פורום טיפול נפשי

שלום לך.
קודם כל, אני שמחה לשמוע על השיפור שחל, ושמחה שאת מצליחה לזכור אותו למרות הרגשות העכשוויים הקשים.
פגיעות עצמיות למיניהן, לפחות כפי שאני מבינה אותן, הן סימפטום בעל רבדים רבים, שנוגע הן לקושי לשאת ולווסת רגשות (אותו נדמה לי שאת מתארת) והן לחוויות עמוקות ומוקדמות. מתוך כך, אנשים רבים שפונים לפגיעה עצמית מתקשים להיפרד ממנה גם כאשר חל שיפור משמעותי במצבם. במובן זה, עם כל הכאב הכרוך בכך, אני מציעה לא להיבהל יותר מדי ממה שקרה אלא להתמקד בהתמודדות העתידית, בין היתר במציאת טיפול המשך לאחר האשפוז בו תוכלי לדבר באופן גלוי יותר על הפגיעה העצמית.
בנוסף, כדאי לקחת בחשבון שהיום שלפני חופשה מאשפוז עשוי להיות טעון ו"מועד לפורענות" מאש רויום חופש כזה קוטע את רצף הטיפול והליווי, וזה לא פשוט.

אולי קשה להרגיש כך עכשיו, אבל יש לי אמון רב באפשרות לשנות ולהיפרד מהפגיעה העצמית, לאט לאט.

ליטל

שלום אסי.
הסדרי התשלום בין המטפל למטופל נקבעים בדרך כלל בתחילת הטיפול וברגע שמקובלים על שני הצדדים, הם לגיטימיים. פסיכולוגים שונים עובדים עם הסדרים שונים לגבי ביטולים, כאשר אחד ההסדרים הוא אכן הסדר בו המטופל משלם על השעה בין אם התקיימה ובין אם לא, מאחר והמטפל שומר אותה עבורו. עם זאת, מטפלים שעובדים בהסדר זה יכללו בו כמעט תמיד מספר מסוים של ביטולים עליהם המטופל לא מחויב לשלם, כך שנשאר "מרווח נשימה" לביטולים.

מעבר לכך, הסדרי תשלום אכן נוטים להיות לא פעם נושא רגיש בטיפול ולכן אני מציעה לך לבדוק מול המטפלת לא רק את ההיבט ה"חוזי" ביניכם אלא גם את משמעותו הרגשית.

ליטל

שלום ליאור.
התנהגות אלימה עשויה לנבוע ממגוון רחב מאוד של הפרעות התנהגות, קשיים רגשיים ו/או בעיות נפשיות ולכן אין לי אפשרות להתייחס לגורמים להתנהגות. אופי התגובה לבעיית האלימות צריך לנבוע מגורמי הבעיה ובהתאם, מה שחשוב הוא לבדוק שהן האם והן בנה מקבלים מענה, הדרכה וטיפול ע"י גורמים מקצועיים.

ליטל

שלום ורד.
דיכאון לא מטופל עשוי להתקבע ולגרור עמו השלכות גופניות, רגשיות ובין אישיות ולכן אני מציעה לפנות לטיפול כבר עכשיו, ולא לחכות לפריצת משבר נוסף. דיכאון הוא פעמים רבות ניסיון של הנפש לאותת על כך שדבר מה זקוק למענה- כמו חום שמאותת על דלקת- ולא כדאי להתעלם מאיתות זה.
אופי הטיפול יקבע בהתאם לסוג הטיפול אליו תפני ובהתאם לאופן הספציפי בו הדיכאון והקשיים שלך באים לידי ביטוי אך באופן כללי, טיפול פסיכולוגי בדיכאון מכוון לזיהוי הגורמים הרגשיים, ההתנהגותיים, החשיבתיים והבין אישיים אשר הביאו לפרוץ הדיכאון. זיהוי של גורמים אלו מאפשר הן עיבוד רגשי שלהם והן ביסוס דרכי התמודדות יעילות יותר. בהתאם, הטיפול עשוי להביא הן להפחתת הסימפטום הדיכאוני והן לשיפור בהיבטי חיים נוספים.

ליטל

שלום אנה. הטיפול היעיל ביותר לדיכאון נחשב לטיפול המשלב טיפול תרופתי ופסיכותרפיה, לכן נשמע שאת פועלת בכיוון נכון. כדאי לוודא מול העו"ס המטפלת שאכן מדובר בטיפול פסיכותרפי בתדירות של פעם בשבוע לפחות, ולא בסוג אחר של מענה טיפולי. במקביל, כדאי להשתמש הן בטיפול והן באנשים הקרובים לך כדי לבסס סביבה תומכת ככל האפשר בנקודת משבר זו: בדקי כי יש לך מענה רגשי ועזרה טכנית בחיי היום יום, והקפידי במיוחד על תזונה מאוזנת, שהות מחוץ לבית ופעילות ספורטיבית. אני מאמינה שמענה לכיוונים אלו יביא לשיפור משמעותי. ליטל

שלום קרוליין.
אני מצטערת לשמוע על התקופה הקשה שאת עוברת, ועל הקושי למצוא מענה טיפולי שמתאים לצרכייך. מרפאה ציבורית/של קופ"ח נשמעת כמו פתרון מתאים מאחר והיא יכולה להציע מענה פסיכולוגי, שיקומי ותרופתי (במידת הצורך). מאחר וכבר פנית לפסיכולוג, אני מציעה לבקש את עזרתו בהפנייה למרפאה מתאימה גם אם תצטרכי להשקיע בכך עוד מספר מפגשים בעלות לא מסובסדת. אפשרות נוספת היא לבצע תהליך זה בעזרת פסיכולוג המסובסד ע"י הקופה- לכל קופה יש רשימת פסיכולוגים שעובדים איתה בתעריף מוזל. במסגרת תהליך זה תוכלי לקבל מהמטפל הכוונה ראשונית וסיוע בפנייה לגורם הטיפולי המתאים לצרכייך.

