פורום טיפול נפשי

שלום ליטל,
קרתה לי חוויה שגורמת לי לחוסר אונים. אדם מוכר בציבור ומוערך נכנס בי באוטו, גרם לאוטו נזק גדול. בסיטואציה הזו הייתי בעצירה מוחלטת עם האוטו והוא נסע תוך כדי שאני באוטו ומחץ ושיפשף לי את כל האוטו. לאחר מכן פשוט התחיל לצרוח עליי, איים עליי, בעט בדברים שהיו בסביבתו, ואפילו לא השאיר לי את הפרטים שלו. אני במצוקה גדולה וכל פעם שנזכרת בזה אני בוכה... גם בגלל שאין לי סיכוי מולו בגלל שהוא אדם מוכר עם כוח.. וגם מהסיבה שהוא אדם מוערך ואף אחד לא יודע על ההתנהגות האגרסיבית והעבריינית שהייתה לו. מצד אחד, אני כל כך לא רוצה לשתוק... בראש אני יודעת שהאשמה עליו. רגשית, אני במצוקה, מרגישה אשמה..ולבד. איך אני יכולה להקל על עצמי? אשמח לעצה/מחשבה שעולה בך מה עליי לעשות. תודה רבה!

היי ליטל , שמי איתי ,אני לומד ומתעניין בפסיכולוגיה ,מה שמביא לכך שחבר קרוב פונה להתייעץ איתי מידי פעם .

לרוב אני רק מנסה לתת לחבר זווית שונה וראלית להתסכל על הדברים ,אך הפעם אני מתקשה ,וחושש לעשות זאת.

החבר פנה אלי אתמול להתייעץ בקשר לבחורה שעובדת איתו והם התחילו לצאת לפני חודש.

מהתיאור שלו ,הוא מתאר בחורה אינטלגנטית ,חובבת בעלי חיים ,שכיף לדבר איתה והיא לא חוששת לשתף אותו במחשבות שלה .

אם זאת ,הוא העלה כמה דברים שקצת מדליקים אצלי נורה אדומה .

הוא מתאר בחורה שאין לה בעיה לדבר על עצמה ,עם זאת ,היא לא שואלת ולא מתעניינת לשמוע עליו או על הכאב שלו.

הוא מתאר מצב ,שבו הוא מגיע לעבודה שהיא איתו ,ומשמרת שלמה הוא מביע כעס ואכזבה ע״י חוסר בדיבור ותשובות קצרות ,חוסר רצון לעשות ״צחוקים״ שהם בדרך כלל עושים ,להראות לה את כל הסימנים האפשריים שמשהו לא כשורה ,עם זאת היא לא מתייחסת ולא שואלת .

בתיאור שלו הם מגיעים לשיחות מאוד עמוקות לגביה ,שיחות שמראות על אינטימיות ,אבל שוב רק שמדברים עליה ,היא לא מראה שום רצון לשמוע על הצד שלו.

שאלתי אותו האם יכול להיות שהיא לא מעוניינת בו ,הוא אמר שזה לא נראה ככה וכשאר הוא יוזם שיחות או דייטים היא שמחה ומשתפת פעולה .

ומהצד השני, אם הוא לא יוזם ,אין לה בעיה גם לא לשלוח לו הודעה 3 ימים והיא לא תזום שום דייט.

בשורה התחתונה הוא מתאר אדם שלא שם לב אליו בכלל , לא לעצב שלו ,לא לתסתכול שלו ,לא לסיפור שלו .

הנורה האדומה נדלקה לי ששאלתי אותו אם הוא יודע על מערכות יחסים קודמות שלה .
הוא סיפר לי ,על 3 מערכות יחסים ,הראשונה הסתיימה בבגידה וגם השניה ,במערכת היחסים השלישית שהסתיימה לא מזמן הוא מתאר מערכת יחסים אלימה ,בן זוג שמתנתק ממנה לתקופות של שבוע ,תוך כדי שהוא מקלל אותה קללות איומות ואיחולי מוות ,מאשים אותה בחוסר אהבה וחוסר נאמנות ,ואז אחרי שבוע חוזר ומבקש סליחה ,וככה זה חזר על עצמו עשרות פעמים עד שהיא אמרה דיי.

