פורום טיפול נפשי

בגלל חוסר עבודה המחשבות השליליות מביאות אותי לחוסר מוטיבציה לפעמים ליום שלם המועקות מביאות אותי לזה זה תחושת כבדות בגוף.

מה שקורה לי זה קרה לי אחרי שעזבתי את העבודה מאז אין לי שום מסגרת תעסוקתית של עבודה אני חושבת שזה בגלל זה כי אני מרגישה את זה רק אחרי שעזבתי את העבודה ואני מרגישה אולי מחוסר מעש מחשבות שליליות שמביאות אותי לכבדות רגשית תחושה של מועקות לפעמים ליום שלם. אשמח שתייעצי לי מה לעשות???

יש אצלי בעייה מסוימת של חוסר עקביות כמו הייתי אמור
להתחיל עבודה עבודה חדשה אבל בערב שלפני ירדתי מזה כי
אמרתי לעצמי שזה לא בשבילי ובעבודה הזאת צריך להיות נחמד
לאנשים אז לא הלכתי בסוף זה קורה גם עם רופאים אבל
בעיקר עם עבודות שאני מאבד כל פעם מה עושים ?

היה לי יום נוראי ולמחרת נפגשתי עם המטפלת. ורצתי לשאול את דעתך. האם כדאי לספר לה לפרטי פרטים על היום הנורא שכבר חלף? או פשוט ל"זפזפ" הלאה.
כי אם אני מספרת לה, מציפה את זה מחדש, הכל שוב חי ובועט וממשיך לבעוט ולהכאיב גם הרבה זמן אחרי שיצאתי מהפגישה.
ואני לא בטוחה שזה טוב לי ועוזר לי.
תכלס אפשר פשוט לפתוח דף חדש ולהמשיך הלאה.

יש לי בעיית מוטיבציה מוטיבציה חוסר חשק חוסר התמדה כבדות נפשית הפסקתי לעבוד מאז זה קרה לי מה לעשות???

קשה לי ואני לא יכול להסביר למה..
אני יודע שאני השתנתי ולא לטובה..
ההורים שלי נוהגים להזכיר לי את זה על בסיס יומי.. אני מרגיש לכוד בתוך הראש שלי.. שמלא במחשבות רעות.. אני לא מוצא את הכוחות לחיות.. אני לא מתכוון להתאבד.. למרות שזה משהו שעובר לי כל יום בראש.. אני לא מסוגל לעשות את זה להורים שלי שגם ככה עוברים תקופה לא פשוטה.. אני לא מצליח ללמוד, מתקשה לקום מהמיטה לעשות משהו.. אפילו מקלחת הפכה להיות משימה בלתי אפשרית.. אני כן עובד בעבודה שאני בסך הכל אוהב.. אבל גם שם אני לא האדם שאני יודע שאני יכול להיות.. בשעות שאני לא בעבודה אני מבזבז במיטה.. אני עייף, אין לי יותר כוחות להתמודד עם כל זה.. המחשבה היחידה שמרגיע אותי וזה החלק שהכי מפחיד אותי זה לפגוע בעצמי.. לסבול פיזית כדי לא להרגיש את הסערה שמתחוללת בתוכי.. אני חושב על זה אבל לא עושה.. ההגיון אומר ״לא זה אסור״ אבל הרצון מתחזק כל יום יותר ויותר.. וזה משהו שמאוד מפחיד אותי.. אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי.. ניסיתי טיפול פסיכולוגי כמה חודשים אבל זה רק הכניס אותי ליותר חרדות.. אז סיימתי את הטיפול (הפסיכולוגית גם הסכימה איתי שסוג כזה של טיפול כנראה לא מתאים לי) מה יהיה איתי?? מה לעשות??

שלום לך,

אני ובן זוגי מכירים כבר שנתיים וחצי, לפני שנה הפכנו לזוג ולפני 3 חודשים עברנו לגור ביחד.
אנחנו מאוד אוהבים. ורוצים לבנות משפחה בעתיד.

