אבוד ונתק חלקי או מוחלט הוא בלתי נמנע?

תודה
דני