כאמור לרוב אני מנסה להיות עבורו הקול הפחות שיפוטי ,הפחות ביקורתי ,עם זאת הפעם אני חושש מאוד לשמש כקול הזה ,מנגד למרות שאני מאוד מתפתה להגיד לו לנתק קשר בהקדם ,אני מפחד שאני יעשה טעות בהמלצה זאת.

אשמח לשמוע את דעתך.

תודדה מראש.

שלום,
האם אפשר לשאול כאן על מבדקים שנערכים לבני זוג - מבדקים שנועדו לקבוע את המסוגלות ההורית שלהם?

אני מתקשה להיות לבד ודווקא בימים אלה הפסיכולוגית שלי נסעה לשבוע.לאור הנסיבות אמרה שאני יכולה לכתוב לה כשאצטרך אבל אני מפחדת להעיק ואף לייאש אותה.
אני נעה בין רגעים של עצב וחרדה מהלבד עם עוררות בלתי נסבלת, לבין רגעים של עצב ממית כזה.שמרגישים כאילו אין כוח אפילו לנשום..
ויש רגעים מוזרים שבהם אני מרגישה שאני מחוץ להכל והעולם על "השתק" ואז יש לי מחשבות מוזרות ומפחידות בעיקר על מוות.
לא הצלחתי לחזור לעבודה מאז השחרור..ואני מפחדת שלעולם לא אצליח לעבוד כמו שצריך.
כשכתבת לי שמצבי דומה לפצוע שיצא מכלל סכנה ועכשיו לפניו השיקום זה מאד עזר לי ואני מזכירה לעצמי את זה כל הזמן.
מפחידה אותי תחושת הריקנות.אני יודעת היום שהיא חלק ממני כמו עוד איבר ואני לא יודעת אם אפשר להתגבר עליה.ואם אפשר לחיות לצידה.
גם לא מבינה למה אני לא מסוגלת להיות לבד עם מה שאני מרגישה..לא מצליחה לשאת את הדברים לבד
הסתכלתי היום על הקרסול המחורר מסיגריות וחשבתי לעצמי שאם מישהו שאני אוהבת היה עושה לעצמו דבר כזה זה היה ככ מעציב אותי
חורים של חוסר יכולת לשאת.
את חושבת שבקושי לחזור לשיגרה אומר שכל מה שהשגתי באשפוז נשמט ממני? או שזה עדיין אצלי ? וכשאסתגל מחדש הכל עוד יהיה בתוכי?

ליטל שלום רב,

אודה לך מאוד אם תוכלי לעזור לי להבין קונספט שאנני מצליחה להבין כבר זמן מה- כל פעולה שלנו נועדה כדי למנוע מאינו לחוות כאב ,אם ניקח לדוגמא אדם שמפחד לדבר בפומבי מחשש שיצחקו עליו והוא יעשה מעצמו מטומטם מול כולם . הפחד הזה גרום לו לא לעשות הרצאות בפומבי מה שגורם לו לכאב בחיים שזה חוסר התקדמות במקום עבודתו .
הסיבות שבגללן הוא לא מוכן להרצות בפומבי ,מטרתן למנוע ממנו כאב -שזה שהוא ירגיש שצוחקים עליו ,אז בעצם לפעולה של לא להרצות בפומבי יש מטרה חיובית כלפי האדם. כמובן שזה גורם לו לכאב (לא להקדם בעבודתו ),אך מצד שני יש גם את הרצון לא לחוות כאב (כפי שהוא מפרש זאת) ,שיגרם כתוצאה מלהרצות בפומבי.

מה שלי קשה לשים תחת הגדרה: הסיבות שמונעות ממנו לתת הרצאות -מטרתן חיוביות- להימנע מכאב (שיצחקו עליו) ומה שבאמת נכון עבורו לעשות, זה כן לתת הרצאות בפומבי וכדי שזה יקרה הוא צריך "ללכת" או לתת קונטרה למה שהוא מפרש ככאב (שזה כן לתת הרצאות),אז כיצד ניתן להגדיר או להבין קונספטואלית שכן אותו אדם צריך "לא לסמוך" על מה שהוא מפרש ככאב (להרצות)? זה מרגיש ניגודי לכך שאנו רוצים להתרחק מכאב בחיינו,כי לאותו אדם, להרצות=כאב,אז בעצם מה שצריך זה להטיל ספק בסיבות שהוא פירש לעצמו שגורמות לכאב?? תודה רבה!

