פורום טיפול נפשי

שלום יובל.
לא ידוע לי על השפעות מוכחות של הפרעת קשב על היכולת הטיפולית אך באופן כללי, חלק מהתהליך ההכשרה של מטפלים (ומתהליך הקבלה לתואר השני בפסיכולוגיה) כולל חידוד של מודעות המטפל למגבלותיו האישיות ועיבוד של האופן בו הן משפיעות על תפקודו כמטפל. במובן זה, שאלה משמעותית יותר מ"כיצד משפיעה הפרעת קשב על מטפלים" היא כיצד משפיעה עליך הפרעת הקשב שלך, איך אתה חווה אותה ואיך אתה מתמודד עם המגבלות/קשיים שהיא יוצרת. אני נוטה להאמין שעיבוד מעמיק של הנושא עבורך יהפוך את הפרעת הקשב להיבט שאינו מונע ממך לטפל.

ליטל

שלום לך. נושא התפקוד לאחר משבר הוא נושא רגיש. אני כמובן לא יודעת מספיק איך זה אצלך, אבל נוטה להניח כי החזרה לתפקוד היא תמיד קונפליקטואלית- יש גם רצון לחזור ולעמוד על הרגליים וגם חרדה וכאב עצומים מאחר ותפקוד הוא פעמים רבות גם ויתור על התקווה למעטפת מקיפה ואינטנסיבית. בהתאם, החזרה לתפקוד היא כמעט תמיד איטית ומלווה באמביוולנטיות וכאב. אני יודעת שאני כותבת זאת שוב ושוב, אבל הכאב שאת חווה עם כל צעד בדרך להחלמה הוא חלק מהתהליך כנראה, חלק מהחומר הנפשי שאת מעבדת ובמובן זה אינך סובלת לחינם, ואני מאמינה שבתוך הקשר הטיפולי המשמעותי שבנית הדברים יובנו, יעובדו ובסופו של דבר יאפשרו גם הקלה. ליטל

שלום ירון.
אנא ראה תשובתי מה- 11.6 לשאלתך:

לצערי איני פסיכיאטרית אלא פסיכולוגית כך שאיני יכולה להציע הסבר על מנגנון הפעולה של התרופה. בכל מקרה, קצב ההשפעה של התרופה שונה מאדם לאדם- יש אנשים שחשים שיפור משמעותי תוך שבועות ספורים ואחרים שאכן נזקקים לזמן רב יותר כדי שהשפעת התרופה תהיה אפקטיבית. בכל מקרה, מציעה לפנות להתייעצות עם פסיכיאטר ממנו תוכל לקבל מענה מדויק יותר וכך לקבל החלטה בצורה שלמה יותר.

ליטל

שלום מעיין. את מתארת מכלול בעיות אשר אני מבינה שאת כבר מטופלת סביבן, לכן אני מתארת לעצמי שהדבר המרכזי שניתן לעשות כרגע הוא להמתין להשפעת השינוי, כפי שהרופא שלך ממליץ. במקביל, מציעה להסברי לאנשים הקרובים לך שאת בתקופה קשה יותר ולבקש את עזרתם. כמו כן, במידה ואת מטופלת תרופתית בלבד ולא פסיכולוגית, מציעה לשקול פנייה לטיפול שיסייע בבניית אסטרטגיות התמודדות יעילות. ליטל

שלום סתיו.
שינוי תדירות המפגשים הוא נושא עדין ורגיש שאכן נוגע לא פעם בסוגיות של קרבה וביטחון. במובן זה, אני מתארת לעצמי ש"דחיפה" של המטפלת לצמצום תדירות המפגשים יכולה להיות מטלטלת וכואבת מאוד. לצד זאת, אני חושבת שלא כדאי "לפוצץ" את הקשר אלא לתת מקום למה שקרה ביניכן, לעבד ולהבין יותר. כפי שאת בוודאי יודעת מנסיונך, במקרים רבים עיבוד של חוויות בקשר הטיפולי, גם אם מדובר במשברים והתנגשויות, יכולים להביא גם להקלה וגם להתקדמות וגילוי רבדים נפשיים נוספים.
לאור זאת, אני מציעה ומקווה שתמצאי את הכוחות להיפגש עם המטפלת ולהתבונן יחד בהתרחשות.

ליטל

שלום טל.
מצבי רוח פחות טובים הם חלק מחיינו ואין סיבה "להילחם" בהם ולנסות להעלים את התחושות, ובפרט כאשר מדובר באירוע נקודתי וקצר מועד. לכן, מציעה לך לתת לעצמך זמן ומנוחה או לנסות לחשוב, בינך לבין עצמך או עם אדם קרוב לך, מה יכל להביא לתחושה הפחות טובה. במקרים רבים, זיהוי והבנה של מקור התחושה מביא להקלה.

