פורום טיפול נפשי

שלום קובי.
במרבית המקרים, טיפול פסיכולוגי מציע מענה מקיף ומעמיק יותר מספרי עזרה עצמית מאחר והוא מאפשר לא רק עבודה טכנית על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה אלא גם עיבוד רגשי מעמיק של הגורמים להתפתחות החרדה והדימוי העצמי. עיבוד זה מאפשר בד"כ שינוי נפשי מעמיק ופנימי ולא רק שינוי סימפטומטי. לאור זאת, ממליצה לך לפנות לטיפול ו"לתגבר" במידת הצורך עם ספרי עזרה עצמית בהמלצת המטפל.

ליטל

שלום לך.
אני יכולה לדמיין כמה מכאיבה התחושה, אבל היכולת שלך לא רק לחוות את הסבל אלא גם להתבונן ולשאול את עצמך למה שתרגישי כך היא בעיני יכולת יקרת ערך מאחר והיא מסמנת את האפשרות לא רק להאמין ולהרגיש בכל כולך שאת שנואה, אלא גם להתבונן "מהצד" ולהבין שקורה לך משהו. אם תרצי- להבין שאת לא פצע פעור ורע אלא אדם שנפצע.
אני כמובן לא יודעת מדוע את מרגישה כך, אבל יכולה לשער שאת חווה כעת פיסה של תוכן נפשי או חווית עבר שכנראה לא מתעוררים סתם כך אלא כחלק מהתהליך הטיפולי הממושך שאת עוברת. במובן זה, זה אולי כואב כרגע באופן בלתי נסבל, אבל זה חלק מהדרך הקשה שאת עושה. בכאב ובייסורים, אבל גם בנחישות ובאומץ.
אל תתייאשי.

ליטל

שלום כרמית.
קושי להתנתק ממושא אהבה בלתי נגיש אשר פוגע ביכולת להתעניין בקשרים ותחומי חיים אחרים נוגע בדרך כלל בהיבטים רגשיים שמעבר לקשר עצמו. למשל, תחושות וחוווית של דחייה, נטישה, היעדר נוכחות של אדם משמעותי וכן הלאה. לאור זאת, בהנחה שמדובר במצב מתמשך, אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לברר יותר לעומק את מקור הקושי, ולאט לאט להשתחרר ממנו לבסס יכולת התמודדות טובה יותר גם עם חוויות מכאיבות מסוג זה.

ליטל

שלום מאי.
אני חוששת שאין לי עצה טובה וחד משמעית עבורך מאחר והשאלה עד כמה תכונה של בן זוג מאפילה על תכונותיו החיוביות היא סובייקטיבית מאוד ואני חושבת שרק את יכולה לענות על השאלה האם בשורה התחתונה טוב לך או לא בקשר הזה. לצד זאת, אני חושבת שכדאי לשאול את עצמך ולבדוק האם אכן מדובר בתכונה בעייתית שמפריעה לך או שהיא קשורה בהיבטים רגשיים הקשורים דווקא בך. למשל, האם את אדם פרפקציוניסטי ומצפה גם מבן זוגך להיות מושלם? האם יש לך ציפיות גבוהות ובלתי ריאליות שבן זוגך "יפצה" חברתית או ישמש כרטיס ביקור מרשים סביב היבטים שאת לא מרוצה בהם לגבי עצמך?
במילים אחרות, כדאי לבדוק האם הרגישות לחוסר הטאקט של בן זוגך פוגש אותך במקום אישי יותר ובמידה וכן, לשקול פנייה לטיפול אישי בו תוכלי להבין יותר. אם זה לא המצב, אני מציעה פשוט לתת לקשר זמן ולבדוק האם החיבור והטוב תופסים יותר משקל ככל שההכרות מתבססת (ואולי בזמן זה יחול גם בו שינוי- האם יכול להיות שהוא ממנסה להרשים אותך בהתנהגותו החברתית חסרת הטאקט)?

ליטל

שלום לך.
נשמע שביתך חווה עוצמות גבוהות של כאב וזעם כאשר היא פוגשת גבול או פער בינה לבין האחר. לאור זאת, ולאור ביטוים של הכאב והזעם דרך סימפטום אשר פוגע בתפקודה, אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול פסיכודינמי אצל פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט המתמחה בטיפול במשחק בילדים. הטיפול מאפשר עיבוד של אזורים רגשיים אלו וכך מקל ואף פותר את הסימפטומים, והדרכת ההורים שתלווה את הטיפול תסייע לכם ללמוד כיצד לצלוח את האתגר ההתפתחותי של ההתמודדות עם הגבול.