יש לי הורים חולים בבית. אבא שלי חולה בדמנציה אימא שלי לא מרגישה טוב נפשית בגלל זה. היינו משפחה שמחה לפני המחלה ופתאום הכל אבוד.אני אחראית על המשפחה ושאני רואה את אבא שלי במצב שלו ואת אימא שלי נפשית קשה לה זה מדכא אותי. ניסיתי טיפולים אך לא עזר לי,אני מטופלת אצל רופאת משפחה רק עם תרופות. אני לוקחת על עצמי את האחריות להורים שלי ולפעמים קורה שיש עצבנות בבית ודיכאון זה מכניס אותי לסוג של עומס גם לעזור אומנם אני עוזרת בשמחה אבל לראות את ההורים שלי במצב הזה לא קל לי. התרופות קצת עוזרות אבל לפעמים כאשר אני גם אחראית וגם רואה את מצבם של הוריי אני מתחילה לבכות ולהיות בדכדוך. אני שואלת את עצמי למה לנו זה דווקא קורה? אני מחפשת עזרה איך להיות קצת יותר אופטימית גם לגבי העתיד

הייתי בכיף מוותר על הצימר
בסוף כל חודש. כדי ללכת לפסיכולוג.
מצד שני אם הייתי יכול להרשות לעצמי צימר כל חודש אולי לא הייתי צריך פסיכולוג

כבר חמש שנים שאין לי חברה כלומר לא הייתי בשום סוג של קשר עם אישה
ומאוד קשה לי עם זה
אני בן כמעט חמישים אני שמן ויש בי מופנמות. כמו חרדה מחברה
חמש שנים שאני קצת חוזר בתשובה
ואני לא ממש יודע איך לשנות את המצב. תמיד היה לי קשה בחברה במשפחה.והיו לי כמה קשרים ארוכים עם נשים.

אני בדרך כלל מעדיף להיות לבד שלא יטרידו אותי וילחיצו אותי ויצוצו כעסים ואי שקט.
כשהזמן שלי לרשותי לרוב אני עושה את מה שאני אוהב לרוב לבד בלי להתערבב עם אף אחד יותר מידי
אבל במקומות שאני עובד נוצרים עימותים ופיטורים על רקע של להעיר לי יותר מידי. להגיד לי מה לעשות. יש גם התנהגויות לא נעימות.מה שמלחיץ אותי . איך להגיב כשאני מרגיש שמישהו מנסה להשתלט להעיר לצעוק ולהגיד לי מה לעשות. הרבה פעמים כשנימאס לי. התגובות שלי קצת מתפרעות.

בקיצור אסכם את פניתי מכיוון שעברתי בגייל ילדות אלימות פיזית קשה בבית מאחד ההורים וזה שבר אצלי משהו בנפש נעשיתי רגיש חשוף לפגיעות ונפגע מהר חזק מבחוץ תוקף כל פגיע בעוצמה אבל בפנים מרווסק סלי פורפרציה לא טיפלתי בצורה רצינית בהשלכות שהשליכו על כל חיי עד היום כאשר הנני כבר בן 54 אבל מכיוון שעדין הסבל קשה ועדין זה מפריע מספר אחד בזוגיות עם הילדים אני פונה לבקש טיפול אבל זה חלק אחד שאני מגדיר טראומה קשה אבל היה חלק יותר קשה והוא כאשר זכיתי. לגור עם קהילה פנטית מטורפת אשר רק האלוקים יודע למה הוא הניח אותי שם ורק הוא יודע את התוכניות שלו, אני לא יודע אבל שם ריסקו אותי כמה שרק אפשר בעיקר מילולית אבל בכל השטחים והתחומים קראיאות בוז של שחור מגעיל או חייה שחורה בשפת האידיש או אביך רוצח כי מרוקאי סכין או כאשר הייתי רץ ומשתולל אז הביטוי היה עלי פרא אדם ,ולמה ? מה אני שונה מכל הילדים שהשתוללו שם והכל בסדר למה אני פרא אדם והם לא למה אני שוארצע חייה והם לא וחייה לךבנה למה אני םפרענק פרעך והם בסדר למה אני מכוער והם יפים למה לי לא נאמר ולא הראו מילת חיבה או אהבה ולהם כן ?1למה מעולם אבא או אמא לא הראו לי אהבה האם כי אני גם שחור ומכוער כמו שהם אמרו לי או כי סתם ההורים שלי היו גם מסכנים אבל איך אני מרפא את השבר הזה ואני לא יהיה חלש יותר כל הזמן !
אז אני בטוח שבידכם לכוון אותי למטפל הנכון ולכן אני מחכה לתגובתכם ואודה על האתר הנצרך הזה תודה רבה מראש