יש לנו זוגיות חזקה וטובה, אנחנו צוחקים הרבה ביחד,אני מרגישה שהוא כתף רחבה בשבילי, אני יכולה לשתף אותו בהכל. אני חושבת שהוא מרגיש כמוני. אוהבים לבלות ביחד ובמקביל לכל אחד מאיתנו יש את הספייס שלו. אני מרגישה שהזוגיות שלנו בריאה.
יש לנו בעיה, אני הורסת את הזוגיות שלנו. ואני לא יודעת איך להפסיק.
יש מקרים שמשום מקום אני יכולה להתעצבן על איזו שטות, וזה צומח לריב.
באותו רגע כמובן זה לא מרגיש כמו שטות, אבל אחרי שהרוחות נרגעים רואים שהכל יצא לגמרי מפרופורציות.
מדובר על שטויות כמו טיפות מים על הרצפה, או הוא הוציא מגבת חדשה כשרק החלפתי לנו למגבות חדשות.
אבל בכל מקרה לא משנה מה הוא עשה "לא בסדר", יש מצידי דרך הרבה יותר נחמדה להגיב, כזו שלא תהרוס לנו ערב.
אחרי ריב אנחנו מדברים על זה ומנסים להבין מה קרה ומה צריך לעשות שזה לא יקרה יותר.

אנחנו מגיעים להסכמה וממשיכים הלאה, אבל כשפעם הבא קורה איזה טריגר אני שוב מתעצבנת.
אני מאוד אוהבת אותו, אני פגעת לא רק בו אלא גם בי.

אני לא יודעת איך להפסיק, כל פעם קורה אותו הדבר.
לא היתי רוצה להגיע לטיפול פסיכולוגי, אני מקווה מאוד עם עצה טובה אני אוכל לשלוט על הרגשות והתנהגות שלי טוב יותר.
אני אתן לו לקרוא שאלה שלי ותשובה שלך, אם לפי דעתך הוא יכול לעשור לי להתמודד עם עצמי, את מוזמנת לכוון גם את תשובתך אליו.

תודה רבה לך.

שלום,
אני חד הורית לבן יחיד בוגר רווק.
עד לפני חמש שנים גרנו יחד ואז התפצלנו כל אחד גר היום בדירה קטנה משלו די קרוב אחד לשני.הוא עובד שעות ארוכות משכיל סיים תואר ראשון.
אני בת 68 ממשיכה לעבוד, השאלה שלי אני מבקשת מהבן שלי ליצור קשר טלפוני יום יומי אלי אפילו ל 20 שניות בדרך מהעבודה בהפסקה.
הוא מבטיח לי שיענה לי תמיד ושיצלצל אלי.ואחרי שבועיים שלשה זה עובר לו ואני מתרגזת מאוד אני מצלצלת הוא לא עונה. וכבר הסברתי לו שהוא יכול לענות ולהסביר שהוא עסוק ואני אבין. אבל לא הוא לא עונה ואנחנו רבים וחוזר חלילה, דפוס קבוע בשנים האחרונות.
אין לי איש מלבדו לא הורים ולא משפחה. האם אני מגזימה בבקשה שלי?
או שחבוי כאן משהו עמוק יותר אולי עוינות כלשהיא מצידו? כעס שגורם לו לא לענות ולא לצלצל. רק יום למחרת להתנצל כשאני כבר ממש רותחת ולא בא לי לדבר איתו בכלל אז הוא מתקשר כל שעה (אני לא עונה) מצלצל לשכנים או מגיע לכאן ואנחנו מדברים ושוב הוא מבטיח עד הפעם הבאה.וחוזר חלילה אני ממש נואשת.
לא מצליחה להבין אותו בכלל.או שאני עושה משהו לא בסדר?
המון תודה יונית

אני בת 32 אבא שלי איבד לא מזמן אח שהוא היה קשור אליו מאוד מאז אבא שלי לא אותו אבא שהיה לפני הוא עצבני מאוד רב עם אימא שלי כל הזמן המצב בבית לא קל גם אימא שלי במצב של דיכאון בגלל כל מה שקורה אני גרה עם הוריי זה משפיע עלי מאוד כל הזמן אני עסוקה בהורים במקום להיות עסוקה בעצמי ובחיים שלי וזה מכניס אותי ללחצים רגשיים. הוריי הרבה רבים ואני צריכה לשמוע את זה וקשה לי עם זה כרגע אין לי איפה לגור ולכן אני גרה אצל ההורים. רציתי מאוד שתעזרי לי איך לצאת מלחצים ומההתעסקות בהורים וכיצד למרות כל זה אני יכולה לחיות את חיי באופטימיות ולא בלחצים ולא להיות תלויה בהם.