ליטל

שלום אלכס.
נשמע מדבריך שאתה חושב על המפגש הטיפולי במונחים טכניים של "כיצד X משפיע על Y" ולא כעל מפגש אישי בו טון מסוים והשפעה מסוימת נוצרים במפגש האישי והספציפי בין מטפל למטופל ספציפיים. בהתאם, נשמע לי שכדאי להעלות את שאלתך מול המטפלת ולחקור יחד איתה את האופן בו אתה חווה את הקשר הטיפולי. מנסיוני, התבוננות משותפת באופן בו הקשר הטיפולי נחווה יכולה להיות מקדמת ביותר.

ליטל

שלום לך.
אני מבינה מדברייך כמה קשה, וכמה העולם מרגיש מעמיס ובלתי נסבל כרגע. בהתאם, אני יכולה לדמיין כיצד התחושות האלו מובילות ליאוש ולחוסר רצון להיות פה. לצד זאת, אני מציעה להתייחס לתחושות שמעוררות בך (החל מעצבנות ועד לרצון למות) לא כאל "עדות" לכך שזה מה שהחיים מציעים, אלא כתוכן נפשי שהנפש שלך עסוקה בו כרגע, ומספרת אותו דרך ה"סימפטומים" של רגשות אלו. קרה לך משהו, בטיפול ו/או מחוץ לו, שמעלה את התחושות האלו ואני חושבת שזו החמצה לו לעבוד עם הדברים האלו בתוך הטיפול. אני מבינה כמה זה קשה ואולי אף מרגיש בלתי אפשרי, אבל נדמה לי שזו הדרך לתת מילים ולכך גם להתחיל לזוז מתוך התחושות הקשות.

ליטל

שלום שולמית.
מציעה שתפני מיידית לרופא המטפל שרשם לך את התרופות, כדי להתייעץ עמו באופן אישי יותר.
במידה ויש לך תכנון ממשי לפגוע בעצמך, פני מיד לחדר מיון. אפשרות נוספת היא לפנות לקו החירום של ער"ן בטל' 1201 לקבלת תמיכה נפשית ראשונית והכוונה.

ליטל

שלום יעל.
עיסוק יתר בפייסבוק ובקבלת לייקים נובע מדרך כלל מהיבטים רגשיים כמו צורך באישור מאחרים, קושי סביב אינטראקציות חברתיות בחיים ה"אמיתיים" , תחושות ריקנות וכן הלאה. מאחר ואלו נושאים רגשיים מורכבים, במידה ואת מרגישה שהם רלוונטיים עבורך אני מציעה לפנות להתייעצות ראשונית עם פסיכולוג כדי לבדוק האם יש צורך והאם תוכלי להיעזר בתהליך טיפולי. במקביל, אני מציעה לבדוק האם את יכולה להתנתק מחשבון הפייסבוק שלך למספר ימים ולבדוק אילו תחושות מתעוררות סביב ההתנתקות- בדרך זו תוכלי אולי לזהות מה הפונקציה שהפייסבוק ממלא עבורך.

ליטל

שלום לך.
אתחיל במספר מילים על ההבדל בין אימון לטיפול.
אימון מסייע במקרים בהם האדם זקק לעזרה בארגון והוצאה לפועל של הפוטנציאל האישי בהיבט נקודתי. הוא מתאים בדרך כלל לאנשים אשר תפקודם והרווחה הנפשית שלהם תקינים והם מעוניינים ב"תוספת שיפור" בתחום ספציפי כמו הרחבת/פתיחת עסק, הטמעת אורח חיים בריא יותר, שיפור הישגים ספורטיביים, ניהול זמן אפקטיבי וכד'. מאמן אשר מציע את שירותיו סביב בעיות של קשרים בין אישיים, קשיים רגשיים או קשיי חיים מקיפים בדרך כלל עושה עוול לפונים אליו מאחר והוא מסיט אותם מקבלת מענה טיפולי מקיף ומעמיק יותר.
טיפול פסיכולוגי, לעומת זאת, אינו מציע הכוונה פרקטית וקונקרטית סביב היבט חיים נקודתי אלא מציע תהליך שמביא לשינוי דפוסי יחסים, חשיבה, רגש והתנהגות אשר מונעים מהאדם לבנות חיים מספקים בכל אחד מהיבטי החיים החשובים לו. אלפי מחקרים מבוקרים שבחנו את יעילות הטיפול הפסיכולוגי הצביעו על יעילותו, כאשר השפעות שליליות של הטיפול הן נדירות ביותר.
לצד זאת, כפי שאתה מזהה, טיפול אכן עשוי לעורר מחשבה ולהציף רגשות שלא פעם מכאיב לגעת בהם. חשוב על כך כעל טיפול פיזיותרפיה אשר עשוי להיות בלתי נעים אך בסופו של דבר משקם את היכולות שנפגעו/לא התפתחו כראוי.
אני מקווה שדברים אלו עוזרים לך למקם ולזהות את צרכיך באופן מדויק יותר אך בכל מקרה, אני מציעה להעלות את ההתלבטות והחששות מול המטפלת. במקרים רבים, שיחה כנה ופתוחה על נושא זה מסייעת לקבל החלטה בלב שלם יותר, לכאן או לכאן.

