פורום טיפול נפשי

שלום מור.
נשמע מדברייך שאת מרגישה שקשיי ההליכה לבית הספר אינם נובעים רק מהיבטים "הגיוניים" אלא מדבר מה נוסף, ובצדק. במרבית המקרים, שינוי פתאומי בהתנהגות ובתפקוד של נערה מתבגרת מעיד על קושי בהתמודדות עם היבטים וקונפליקטים רגשיים שונים, אשר בא לידי ביטוי דרך ההתנהגות. מתבגרים רבים מתקשים לנסח, לעבד ולעכל את הנושאים הרגשיים המעסיקים אותם ובמקרים אלו, לא פעם היבטים רגשיים אלו באים לידי ביטוי בסימפטומים התנהגותיים (למשל, פגיעה בתפקוד הלימודי) או הגופניים. לכן, אני חושבת שהשאלה המרכזית אינה איך לשכנע את ביתך ללכת לבית הספר אלא איך להבין טוב יותר את הקושי שלה, ולתת לו מענה. אני מציעה לומר לה שאת מודאגת, ומניחה ששינוי ההתנהגות מעיד על כך שדבר מה מטריד אותה ומפריע לה. יתכן שתוכל לשתף יותר ולהעזר, אך במידה ולא אני חושבת שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי אשר יסייע לה לזהות ולעבד את הקושי העומד תחת השינוי ההתנהגותי. במרבית המקרים, מתן מקום לקושי הרגשי וסיוע בהתמודדות איתו הופכת את הביטוי החיצוני (אי ההליכה לבי"ס) לפחות הכרחי, כך שהתפקוד משתפר.

ליטל

שלום לך.
נשמע מדברייך שאת מבינה כי הסתרת היבטים מסוימים של התנהגותך ונפשך מגבילים את הטיפול אך בו זמנית, לא קל לשאת את החרדה שמתעוררת סביב השאלה מה יהיה ואיך תתפסי אם תחשפי היבטים פחות "יפים" שלך. נשמע שאת חשה שיהיה קשה לאהוב ולהעריך אותך בשלמותך- על הטוב ועל הפחות טוב שבך- וזו תפיסה מכאיבה שאני חושבת שכדאי לבדוק בטיפול (אני מניחה שהיא מלווה אותך ומקשה עלייך גם בקשרים נוספים). לכן, אם את מרגישה כרגע שקשה לך מדי לחשוף היבטים התנהגותיים ספציפיים, אני חושבת שכדאי לשתף את המטפלת באופן כללי בקושי לחשוף צדדים פחות יפים שלך. אני מאמינה שעיבוד החשש יקל עלייך, עם הזמן, לשתף באופן פתוח יותר.
כדאי גם לזכור שמטפלים נחשפים למגוון רחב של התנהגויות "שליליות", ואני נוטה להאמין שחשיפה של היבטים אלו לא יהרסו את האהבה וההערכה שנבנו במשך שנה של טיפול.

ליטל

שלום חן.
נשמע שאת מזהה נכון שעוצמת החרדה שלך מהמצב היא גבוהה במיוחד ומגבילה, ולכן גם כדאי לטפל בה.
במידה ומדובר בהיבט נקודתי אשר מטריד אותך, אני ממליצה לפנות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי בו מזוהים ומנוטרלים דפוסי חשיבה והתנהגות אשר משמרים את החרדה ומעצימים אותה. זהו טיפול קצר ויעיל.
במידה ואת מרגישה שהחרדה בנושא ז חוברת לקשיים רגשיים ו/או בין אישיים נוספים, אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכודיני אשר יאפשר התבוננות ועיבוד מעמיקים של קשייך.
במידה ותרצי המלצה למטפל/ת באזור מגורייך, תוכלי לפנות למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205
ליטל

שלום לך.
קודם כל אני חושבת שכדאי לפנות לבירור רפואי אצל גסטרולוג ולשלול גורמים רפואיים.
במידה ואכן מדובר בהיבט רגשי, אני חוששת שאין לי אפשרות להשיב בפורום באופן רציני- כדי להבין את משמעות החוויה הגופנית שלך צריך להקשיב לה יותר לעומק ולעבד יחד מה היא מייצגת- ביטוי לנטייה נפשית "לשמור בבטן"? קושי לשאת גם את החלקים הפחות "יפים" או "סטריליים" של עצמך ושל גופך? לחץ מתמשך? כלומר, קיימות אפשרויות רבות מאוד ואני חושבת שכדאי לברר אותן במסגרת טיפול פסיכולוגי, אשר מסייע באמצעות העיבוד הרגשי להשתחרר מסימפטומים גופניים-רגשיים שונים.