שלום רב, שמי עדי אני בת 24, יש לי ולאבי עסק כבר כמעט שנתיים, העסק מאוד מאוד אינטסיבי, (מסעדה), ואני מטבעי בן אדם לחוץ והיסטרי, ולאחרונה אני בחוסר של כוח אדם בעסק והמון נופל עליי.. אני מרגישה קורסת, שהגוף והנפש לא עומדים בלחץ... אני בלחץ תמידי , משתדלת ממש ממש לעבוד על זה הבריאות הפיזית והנפשית לא שווה שום הון בעולם, איך אני יכולה להיות יותר רגועה?להוריד מהלחץ.. אני צעירה ויש לנו היסטוריה רפואית לא משהו במשפחה ולא הייתי רוצה להקדים את הגנטיקה 😩
תודה...

שלום.
אני עוברת משבר רגשי כבר הרבה זמן זה קרה מאז שעזבתי את המסגרת בה הייתי הייתי בשיקום המון שנים וכבר שנתיים שאני לא בטיפול ולא בשיקום הורידו לי את הסל שיקום. אני מרגישה משבר רגשי אני מרגישה שאני קמה כל בוקר עם עצבות חשיבה שלילית כדי לחזור לעזרה רגשית אני צריכה עוד פעם לעבור תהליך ארוך ועם אלך לעזרה זה יקח זמן עד שאתחיל את כל התהליך מהתחלה אני ביקשתי מהרופאת משפחה שתיתן לי כדור נגד דיכאון או הרגעה למרות שאני לוקחת כדורים ואני מטופלת אצל רופאת המשפחה אבל היא לא רצתה לתת לי אני מרגישה ריקנות עצבות בדידות אני רוצה להתייעץ עם מישהו אבל גם עם אתחיל לחפש עזרה כמו שכתבתי זה בטח יקח זמן אני לא שייכת כבר לשום מסגרת אין לי סל שיקום כדי ללכת למסגרת מסוימת אין לי גם עם מי להתייעץ אני נמצאת במשבר רגשי לפחות עד שאתחיל תהליך של עזרה רגשית מחדש אשמח להתייעצות איך לפחות אני יכולה לצאת מהמשבר בו אני נמצאת איך לפחות לשנות גישה שלילית לגישה חיובית לחזור יותר לשמחה למלאות אשמח להתייעצות עד שעוד פעם אתחיל את כל התהליך של הטיפול מהתחלה כי אני יודעת שזה יקח זמן עם בכלל הרופאה תאשר לי. אשמח ממש לעצה קטנה לפחות איך לשנות גישה שלילית לחיובית ולחיות במלאות ושמחה אני ממש מודה לך זה חשוב לי מאד כעזרה ראשונית.

שלום,
אחי, בן 32, סובל שנים מליקויי בתפקוד כתוצאה מדיכאון מתמשך. כבר זמן רב שהוא מסרב להיות בטיפול פסיכולוגי.
נכון לעכשיו אנחנו מחפשים דרך לסייע לו מבחינת שיפור התפקוד שלו בפן היום-יומי תעסוקתי - דאגה לצרכים יום יומיים ועמידה בדרישות שמעמיד מקום עבודה. הקושי העיקרי הוא בהחזקת מקום עבודה יציב לאורך זמן.
השאלה אם ישנו תחום טיפולי שמסייע בדברים אלו. אם ישנם מטפלים פרטיים שמגיעים לבית המטופל ומסייעים לו להתמודד עם דרישות היום יום.
עד כה הורי היו מעורבים וסייעו לו כלכלית ובתפקוד היום יומי. הדבר נעשה קשה יותר ויותר עם הזמן והשאיפה היא לדחוף אותו למקום שיוכל יותר להסתייע בכוחות עצמו. אחי אינו מוכר לרווחה ואינו זכאי לסל שיקום. משפחתי מוכנה לממן טיפול כזה באופן פרטי, רק שאיננו יודעים לאיזה סוג של איש מקצוע עלינו לפנות, מכיוון ואחי מתנגד לעזרה של יעוץ פסיכולוגי סטנדרטי.
אשמח למידע על גורמים אליהם אפשר לפנות לעזרה.
תודה מראש