ליטל

שלום מזל, מוזמנת לפנות למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205 ליטל

שלום קובי.
במרבית המקרים, טיפול פסיכולוגי מציע מענה מקיף ומעמיק יותר מספרי עזרה עצמית מאחר והוא מאפשר לא רק עבודה טכנית על שינוי דפוסי התנהגות וחשיבה אלא גם עיבוד רגשי מעמיק של הגורמים להתפתחות החרדה והדימוי העצמי. עיבוד זה מאפשר בד"כ שינוי נפשי מעמיק ופנימי ולא רק שינוי סימפטומטי. לאור זאת, ממליצה לך לפנות לטיפול ו"לתגבר" במידת הצורך עם ספרי עזרה עצמית בהמלצת המטפל.

ליטל

שלום לך.
אני יכולה לדמיין כמה מכאיבה התחושה, אבל היכולת שלך לא רק לחוות את הסבל אלא גם להתבונן ולשאול את עצמך למה שתרגישי כך היא בעיני יכולת יקרת ערך מאחר והיא מסמנת את האפשרות לא רק להאמין ולהרגיש בכל כולך שאת שנואה, אלא גם להתבונן "מהצד" ולהבין שקורה לך משהו. אם תרצי- להבין שאת לא פצע פעור ורע אלא אדם שנפצע.
אני כמובן לא יודעת מדוע את מרגישה כך, אבל יכולה לשער שאת חווה כעת פיסה של תוכן נפשי או חווית עבר שכנראה לא מתעוררים סתם כך אלא כחלק מהתהליך הטיפולי הממושך שאת עוברת. במובן זה, זה אולי כואב כרגע באופן בלתי נסבל, אבל זה חלק מהדרך הקשה שאת עושה. בכאב ובייסורים, אבל גם בנחישות ובאומץ.
אל תתייאשי.

ליטל

שלום כרמית.
קושי להתנתק ממושא אהבה בלתי נגיש אשר פוגע ביכולת להתעניין בקשרים ותחומי חיים אחרים נוגע בדרך כלל בהיבטים רגשיים שמעבר לקשר עצמו. למשל, תחושות וחוווית של דחייה, נטישה, היעדר נוכחות של אדם משמעותי וכן הלאה. לאור זאת, בהנחה שמדובר במצב מתמשך, אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לברר יותר לעומק את מקור הקושי, ולאט לאט להשתחרר ממנו לבסס יכולת התמודדות טובה יותר גם עם חוויות מכאיבות מסוג זה.

ליטל

שלום מאי.
אני חוששת שאין לי עצה טובה וחד משמעית עבורך מאחר והשאלה עד כמה תכונה של בן זוג מאפילה על תכונותיו החיוביות היא סובייקטיבית מאוד ואני חושבת שרק את יכולה לענות על השאלה האם בשורה התחתונה טוב לך או לא בקשר הזה. לצד זאת, אני חושבת שכדאי לשאול את עצמך ולבדוק האם אכן מדובר בתכונה בעייתית שמפריעה לך או שהיא קשורה בהיבטים רגשיים הקשורים דווקא בך. למשל, האם את אדם פרפקציוניסטי ומצפה גם מבן זוגך להיות מושלם? האם יש לך ציפיות גבוהות ובלתי ריאליות שבן זוגך "יפצה" חברתית או ישמש כרטיס ביקור מרשים סביב היבטים שאת לא מרוצה בהם לגבי עצמך?
במילים אחרות, כדאי לבדוק האם הרגישות לחוסר הטאקט של בן זוגך פוגש אותך במקום אישי יותר ובמידה וכן, לשקול פנייה לטיפול אישי בו תוכלי להבין יותר. אם זה לא המצב, אני מציעה פשוט לתת לקשר זמן ולבדוק האם החיבור והטוב תופסים יותר משקל ככל שההכרות מתבססת (ואולי בזמן זה יחול גם בו שינוי- האם יכול להיות שהוא ממנסה להרשים אותך בהתנהגותו החברתית חסרת הטאקט)?

ליטל

שלום לך.
נשמע שביתך חווה עוצמות גבוהות של כאב וזעם כאשר היא פוגשת גבול או פער בינה לבין האחר. לאור זאת, ולאור ביטוים של הכאב והזעם דרך סימפטום אשר פוגע בתפקודה, אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול פסיכודינמי אצל פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט המתמחה בטיפול במשחק בילדים. הטיפול מאפשר עיבוד של אזורים רגשיים אלו וכך מקל ואף פותר את הסימפטומים, והדרכת ההורים שתלווה את הטיפול תסייע לכם ללמוד כיצד לצלוח את האתגר ההתפתחותי של ההתמודדות עם הגבול.

ליטל

שלום אלכס.
נשמע מדבריך שאתה חושב על המפגש הטיפולי במונחים טכניים של "כיצד X משפיע על Y" ולא כעל מפגש אישי בו טון מסוים והשפעה מסוימת נוצרים במפגש האישי והספציפי בין מטפל למטופל ספציפיים. בהתאם, נשמע לי שכדאי להעלות את שאלתך מול המטפלת ולחקור יחד איתה את האופן בו אתה חווה את הקשר הטיפולי. מנסיוני, התבוננות משותפת באופן בו הקשר הטיפולי נחווה יכולה להיות מקדמת ביותר.

ליטל