פורום טיפול נפשי

שלום שרית.
החלימה ממלאת פונקציות קוגניטיביות ורגשיות שונות. בהקשר הרגשי, זכירת חלומות נחשבת לביטוי לכך שהאדם נכון להיות במגע עם היבטים רגשיים פחות מודעים ונשלטים של עולמו הרגשי- החלום הוא ביטוי לתכנים נפשיים ראשוניים ולא מעובדים, תכנים "גולמיים" ולכן המגע איתם הוא קשה ומאיים יותר. בהתאם, אי זכירת חלומות מעידה, לעתים, על קושי סביב היכולת להיות במגע עם העולם הרגשי ועם האזורים נפשיים הבלתי מודעים. לכך מתייחסים גם אוגדן וקלינאים נוספים, שמציעים שלעתים העובדה שמטופלים מתחילים לזכור את חלומותיהם היא ביטוי לכך שהסובייקטיביות הולכת ומתבססת ולכך שהאדם יכול לחוות את עולמו הפנימי כפחות מאיים ובלתי נסבל.

ליטל

שלום לך. קודם כל, נשמע שבאופן אינטואיטיבי את עושה את הדברים הנכונים- מדגישה את האמון שלך בדבריה, מקשיבה באופן עמוק ומביעה התפעלות כנה מהנכונות לשתף אותך. אני מאמינה שאלו הדברים המהותיים שהיא זקוקה להם אך מעבר לכך, אני חושבת שכדאי לשאול אותה ישירות האם יש דברים נוספים בהם היא צריכה עזרה, והאם יש משהו באופן בו את מגיבה שהיתה מעדיפה שיהיה אחרת. בנוגע לדילמה שלך לגבי ההתייחסות לכאבך, אני חושבת שאת נוגעת בנקודה רגישה ועדינה. מצד אחד, תגובת הכאב והצער שלך היא אמיתית וגם חשובה מאחר והיא מתקפת את העובדה שהיא אכן עברה דבר איום. מצד שני, את לא רוצה "להעמיס" עליה את הצער שלך באופן שיצמצם את היכולת שלה לשתף. זה איזון עדין, אבל אני מניחה שהמודעות שלך אליו גורמת לך להתנהל מול חברתך באופן רגיש דיו. מעבר לכך, גם במקרה זה, הייתי מעלה מולה את הנושא ישירות ומשתפת בכנות בכך שאמנם כואב לך לשמוע מה שעברה אבל שחשוב לך שתמשיך לשתף ולהיעזר. אני חושבת שעבור נפגעות תקיפה מינית רבות הכנות והיושר הן היבטים קריטייים במערכות יחסים, לאור ההסתרה וחוסר הכנות שאפיינו את יחסי העבר, ולכן לא הייתי מנסה להסתיר את הכאב, אלא לתת לו מילים ומשמעות. כמו כן, חשוב לזכור שלהיות "עדה" לסיפור קשה כל כך זה דבר לא פשוט ומתן מקום גם לרגשותייך, באופן מבוקר ורגיש, יכול גם לסייע לך להמשיך ולהיות לצידה של חברתך. ליטל ליטל

שלום תמר.
חגים, ימי הולדת ואירועים נוטים פעמים רבות להיות ימים קשים ומאתגרים יותר מאחר והם מדגישים את הפערים בין המציאות לבין האופן בו היינו רוצים לדמיין את עצמנו ואת חיינו. לכן, חשוב לזכור שהתחושות הן אמנם לא נעימות, אבל טבעיות וחולפות.
כדי להתמודד עם התחושות בזמן אמת, את מוזמנת להיעזר בהודעה שפרסמתי בעמוד זה תחת הכותרת "כיצד להתמודד עם רגשות שליליים".
מעבר לכך, אני חושבת שכדאי לשקול תהליך טיפולי שיסייע הן בהיבט החברתי והן בהתמודדות עם הרגשות השליליים. טיפול יכול לסייע ולהביא לשינוי משמעותי וגם בתוך התהליך, לעורר תקווה ואופטימיות שיקלו על התחושות השליליות.

ליטל

שלום שירי.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול המתמקד בזיהוי ועיבוד של דפוסי החשיבה וההתנהגות אשר יוצרים ומשמרים את החרדה, ובהקניית מיומנויות אשר מאפשרות לנטרל דפוסים אלו ולאמץ דפוסים יעילים יותר.
להרחבה תוכלי להיעזר במידע באתר:
https://www.betipulnet.co.il/lexicon/cbt_treatment
https://www.betipulnet.co.il/articles/%D7%90%D7%99%D7%9A_%D7%9E%D7%98%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%94_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA

ליטל

שלום לך.
מדובר בהבחנה עדינה הנשענת בעיקר על אינטואיציה ותחושה אישית. לצד זאת, אפשר לומר שקשר חברי יהיה בעיקרו קשר מגדל אשר האדם ירגיש בו בטחון ועצמאות לצד אהבה וקרבה, בעוד שקשר תלותי יהיה מלווה פעמים רבות בחרדה וחוסר שקט- איך אסתדר בלעדיו? "אם לא יהיה לי אותו אני לא אצליח כלום", "הוא היחיד שיש לי" וכד'. כמו כן, בקשר תלותי האדם ירגיש בדרך כלל קטן וחלש ויחווה את הצד השני כחזק, חכם ומוצלח יותר.
כמובן, אלו "כללי אצבע" בלבד והעיקר הוא התחושה הפנימית.
לצד זאת, במידה והשאלה מלווה אותך במגוון קשרים, ובמידה ונושא התלות מעסיק אותך בצורה משעותית יתכן וכדאי לבדוק אותו יותר לעומק במסגרת טיפול פסיכולוגי.