הי ליטל, התייעצתי איתך לפני כמה ימים לגבי קולגה לעבודה שסיפרתי לה שעברתי פגיעה ומאז לא דיברנו. קודם כל, תודה על המענה . שמעתי אותה מדברת עם מישהי אחרת עליי ואומרת שבא לה להקיא עליי. ואז החלטתי ליזום שיחת פיוס, כי כואב לי שמדברים עליי ככה. עשיתי זאת דרך צד שלישי והיא כעסה אבל בסוף מצאנו פינה ודיברנו. נפתחתי מאוד בשיחה וסיפרתי שיש עליי עומס ושקשה לי .הסברתי שקרה לי משהו ששינה אותי ושקשה לחזור למה שהייתי לפני ושאנשים שלא חוו לא מבינים. היא הקשיבה בנימוס, אמרה שזה דבר אישי שלי ושלא אספר לה מעבר , ואם הייתי חברה שלה הייתה מתעניינת יותר. החמאתי לה שהיא מאוד עמוקה, ושאני אשמח לדבר איתה יותר. ומאז במשך היום הרגשתי שהיא קצת מתרחקת. את חושבת שנהגתי בסדר? היא יכולה להזיק לי? לפגוע בי? לספר? אני גם מפחדת שהלחצתי אותה
תודה

ליטל אני פשוט רציתי להתייעץ איתך כי אין לי למי לפנות. כרגע יש לי בעיה אין לי כסף לפסיכולוג פרטי ויש לי בעיה קשה עם המשפחה כדי שאלך לטיפול כזה או אחר אין לי עם מי להתייעץ לכן אני כל כך אשמח עם תוכלי לייעץ לי לפחות איך להקל על עצמי בקטנה כדי שאחזור לעצמי כי תמיד הייתי קמה שמחה מלאת חיים אבל אחרי שהרופאה אמרה לי שיש לי את הברונכיטיס כרוני ואני צריכה לקחת משאף כל החיים זה מה שמביא אותי לחרדה הזאת ואני רוצה לחזור לחיים הקודמים והשמחים ממש תודה ליטל את תעשי מצווה גדולה עם תייעצי לי יום נפלא

שבת שלום ליטל.
אני מצטערת על ריבוי השאלות שכתבתי בזמן האחרון אבל אשמח מאוד להתייעץ איתך בפורום לגבי החרדה שלא מפסיקה לי. מאז שהתחלתי לקחת משאף כל יום ויש לי מחלה כרונית ברונכיטיס כרוני אני כל הזמן עם תחושה של חרדה שחס וחלילה יקרה לי משהו. כמו שכתבתי לך הרופאה לא רצתה לשלוח אותי לעזרה ולא נתנה לי כדור הרגעה למרות שביקשתי ממנה. אני מנסה כמה שיותר להתגבר על החרדה ולעשות את מה שהצעת לי וזה מצד אחד די עוזר מצד שני אני קמה בבוקר עם תחושה של חרדה שאין לי חמצן ועצם המחשבה מפחידה אותי למרות שמצד שני אני מתפקדת רגיל והכל בסדר אבל עצם המחשבה החרדתית הזאת שלא מפסיקה לי מפריעה לי. יכול להיות שזה באמת מחשבה פסיכולוגית אבל אני אסביר לך אני איבדתי את חברה הכי טובה שלי שהלכה לעולמה בגלל בעיה בנשימה בין היתר ואני מפחדת שיקרה לי את מה שקרה לה חס וחלילה. אשמח להתייעץ איתך מבחינה מעשית בנוסף לנשימות שהצעת לי שאני מיישמת את זה ובכלל את מה שהצעת לי איך אני יכולה לחזור לרינת השמחה והחיונית ולהסיח את הדעת מהמחשבה החרדתית הזאת במיוחד אחרי מה שקרה לחברה שלי ז"ל אני רוצה לחזור לשמחה לחיוניות אני ממש אשמח לעצה אפילו קטנה איך לחזור לחיים שמחים ומאושרים לקום כל בוקר עם הרגשה טובה ולהסיח את הדעת מהחרדות הנוראיות האלה בנוסף למה שכתבת לי. אני פשוט רוצה לחזור לחיים הרגילים ולמצב רוח טוב. תודה ליטל ומאחלת לך שבת נפלאה ושבוע נפלא.