היי,

טוב מה שאני הולך לומר יש בטח שיחלקו עלי אבל מהנסיון שלי עבודות בעסקים קטנים הרבה מאד יש איתם בעיות של הפרשה לקופת פנסיה, לעיתים מנכים מהשכר אך לא מועבר הכסף לקופה, לפעמים מתעכב כמה חודשים.. מתחקור של חברים שלי הם בקושי עוקבים אחרי זה אבל אני מנסיון שזה לא עובר חלק אז אני מקפיד לעקוב

תמיד זה מזכיר לי הרכבה של קואליציה שתמיד יש מתח בין המפלגות וכל רגע עשוי להיות פירוק או פיצוץ.. בינתיים ממשיכים מדחיקים את הבעיות שהבוס אומר שמפקיד ובינתיים אין הפקדות בקופה ( בכוונה מדגיש שזה נפוץ מאד רק שאנשים אין להם כוח או לא ממש עוקבים)

מצב בו אתה בא לעבודה בשקט ומתרכז בעבודה בלבד הייתי מאד רוצה.. מבלי מחשבה מרחפת כל הזמן שיצוצו בעיות בהפקדות לפנסיה, בתשלום דמי הבראה וכיצב .. רוצה שקט, תשלום על ימי העבודה שלי , על הפקדות לפנסיה, חופשות, דמי הבראה.. אך כמו שאמרתי עבודות בעסקים קטנים די דומות להרכבת קואליציה שתמיד קיים מתח בינהם ועשויות לבוא לידי פיצוץ או אי נעימות רבה. ייתכן ותעזוב מקום אחד ובמקום הבא אותו דבר כך שאתה לא יכול לברוח

מצד שני מעטים הם אלו שהם עובדי ממשלה או עצמאיים.. וגם להם יש את הבעיות האופייניות להם בתנאי העבודה

הייתי מאוד אקטיבי בחלום, פעיל, והייתה לי הרגשה שהחלום מאוד אמיתי, גם אחרי שעבר הרבה זמן שהחלום נגמר.

חלמתי שאני במלחמה.
שטיים אלינו בסירות ואנחנו מגנים על מקום מסוים. אני לא מרגיש פחד.
אני נלחם באנשים אבל האנשים שאני נלחם בהם זה אני(אנשים בדמות שלי).בהתחלה אני הורג אותם ושומר על קור רוח, וכל אחד שאני הורג נאנק מכאבים ואני מרגיש אמפתיה חזקה כלפי הכאב שהם שאני גורם להם. אני נילחם עם האחרון שבחלום אני גובר עליו אבל לא מצליח להרוג אותו אני רק פוצע אותו וגורם לו להתייסר, הוא סובל פצוע וחבול. ואני מתחנן וצועק מבחור שיביא לי כמה שיותר מהר ויתן לי את החרב שלו, הוא נותן לי סכין מטבח ואני כועס עליו מאוד שלא הביא לי חרב. ובסוף אני נותן מכה חזקה בצאוור שלו ועורף לו את הראש. ואני נשבר, ונופל על הברכיים, בוכה וזועק שאני לא יכול יותר.