ליטל

שלום צחי. למען הגילוי הנאות- איני בקיאה ואיני עוסקת בשיטת ה-NLP, אך אנסה להשיב כמיטב הידע והניסיון שלי. NLP היא שיטה שנויה במחלוקת משני היבטים: ראשית, העדויות המחקריות לגביה (בניגוד לטכניקות טיפול אחרות) אינן חד משמעיות ואינן מגובות באופן מלא במחקר אקדמי שיטתי. שנית, מרבית העוסקים בתחום מגיעים מתחום האימון או מתחומים לא טיפוליים ולכן, למעשה, במרבית המקרים מדובר באנשים שאין להם ידע טיפולי בתחום בריאות הנפש ואף על פי כן הם מציעים טיפול בבעיות רגיות ונפשיות כמו דיכאון, חרדה, פוסט טראומה וכן הלאה. מעבר לכך, למרבה הצער בתחום בריאות הנפש אין "קסמים" בדרך כלל ולכן כדאי להתייחס בזהירות לשיטות טיפול המבטיחות העלמה של סימפטומים בן רגע, בוודאי כשמדובר בסדנאות אינסטנט למיניהן. מתוך הדברים שכתבת קשה לי להבין באופן מלא את מוקד הבעיה. אם מקור החרדה והדיכאון הוא הפרעה פוסט טראומטית, כדאי לפנות לטיפולים ממוקדי טראומה שיעילותם הוכחה במחקר כמו SE או SEE FAR CBT במידה וטרם אובחנת באופן שיטתי, אני מציעה לפנות לפסיכיאטר- גם אם אינך מעוניין בניסיון תרופתי נוסף- ולעבור אבחון שיטתי שיזהה את מקור הבעיה, ומשם יוכל לכוון אותך בבחירת הטיפול המתאים. חשוב גם לזכור שהעובדה שניסיון טיפולי אחד (פסיכולוגי או תרופתי) לא צלח אין משמעה שטיפולים אחרים לא יסייעו. כיום יש מגוון רחב מאוד של טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים, ולפעמים לוקח זמן למצא את ההתאמה הנכונה לכל מטופל. לכן, אני חושבת שכדאי לעבור אבחון מסודר ולהתקדם משם. בכל מקרה, אני ממליצה לוודא שאתה פונה לאיש מקצוע מוסמך בתחום בריאות הנפש- פסיכולוג, פסיכיאטר או פסיכותרפיסט המגיע מהתחום הטיפולי (עבודה סוציאית, טיפול באמנויות וכד'). ליטל

שלום אלה. אני מבינה מדברייך כמה קשה התקופה שאת עוברת, ומסכימה איתך שההתמודדות לבד מקשה ומעוררת קושי נוסף. מתוך הדברים שאת מתארת קשה לי להבין את הרקע לתחושות הקשות ולכוון אותך באופן מדויק, לכן מציעה שתפני למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205 בו תוכלי למסור פרטים נוספים ולקבל המלצה על כיוון טיפולי מתאים. ליטל

שלום שוש.
נשמע מדברייך שאת חיה בתחושת החמצה אותה את קושרת לחווית הלידה- הרגשה שהיית שמחה, רגועה ומאושרת יותר אילו רק היית חווה לידה אחרת. אלא שבדרך כלל, תחושות החמצה, דיכאון וחוסר סיפוק קשורים לחוויות רחבות ומקיפות יותר ולא לאירוע ספציפי ולכן אני לא בטוחה שלידה נוספת היא הפתרון. אני חושבת שכדאי לנסות ולהבין יותר לעומק את מקור תחושותייך בעזרת טיפול פסיכולוגי. עיבוד של תחושות אלו יביא להקלה ויסייע למקד את הצרכים ולזהות מה יכול לגרום לך להרגיש טוב יותר.