ליטל

שלום גיא.
אני מבינה את האכזבה ואת הכאב הנלווה לה. נשמע מדבריך שאתה מכיר בחשיבות ההתבוננות והניסיון להבין את משמעות האירוע עבורך, אך בו זמנית רוצה ומקווה שתוכל גם להתקיים אינטראקציה אנושית בסיסית ואמיתית בה האדם שאכזב מכיר בצער שגרם. זו ציפייה טבעית ומובנת.
כמובן, אין דרך לדעת כיצד המטפל שלך יגיב אך אני חושבת שהדרך היחידה להתמודד היא לשתף אותו בכנות בהרגשתך ולבדוק לאן תוביל האינטראקציה. כתבת בבהירות ובכנות ואני חושבת שזו הדרך לשתף גם בטיפול.

ליטל

שלום מורן. כתבת בצמצום ולכן קשה לי להשיב בצורה מדויקת אך באופן כללי כן, כאב כרוני יכול להיות ביטוי לקושי רגשי, וכאב כרוני בפני עצמו יכול להביא למצוקה נפשית. כדי להבין יותר לעומק במה מדובר ומהו הטיפול המתאים, כדאי לפנות לפסיכולוג קליני או רפואי להתייעצות ראשונית והערכה, ומשם לבנות תכנית טיפולית מתאימה. ליטל

שלום לב-לי.
באופן כללי אני מציעה לא להתבסס על הגדרות כלליות וחד משמעויות לגבי מה ש"נכון" ומה ש"לא נכון" ביחס לטיפול. מעבר לכך שלאנשים יש צרכים שונים, האופן בו המטופל משתמש ומתייחס למרחב ולקשר הטיפולי הם נושא לחשיבה והתבוננות בטיפול, ולא נושא ל"שיפוט". לצד זאת, ההמלצה לא לשתף בתכני הטיפול נובעת מהמחשבה על כך שהשיתוף יכול "לדלל" את התהליך הטיפולי ולגרום למטופל שלא להביא לטיפול היבטים חשובים לתהליך. למשל, אם מטופלת משתפת חברה באכזבה מהמטפלת, מקבלת תמיכה ולכן נמנעת מלהעלות את הנושא בטיפול- מוחמצת הזדמנות חשובה להתבונן בעולמה הפנימי של המטופלת כפי שהוא משתקף ביחסים הטיפוליים. כמו כן, ההתערבות החיצונית לעתים מייצרת לחץ או מתערבת באופן הטבעי בו המטופל מביא לטיפול את עולמו הפנימי (למשל, הערות כמו "את חייבת לעבוד בטיפול על..."). לצד זאת, אני חושבת שהכוחות הנפשיים המשפיעים על קצב ומהלך הטיפול הם עמוקים ולא ניתנים ל"דחיפה חזקה" רק בגלל התערבות חיצונית. בסופו של דבר, המטופל עושה את הדרך הטיפולית אשר הנפש שלו מכתיבה.
לגבי טיפול אצל אותה המטפלת- ההמלצה (ואף האתיקה הטיפולית) היא לא לקבל בני משפחה לטיפול אצל אותו המטפל. זאת, בכדי לא לצמצם את יכולת המטופל לדבר בחופשיות ואת החופש של המטפל לשמוע את המטופל ללא הטיות. אני חושבת שהדבר נכון גם לגבי קבלת חברות טובות, ובאופן אישי מאמינה כי אין לקבל לטיפול אדם אשר המטפלת יודעת כי הוא מקיים קשר קרוב עם אחד ממטופליה. במקרה ונוצר/מתגלה מצב זה במסגרת טיפול מתמשך, כדאי לקחת בחשבון ששיתוף ושיח משותף על הטיפול מצמצמים במידה מסוימת את המרחב ההשלכתי של כל אחת מהמטופלות- כלומר את האפשרות לבדוק באופן עמוק כיצד היא חווה את הטיפול והקשר הטיפולי ומה חוויה זו מספרת על עולמה הפנימי.