ליטל

שלום גיא,
מוזמן לפנות למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205

ליטל

שלום מירב.
עישון בגיל ההתבגרות יכול להתפתח על רקע מגוון רחב מאוד של גורמים חברתיים ורגשיים. לפעמים עישון הוא חלק ממרד וניסיון הכרזת עצמאות, או ניסיון לבסס נפרדות ולסמן גבול בין המתבגר לבין שאר המשפחה וההורים בפרט. במקרים אחרים, עישון הוא חלק מדפוס נרחב יותר של פגיעה עצמית ובמקרים אחרים, תגובה ללחץ חברתי. במקרה של ביתך, אולי, מדובר בניסיון לומר דבר מה על הקושי שלה להתמודד עם לחץ.
בהתאם לכך שהגורמים שונים, דרכי התגובה האפקטיביות יכולות להשתנות. לכן, בשלב ראשון אני מציעה לבדוק האם העישון הוא חלק מדפוס רחב יותר של מרד/ניסיון לבסס עצמאות. במידה וזה המצב ואתם חשים קושי בהתמודדות, מציעה לפנות להדרכת הורים. במידה ומדובר בעניין נקודתי שאינו מתחבר בעינייך להיבטים נוספים, אני מציעה לפתוח את הנושא באופן ישיר ומזמין מול ביתך. כדאי לשאול אותה מדוע היא מרגישה לחץ והאם היא זקוקה לעזרה בהתמודדות באמצעים יעילים וחיוביים יותר.
חשוב לזכור כי בגיל זה, לא תוכלי למנוע מביתך לעשן אך אתם יכולים להעביר מסר לגבי התנגדותכם ולהבהיר שלא תתמכו בעישון (למשל, לא תרשו לעשן בבית ולא תממנו סיגריות). בכל מקרה, חשוב שהשיחה לא תהפוך את העישון לשדה קרב- היו ענייניים וברורים לגבי עמדתכם, בררו איתה באופן פתוח מדוע היא חושבת שהתחילה לעשן והציעו עזרה אם אתם חושבים שיש בכך צורך.

ליטל

שלום לך.
את מתארת באופן רגיש ומדויק כל כך את הטלטלה הרגשית שמלווה לא פעם תנועות נפשיות משמעותיות. במובן זה, לא מפתיע שהכל, כולל החוויה בקשר הטיפולי, מתערער ויוצא מאיזון. בהקשר זה, מרשים שאת מצליחה גם לחוות את העוצמות וגם להתבונן עליהן מהצד ולהעלות אפשרויות לגבי מה שקורה בתוכך.
אני חוששת שלמרות הכאב הרב, אין לי תשובה או פתרון פשוטים. הדרך לצלוח את המקומות הנפשיים האלו (עכשיו או בהמשך, כשתוכלי) היא לצלול שוב, עם המטפל, למרות הקושי הכרוך בכך. אחרת הדברים נותרים נעולים ובלתי מדוברים. לכן, אני חושבת שמה שאפשר וכדאי לעשות כרגע הוא לא לתכנן אלא פשוט לבוא לפגישה בהקדם (לא חושבת שתעשי מעצמך צחוק, להיפך), ולראות לאן נפשך תוביל אותך.

ליטל

שלום אייל.
העובדה שהשיח עם המטפל על הכאב אינו "עוזר" אלא רק מקשה היא אינדיקציה, אני מתארת לעצמי, לכך שתחושת הלבד היא נושא עמוק, רגיש וטעון לא רק בקשר הטיפולי שלך אלא גם בנפשך. לאור זאת, אני חושבת שאין מנוס מלהמשיך להתבונן בתחושות האלו, עד שנפשך תצליח לעבד את התוכן הנפשי העומד מאחורי הקושי.
כמו כן, מאחר ואתה מתאר קושי מתמשך, אני מציעה לבחון את האפשרות להעלאת תדירות המפגשים. לפעמים פעם בשבוע היא באמת מעט מדי להכלת התכנים שעולים, ויש צורך בעטיפה מהודקת יותר, לפחות לתקופה מסוימת. מנסיוני, לפעמים המעבר לטיפול אינטנסיבי יותר מקל משמעותית ומקדם את הטיפול.

ליטל