שלום רב,ברצוני להתייעץ עמך בעניין הזוגיות בה אני נמצאת..הכרתי לפני ארבעה חודשים בחור מקסים, מוכשר ומצליח בתחום המקצועי. ניתן לומר שכבר מן הרגע הראשון היה קליק וכימיה. עוד מהערב הראשון הוא אמר כמה פעמים שאנחנו מאוד מזכירים אחד את השניה, ושנהיה מדהימים יחד. יומיים לאחר ההיכרות הזמנתי אותו לשתות בירה חברותית, איתי ועם עוד שני חברים טובים, לאחר כמה דקות קיבלתי ממנו הודעה ארוכה מאוד לגבי המשמעות של הפגישה הזו ושלדעתו זה מוקדם מדי לפגוש חברים -כאשר מבחינתי זו היתה הזמנה לערב קליל ונחמד. ההודעה הארוכה עד מאוד, הלחיצה אותי וחשבתי שאולי כדאי להמשיך הלאה, בחרתי לנתק קשר באופן חד. הוא הבין את זה וכתב המון הודעות ולבסוף שוחחנו בטלפון ואף נפגשנו והחלטנו להמשיך ולנסות. מכאן והלאה היו ימים של כיף גדול, אך כל מספר ימים ריב ענקי שהתחיל מכלום, ובתחושה שלי הוא היה זה שיוזם את אותם ריבים ותמיד בצורה מסויימת היה יוצא שאני זו שהאשמה בידה. יש לציין שמדובר בבחור רהוט ומילולי מאוד.בהמשך, הנני בחורה ספורטיבית ולכן שגרת האימונים שלי חשובה לי מאוד, באופן תכוף היה מעיר לי על מספר האימונים השבועי שלי ובהדרגה צמצמתי אותו משמעותית (בחצי), אציין שלאחר שבועיים הוא סיפר לי שהוא טס לתקופה של חצי שנה, אך עדיין מעוניין להמשיך ולנסות. מבחינתי זה היה לא מיידי, לא הייתי מעוניינת לחוות קשר המוגבל בזמן והקשרות ולאחר מכן פרידה ארוכה,אך גם כאן לאחר שיחות ארוכות והתכתבויות אינסופיות שוכנעתי והמשכנו בקשר. במהלך תקופה של שלושה חודשים שבה היו רגעים מדהימים, היו המון ריבים ענקיים, שבהם האשים את הרצון שלי להרוס את הזוגיות מהחשש שלי להקשר אליו מכיוון שהוא נוסע. במהלך תקופה זו הוא השתדל לצמצם את התחום החברתי שלי אליו ולחבריו, כאשר רציתי לפגוש חברה טובה שלי, הוא היה עושה פרצופים, או אומר שאין לנו זמן רב לבלות יחד עד הנסיעה ושעדיף שנבלה כמה שיותר יחד. אותה חברה בצדק או לא, כבר לא בקשר איתי.דוגמא נוספת, עבדתי במשרה חלקית בתחום הכשרתי, ומאז שהכרנו הוא אמר כל הזמן שאני טובה מדי למקום עבודה זה ושכדאי לי לחתור לעבוד כעצמאית, בהמשך לקראת עזיבתו את הארץ הביע בפניי את רצונו לבלות עוד זמן יחד ושאולי אקח ימי חופש, ואאחר לעבודה בהזדמנויות שונות (כי בכל מקרה זו לא משרת חלומותיי). לבסוף, שבוע לפני עזיבתו את הארץ פוטרתי בשל העדרויות מרובות. בנוסף, בכל זמן הבילוי איתו, הפריע לו מאוד שאני בטלפון, בין אם במדיה חברתית, או התכתבויות חבריות. הרגשות בי מצטברים, ולוקח לי זמן להציף אותם ולדון בהם, נוח לי יותר להיות שקטה ולהתמודד עם הכעס או העצב עם עצמי, מעין ניתוק שכזה מהסביבה- מה שאולי לא הפתרון הנכון ביותר להתמודד עם מצבים. בכל פעם שהטחתי בפניו את השתלטנות שלו, כמו את ניסיון הניהול שלו אותי, מבחינת חברים/ טלפון/ חדר כושר, היה מתפתח ריב עצום, הוא היה אומר, שהוא רק מבקש ושאני לא חייבת לעשות מה שאני לא רוצה, למרות שבתחושות שלי זה ממש לא נכון כי הוא או יפגע או יכעס או פשוט לא יקבל את הדברים.אני אובדת עצות, האם אני הוזה הכל? האם הוא הבחור המדהים היותר שהכרתי ואני מנסה להרוס לעצמי או שמא מדובר בבחור שאני חייבת להתרחק ממנו כמאש?אודה לך כל כך על עצתך
ההחלטה לפנות לייעוץ או טיפול נפשי היא החלטה מורכבת העשויה להעמיד אותנו בפני התלבטויות ואפשרויות רבות לבחירה: מהו הטיפול היעיל ביותר לקשיים איתם אני מתמודד? איך יודעים שהילד זקוק לטיפול? כיצד בוחרים את המטפל המתאים מתוך עשרות אנשי המקצוע המציעים את שירותיהם? ומה עושים במידה וחשים שהטיפול לא מספיק יעיל?