ליטל

שלום שיר. נשמע מדברייך שהיית רוצה להרגיש מלאה מבפנים גם בלי קשר לאירועים והנסיבות החיצוניים. זה רצון חשוב ובריא שאני חושבת שכדאי לתת לו יותר מקום. בדרך כלל, תחושות ריקנות מתמשכות נובעות מגורמים רגשיים לא מודעים הקשורים במערכות יחסים מוקדמות ובאפשרות להיות במגע עם העולם הפנימי. אלו היבטים שלא קל לשנות לבד ולכן אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי. נשמע שעשית מאמצים רבים להביא לשינוי בכוחות עצמך, ושכדאי לנסות להיעזר באדם אחר. ליטל

שלום איילת,
מהדברים שאת מתארת נשמע שטיפול פסיכודינמי יכול להתאים- זהו טיפול שמסייע בעיבוד הגורמים הרגשיים לקשיים, ומאפשר הן הרגעה של הסימפטומים (חרדה, בכי) והן חיזוק ושיפור של התפקוד והיכולת לנהל חיים מספקים יותר. תוכלי לקבל המלצה על מטפל/ת באזור מגורייך במוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205

ליטל

שלום אלנה.
אני מבינה את הדאגה שלך, ואכן מדובר בפער גילאים מטריד ולא מתאים. קודם כל, אני מציעה לשתף ישירות את ביתך בדאגה ולומר באופן גלוי שכהורים, תפקידכם לשמור עליה מקשרים שעשויים שעשויים לפגוע בה. חשוב לכבד את רגשותיה ולתת מקום לכאב, לאכזבה ולכעס שבוודאי יתעוררו סביב האיסור אך בו זמנית להדגיש שלא תאפשרו קשר מסוג זה. ייתכן שביתך תביע נכונות לכבד את האיסור ובכך הנושא יסתיים. במידה ולא, אני מציעה לומר לה ישירות שתפני אל הבחור בצורה מכובדת ונעימה אך חד משמעית לגבי איסור קיום הקשר. פנייה אליו מאחורי גבה תפגע באמון שנתנה בך ואינה מכבדת אותה. שיתוף ישיר אמנם יכול לעורר כעס ואכזבה, אך לפחות לא יכניס לקשר ביניכן חוסר אמון והסתרה. במידה והדברים אכן יגיעו לכך, אני מציעה לפנות אל הבחור בצורה נעימה אך חד משמעית.
מעבר לכך, כדאי לבדוק האם הקשר עם הבחור הבוגר הוא אירוע חד פעמי או שהוא מגיע לצד התנהגויות נוספות שאינן תואמות גיל/מסכנות את ביתך (למשל, יציאה למועדונים ומסיבות שאינם תואמים את גילה , יציאה מהבית ללא רשות). במידה ומדובר בדפוס רחב יותר, כדאי לפנות להתייעצות עם איש מקצוע.

ליטל

הי ורד,
לצערי אין לי תשובה פשוטה שאפשר להעביר דרך הפורום- חיזוק השליטה העצמית היא בדרך כלל מיומנות שאפשר לרכוש אבל באופן תהליכי והדרגתי, במסגרת טיפול פסיכולוגי.
את יכולה לעיין גם בספרי עזרה עצמית בהוצאת פסגות שמסייעים ברכישת טכניקות להתמודדות עם חשיבה שלילית-
http://psagot.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%AA%D7%A0%D7%95/

ליטל

שלום ורד.
אני מצטערת לשמוע על החוויות השליליות שעברת, ושמחה לשמוע שיש לך משפחה תומכת שמלווה אותך בהתמודדות.
את מתארת שאת מגיבה באופן חזק לאירועים והתנהגויות שמזכירים חוויות לא נעימות שעברת ונשמע שאת עושה כמיטב יכולתך לשלוט בתגובותייך ולהיעזר בבני המשפחה ובכדורים, כשיש צורך. במובן זה, אני חושבת שכדאי גם לנסות להיות יותר סלחנית וסבלנית כלפי עצמך- קרה מה שקרה, הגב כפי שהגבת, ואני לא חושבת שכדאי להמשיך ולייסר את עצמך על כך. נשמע שהמשפחה שלך מבינה את המצב ולא נוטרת טינה, ולכן אני מציעה לך לאמץ את הגישה שלהם ופשוט להניח לנושא.
במקביל, אני מציעה לפעול באופן קבוע לשיפור מצב הרוח ולבניית אורח חיים בו תרגישי טוב יותר. את מוזמנת לעיין בהודעה שפרסמתי תחת הכותרת "איך להתמודד עם רגשות שליליים".
בכל מקרה, אני חושבת שהדגש הוא על היכולת לשלוח לעצמך גם אם התנהגת בצורה שאת לא מרוצה ממנה.

ליטל

שלום אייל.
התפקיד שתיארת נשמע מורכב ורגיש, ואני מניחה הדרך היעילה ביותר למלא אותו היא על ידי יצירת קשר טוב ומכבד עם הצוות המטפל. ייתכן שכדאי להסביר בכנות את מטרת הליווי כדי למנוע אי הבנה וחשדנות, להחזיק בגישה עניינית אך לא "פוקדת" סביב החלטות שאתה מקבל ובקשות שאתה מבקש, לפרגן ולתת מילה טובה כשאפשר, להתעניין ולנסות ליצור קשר אישי נעים עם הצוות המטפל. בקיצור- כל מיומנות בין אישית בה אתה משתמש כדי ליצור קשרים טובים בחיי היום יום.

ליטל