ליטל

שלום שרית.
החלימה ממלאת פונקציות קוגניטיביות ורגשיות שונות. בהקשר הרגשי, זכירת חלומות נחשבת לביטוי לכך שהאדם נכון להיות במגע עם היבטים רגשיים פחות מודעים ונשלטים של עולמו הרגשי- החלום הוא ביטוי לתכנים נפשיים ראשוניים ולא מעובדים, תכנים "גולמיים" ולכן המגע איתם הוא קשה ומאיים יותר. בהתאם, אי זכירת חלומות מעידה, לעתים, על קושי סביב היכולת להיות במגע עם העולם הרגשי ועם האזורים נפשיים הבלתי מודעים. לכך מתייחסים גם אוגדן וקלינאים נוספים, שמציעים שלעתים העובדה שמטופלים מתחילים לזכור את חלומותיהם היא ביטוי לכך שהסובייקטיביות הולכת ומתבססת ולכך שהאדם יכול לחוות את עולמו הפנימי כפחות מאיים ובלתי נסבל.

ליטל

שלום לך. קודם כל, נשמע שבאופן אינטואיטיבי את עושה את הדברים הנכונים- מדגישה את האמון שלך בדבריה, מקשיבה באופן עמוק ומביעה התפעלות כנה מהנכונות לשתף אותך. אני מאמינה שאלו הדברים המהותיים שהיא זקוקה להם אך מעבר לכך, אני חושבת שכדאי לשאול אותה ישירות האם יש דברים נוספים בהם היא צריכה עזרה, והאם יש משהו באופן בו את מגיבה שהיתה מעדיפה שיהיה אחרת. בנוגע לדילמה שלך לגבי ההתייחסות לכאבך, אני חושבת שאת נוגעת בנקודה רגישה ועדינה. מצד אחד, תגובת הכאב והצער שלך היא אמיתית וגם חשובה מאחר והיא מתקפת את העובדה שהיא אכן עברה דבר איום. מצד שני, את לא רוצה "להעמיס" עליה את הצער שלך באופן שיצמצם את היכולת שלה לשתף. זה איזון עדין, אבל אני מניחה שהמודעות שלך אליו גורמת לך להתנהל מול חברתך באופן רגיש דיו. מעבר לכך, גם במקרה זה, הייתי מעלה מולה את הנושא ישירות ומשתפת בכנות בכך שאמנם כואב לך לשמוע מה שעברה אבל שחשוב לך שתמשיך לשתף ולהיעזר. אני חושבת שעבור נפגעות תקיפה מינית רבות הכנות והיושר הן היבטים קריטייים במערכות יחסים, לאור ההסתרה וחוסר הכנות שאפיינו את יחסי העבר, ולכן לא הייתי מנסה להסתיר את הכאב, אלא לתת לו מילים ומשמעות. כמו כן, חשוב לזכור שלהיות "עדה" לסיפור קשה כל כך זה דבר לא פשוט ומתן מקום גם לרגשותייך, באופן מבוקר ורגיש, יכול גם לסייע לך להמשיך ולהיות לצידה של חברתך. ליטל ליטל

שלום תמר.
חגים, ימי הולדת ואירועים נוטים פעמים רבות להיות ימים קשים ומאתגרים יותר מאחר והם מדגישים את הפערים בין המציאות לבין האופן בו היינו רוצים לדמיין את עצמנו ואת חיינו. לכן, חשוב לזכור שהתחושות הן אמנם לא נעימות, אבל טבעיות וחולפות.
כדי להתמודד עם התחושות בזמן אמת, את מוזמנת להיעזר בהודעה שפרסמתי בעמוד זה תחת הכותרת "כיצד להתמודד עם רגשות שליליים".
מעבר לכך, אני חושבת שכדאי לשקול תהליך טיפולי שיסייע הן בהיבט החברתי והן בהתמודדות עם הרגשות השליליים. טיפול יכול לסייע ולהביא לשינוי משמעותי וגם בתוך התהליך, לעורר תקווה ואופטימיות שיקלו על התחושות השליליות.

