היי, אני רוצה לברר בנוגע להתנהגות של אחי וממה היא נובעת.
קצת רקע.
שנינו בגילאי ה25+, גדלנו בבית חם מצידה של אמי (אבי היה אלים כלפינו וכלפי אמי ולא הפגין חום או פרגון במיוחד כלפי אחי, התגרשו כשהיינו בגילאי בת/בר מצווה).
עם זאת, גדלנו להיות חמים ואדיבים, מלומדים מאוד ואף בעלי חברת עסקים משותפת.
מאז ומתמיד היו מריבות ביני לבין אחי (לדעתי אני תמיד ציפיתי למצוא בו חמלה ואסירות תודה אבל הוא לרוב היה קשה כלפיי-למרות שתמיד אני סומכת עליו והוא לעולם לא מאכזב אותי אך עם זאת עושה זאת בכוח וכאילו ללא חשק ובחוסר סבלנות).
לאחרונה כששינו התחלנו לנהל את העסק גיליתי בו צדדים של סגפנות, המתבטאת בזה שאם לדעתו הוא לא מצליח בעסק סימן ש"לא מגיע" לו להתפנק(למשל קניית בגד חדש או אפילו קניית שוקולד, כי זה מותרות ולא מגיע לו בשלב הזה).
את ההתנהגות הזו הוא מצפה גם ממני, כלומר אם יום מסויים הייתי פחות יעילה מבחינה עסקית אז זה אומר שאני לא אמורה בכלל לחייך או להיות מאושרת או אפילו איך אני מעזה לקנות לעצמי גלידה.
לא מדובר בקמצנות אלא בקטע של "לא מגיע לנו להתפנק" בשלב הזה. לא לטייל, לא לישון טוב, לא לאכול מותרות אלא רק דברי בייסיק.
כל פעם שאני ניגשת אליו עם שאלה או מבקשת עיצה הוא נורא מזלזל בי ובדעותיי כי כביכול לטענתו אני לא מספיק מוצלחת בחיי (לדעתי אני כן מוצלחת, סיימתי 2 תארים מאוד קשים, הקמתי עסק, נמצאת בזוגיות של כמה שנים, ומצליחה להיות מאושרת גם כשלא היה לי את כל זה. מספיק לי לראות שבחוץ יום יפה וקרוביי בריאים וזהו).
אך לטענתו אני מקלה על עצמי את החיים ועצלנית ומפונקת ועד שאדם לא מצליח הוא צריך לסבול עד שיגיע לפסגה.
ומהי הפסגה בעינייו? זה להגיע למשכורות גבוהות בעסק( ואני בספק ששם הוא ירגיש אושר).
לא חסר לנו כלום מבחינה כלכלית ברוך השם.
כך גם לגבי המראה החיצוני, הוא דורש מעצמו ומהסביבה להיות בסטנדרטים מסויימים(שריריים,מטופחים) ומי שלא שם הוא ישירות מזלזל באותו האדם, וטוען שהוא עצלן ולא יודע לעמוד בפיתויים ולסגור את הפה או להתאמן.
אם הוא רןאה אותי אוכלת טוסט ולאחר מכן שוקולד הוא מסתכל עליי בזלזול ואפילו לא מוכן לדבר איתי ונורא כועס..איך אני הורסת את הגוף שלי (אני חטובה, ומקפידה לאכול בצורה שפויה ובריאה).
רוצה להראות לו ולהסביר לו שמותר לנו לשמוח ולפנק את עצמנו גם אם אנחנו לא הכי מוצלחים וגם אם אנחנו לא הכי יפים. מותר לנו להסתכל במראה ולטפוח לעצמינו על השכם ןלאהוב את עצמנו ואת הפנימיות שלנו.
ולדעתי אין טעויות בחיים אלא הכל זה חלק מהדרך. ולא לא צריך לשלם על הטעויות!
ממה נובעת הסגפנות הזו שלו והמזוכיזם הזה?
האם טיפול פסיכולוגי יוכל לפתור זאת?
תודה מראש :)