המוטיב שהכי תפס אותי בחלוםזה הסכין מטבח והצאוור.
תחלית החלום אני לא מפחד מהמלחמה אני מוכן לקראתה ולאט לאט אני נשבר מהכאב שאני גורם לאנשים בדמותי(לעצמי),ובסוף אני שבר כלי.


אני מאמין שדרך חלומות יש מסרים סמויים.
אני חושב שזה אומר שזה עם אני פוגע באדם מסוים זה יהיה כמו שאני יפגע בעצמי.
אני ישמח לשמוע פירוש לחלום מגורם מקצועי. כי החלום הזה תפס אותי חזק, תודה.

היי,
שמי דניאל, בת 22, אני יוצאת עם גבר בן 41, גרוש פלוס 2 , מזה קרוב לשנה.

מה שהתחיל שמקרה אינטימי חד פעמי הסתבר כאהבה חוצת גבולות.
בחיים לא חשבתי שזה מה שיקרה.
אני ילדה מאוד 'לפי המסגרת' עם תעודות הוקרה מהצבא, בעבודה מצטיינת, חוגים בעלי שם ולימודים מצויינים.
למעט הלבוש המעורר ביקורת בצעבוניותו ובמיניות או עוצמה שלעתים הוא משדר.

מצטיירת בעיני החברה כאדם אופטימי, תומך, נוח, מצחיק.

הקשר עם הבן זוג שלי הוא משהו מאוד שאינו מתקבל יפה בחברה ותמוהה.
הקשר רציני והכרתי את כל המשפחה והילדים והחברים מצידו.
הקשר קיבל הגדרה רק לאחר שקיבלנו תשובות כואבות ועברנו מלחמות לגבי העתיד המשותף כגון ילדים , נישואים (חוזרים מצידו), השלמה עם פערי הגילאים בהיבט של גידול ילדים ויכולת כלכלית.

האצבע שלנו תמיד על הדופק ודואגים לשמור על כנות, אמון, תקשורת מלאה והתמודדות ראויה מול המציאות המורכבות עם מליון היבטים שונים ו0 הכחשה למה שיהיה לנו קצת פחות נוח לעיכול.

המשפחה שלו כבר קיבלה אותי.
אצלי במשפחה רק אחי הקטן יודע - וכמובן שהוא לא הכי שש לקשר אבל כבר קיבל את זה.
אין לי שמץ של מושג קלוש איך אני מספרת את זה להורים שלי, אני מחכה שתיהיה לי עבודה נוספת להכנסת השלמה כי אני דיי בטוחה שיזרקו אותי מהבית.
העניין הוא גם שהורי מאוד תומכים בכל דבר תמיד, אף פעם לא חסכו ממני דבר והם הורים מדהימים מדהימים וחמים.
פשוט אני לא חושבת שהם יקבלו את זה ומצפה לרע מכל , למרות שאני לא מרגישה שמכירה אותם ואולי יוכלו להפתיע.
בקיצור אין לי מושג מה יקרה אין לי מושג איך להגיד ואין לי מושג איך הם יגיבו ומהן ההשלכות.
אני מעדיפה שפתאום מישהו יספר להם מאשר לפתוח בשיחה בעצמי.
אני מבועתת מהמחשבה על זה וכל פעם שאני חושבת על כך ממש יש לי בחילה.

בבקשה בבקשה אשמח לכלים וכמה קטנה.
תודה רבה רבה ושבוע טוב

שלום
אני מטופלת בריטלין כבר מספר שנים אך לאחרונה אני מרסקת את הכדור ומסניפה. הכמויות הולכות וגדלות ואני חסרת שקט ולא יכולה להפסיק.
חייבת עזרה בבקשה.
והאם יש טיפול תרופתי מניעתי?

כבר הרבה זמן שאני מרגישה מצויין. פתאום מאתמול בבוקר התחלתי להרגיש מצב רוח ירוד חולשה חוסר אנרגיה חוסר חשק לכלום,ישנתי רוב היום אני רוצה לחזור לעצמי,לחזור לשמחה ולחיוניות הייתי שמחה לעצה מה ניתן לעשות.