ליטל

שלום שירי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול המתמקד בזיהוי ועיבוד של דפוסי החשיבה וההתנהגות אשר יוצרים ומשמרים את החרדה, ובהקניית מיומנויות אשר מאפשרות לנטרל דפוסים אלו ולאמץ דפוסים יעילים יותר.
להרחבה תוכלי להיעזר במידע באתר:
https://www.betipulnet.co.il/lexicon/cbt_treatment
https://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA

ליטל

שלום לך.
מדובר בהבחנה עדינה הנשענת בעיקר על אינטואיציה ותחושה אישית. לצד זאת, אפשר לומר שקשר חברי יהיה בעיקרו קשר מגדל אשר האדם ירגיש בו בטחון ועצמאות לצד אהבה וקרבה, בעוד שקשר תלותי יהיה מלווה פעמים רבות בחרדה וחוסר שקט- איך אסתדר בלעדיו? "אם לא יהיה לי אותו אני לא אצליח כלום", "הוא היחיד שיש לי" וכד'. כמו כן, בקשר תלותי האדם ירגיש בדרך כלל קטן וחלש ויחווה את הצד השני כחזק, חכם ומוצלח יותר.
כמובן, אלו "כללי אצבע" בלבד והעיקר הוא התחושה הפנימית.
לצד זאת, במידה והשאלה מלווה אותך במגוון קשרים, ובמידה ונושא התלות מעסיק אותך בצורה משעותית יתכן וכדאי לבדוק אותו יותר לעומק במסגרת טיפול פסיכולוגי.

ליטל

שלום צחי. למען הגילוי הנאות- איני בקיאה ואיני עוסקת בשיטת ה-NLP, אך אנסה להשיב כמיטב הידע והניסיון שלי. NLP היא שיטה שנויה במחלוקת משני היבטים: ראשית, העדויות המחקריות לגביה (בניגוד לטכניקות טיפול אחרות) אינן חד משמעיות ואינן מגובות באופן מלא במחקר אקדמי שיטתי. שנית, מרבית העוסקים בתחום מגיעים מתחום האימון או מתחומים לא טיפוליים ולכן, למעשה, במרבית המקרים מדובר באנשים שאין להם ידע טיפולי בתחום בריאות הנפש ואף על פי כן הם מציעים טיפול בבעיות רגיות ונפשיות כמו דיכאון, חרדה, פוסט טראומה וכן הלאה. מעבר לכך, למרבה הצער בתחום בריאות הנפש אין "קסמים" בדרך כלל ולכן כדאי להתייחס בזהירות לשיטות טיפול המבטיחות העלמה של סימפטומים בן רגע, בוודאי כשמדובר בסדנאות אינסטנט למיניהן. מתוך הדברים שכתבת קשה לי להבין באופן מלא את מוקד הבעיה. אם מקור החרדה והדיכאון הוא הפרעה פוסט טראומטית, כדאי לפנות לטיפולים ממוקדי טראומה שיעילותם הוכחה במחקר כמו SE או SEE FAR CBT במידה וטרם אובחנת באופן שיטתי, אני מציעה לפנות לפסיכיאטר- גם אם אינך מעוניין בניסיון תרופתי נוסף- ולעבור אבחון שיטתי שיזהה את מקור הבעיה, ומשם יוכל לכוון אותך בבחירת הטיפול המתאים. חשוב גם לזכור שהעובדה שניסיון טיפולי אחד (פסיכולוגי או תרופתי) לא צלח אין משמעה שטיפולים אחרים לא יסייעו. כיום יש מגוון רחב מאוד של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים, ולפעמים לוקח זמן למצא את ההתאמה הנכונה לכל מטופל. לכן, אני חושבת שכדאי לעבור אבחון מסודר ולהתקדם משם. בכל מקרה, אני ממליצה לוודא שאתה פונה לאיש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש- פסיכולוג, פסיכיאטר או פסיכותרפיסט המגיע מהתחום הטיפולי (עבודה סוציאית, טיפול באמנויות וכד'). ליטל

שלום אלה. אני מבינה מדברייך כמה קשה התקופה שאת עוברת, ומסכימה איתך שההתמודדות לבד מקשה ומעוררת קושי נוסף. מתוך הדברים שאת מתארת קשה לי להבין את הרקע לתחושות הקשות ולכוון אותך באופן מדויק, לכן מציעה שתפני למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205 בו תוכלי למסור פרטים נוספים ולקבל המלצה על כיוון טיפולי מתאים. ליטל