ליטל

שלום טל.
מאחר ואת מתארת "התקפים" של תחושות שליליות מאוד המביאים לשינוי בהתנהגותך ומלווים בסבל וחרטה, אני מציעה לפנות להתייעצות עם איש מקצוע ולבדוק אפשרות של פנייה לטיפול פסיכולוגי. אפשרות נוספת היא היעזרות בטכניקות מיינדפולנס אשר מסייעות בהרגעה וויסות עצמי ברגעים קשים, אך אני לא בטוחה מתוך הדברים שאת מתארת שאלו יסייעו בצורה מספקת.

ליטל

שלום לך.
היאחזות באדם או קשר בלתי מציאותיים נובעת במקרים רבים מגורמים רגשיים לא מודעים כמו הימנעות מאינטימיות, חשש מקשר אמיתי, צורך בדמות נערצת ולא בבן זוג של ממש וכן הלאה. לכן, במידה ואת מרגישה שעיסוק היתר באותו בחור מעיק עלייך ומונע ממך להתקדם, אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי ולברר יותר לעומק מה הגורמים להיאחזות בו.

ליטל

שלום זוהר.
תגובת המטפלת לקבלת מתנה נובעת בדרך כלל מהבנתה את הגורמים למתן המתנה. כך, למשל, כאשר הענקת המתנה נתפסת כקשורה ברצון לבטא תודה, הערכה וחיבור התגובה תהיה שונה ממצב בו, למשל, הענקת המתנה נתפסת כניסיון לפיתוי. במובן זה, הענקת מתנה היא עוד היבט של הקשר הטיפולי אליו המטפלת אמורה להיות קשובה ולהגיב בהתאם. איני יודעת מה קרה בטיפול הקודם שמנע קבלה של מתנתך באופן חיובי, אך מציעה ומקווה עבורך שזה לא ימנע ממך להחליט בחופשיות האם להעניק מתנה או לא, בהתאם להרגשתך ורצונך.
כמובן, חשוב להימנע ממתנות בעלות ערך כספי רב ולהעניק מתנה סמלית וצנועה בלבד.

ליטל

שלום אילה.
לטיפול פסיכולוגי יכולים להיות שימושים שונים. חלק מהפונים לטיפול משתמשים בו כדי לעבוד על סימפטום נקודתי מאוד, ואז הטיפול לא יהיה ממושך ואילו אנשים אחרים משתמשים בטיפול כאמצעי להתבוננות עצמית, צמיחה נפשית והרחבת המודעות ובמקרים אלו הטיפול אכן יכול להימשך שנים ארוכות, ואף ללוות את האדם לתקופות חיים ממושכות מאוד. במובן זה, אין סיבה "להיבהל" מטיפול ארוך ולעתים אף להיפך- לעתים טיפול ארוך מעיד על נכונותו של האדם להתבונן בעצמו ולהכיר את עצמו באופן מעמיק מאוד.

ליטל

שלום לימור.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי אכן מבוסס במרבית המקרים על תרגול פעיל, אך הפנייה לתרגול נעשית תמיד באופן שמותאם למטופל וליכולותיו. כמו כן, בדרך כלל חלקו הראשון של הטיפול מוקדש ללמידה משותפת של טכניקות התמודדות ורק לאחר מכן, כשהמטופל מרגיש שיש לו יותר ידע ויכולת, פונים למשימות איתן המטופל מתקשה. במובן זה, לא "זורקים למים" אלא נותנים מצופים, מלמדים לשחות ולאט לאט נכנסים למים רדודים ואח"כ עמוקים יותר. בכל מקרה, שום דבר לא יעשה בניגוד לרצונך ואני בטוחה שאם תשתפי את המטפל/ת בחששות תוכלו לבנות יחד תכנית טיפולית שמתאימה לצרכייך.

ליטל

שלום רותי.
אני חושבת שאחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מטופלים הוא להחזיק את עמדת ה"גם וגם"- עמדה המאפשרת גם להבין את גבולות הקשר הטיפולי וגם להרגיש שהוא אמיתי וקרוב למרות זאת.
נשמע מדברייך שהאפשרות למתן ברכה ומתנה נוגעת באלמנט זה, ולכן אני מציעה לשתף את המטפלת בתחושותייך ומחשבותייך ולראות לאן השיח הטיפולי יקח אתכן.

ליטל

שלום תהל.
לצערי, אין "קסמים" בנושא עליו את שואלת- אנשים שונים תופסים וחווים באופן שונה, וגם אם במקרה המדובר את רואה דבר נכון שבן שיחך אינו רואה- אי אפשר להאיץ באנשים ולשנות אותם בכוח.
לצד אלו, אני מציעה שאם ברצונך לסייע באמת תוותרי על התפיסה לפיה את צודקת והאחר חי באשלייה לטובת עמדה פתוחה יותר להבנה וראייה של עמדת הצד השני. אם תצליחי לגשת לשיח מעמדה פתוחה יותר ופחות "יודעת וצודקת"- יתכן שהפרטנר שלך לשיחה יהיה גם הוא קשוב ופתוח יותר לעמדתך.

ליטל