פורום טיפול נפשי

שלום סתוונית.
נשמע מדברייך שהנושא אינו הדשדוש בתחום התעסוקתי אלא תחושת ההחמצה וחוסר המימוש. זו תחושה קשה מאוד, שעשויה להיות קשורה בין היתר לגיל והשלב בחיים בו את מצויה- שלב שמאופיין פעמים רבות בהתבוננות מפוכחת ומכאיבה על מה שהיה ולא היה, הושג ולא הושג במהלך החיים. התבוננות זו יכולה להפוך למקור לסבל, יאוש ואשמה אך גם לנקודת מוצא לשינוי ופריצה של מחסומים מוכרים. לכן, ולאור מורכבות התהליך, אני מציעה לך לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי בו תוכלי לעבד ולהתבונן באופן מיטיב ומקדם הן על עברך והן על האפשרויות העומדות בפנייך.

ליטל

שלום לך.
לא ברור לי מדברייך מדוע נותרת בתחושה של ניצול אם שתיכן נכנסתן תחילה לקשר מתוך רצון הדדי בהתנסות מינית בלבד, אך אני מבינה שזו החוויה שנשארת איתה. חוויה של ניצול בקשר היא אכן מכאיבה ובמובן זה, ה"אבל", הכאב והכעס שלך מובנים ויתכן שצריך לתת להם מקום ומילים, ולא למהר להעביר אותם, במיוחד לאור זאת שהדברים התרחשו רק לאחרונה.
במקביל, אם את מרגישה שהנושא של ניצול ואכזבה בקשרים (זוגיים או חבריים) חוזר על עצמו ומרבה ללוות אותך, כדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי בו אפשר יהיה להבין יותר לעומק את חוויתך וא הגורמים לה.

ליטל

שלום נורית.
התמודדות טובה עם לחצים ומתחים מבוססת בדרך כלל על יכולת של האדם לתקשר עם עצמו גם בעת לחץ, ובהתאם גם לווסת את התגובה הרגשית. יכולת זו יכולה להיבנות בתוך טיפול פסיכולוגי המסייע בעיבוד גורמי וחוויות הלחץ או באמצעות טכניקות ספציפיות המסייעות בהתמודדות עם חוויות רגשיות בלתי נעימות. טכניקה יעילה בהקשר זה היא טכניקת המיינדפולנס.
כלומר, אם את מתמודדת עם לחצים וקשיים לאורך זמן כדאי לפנות לקבלת עזרה מקצועית או ללימודי טכניקות שליטה וויסות עצמי כמו מיינדפולנס.

ליטל

שלום איריס,
מציעה שבשלב ראשון תפני להדרכת הורית אשר תציע לך הכוונה סביב הנושא. ניתן להיעזר בכל תרפיסט או פסיכולוג קליני אשר מתמחים בעבודה עם נוער. להפניות לטיפול באזור מגורייך תוכלי להיעזר במוקד ההפניות של בטיפולנט בטל' 1800-200-205

ליטל

שלום לימור,
אני מצטערת לשמוע על מצבו של אביך ועל הקשיים הנלווים לכך.
נשמע מדברייך שאת מתמודדת הן עם החוויה הקשה של ליווי אביך במחלתו והן עם סביבה ביתית לא פשוטה. באופן טבעי הייתי מציעה לבדוק כיצד ניתן לזוז קצת מהבית ולהעשיר את חייך באלמנטים אחרים וחיוביים יותר, אך נשמע שלא קל לך לגייס מוטיבציה ולכן אני מציעה להיעזר בטיפול פסיכולוגי שיסייע לך לעבד את חוויות התקופה הקשות ולווסת את תגובותייך.

ליטל

שלום ליטל.
הנושאים שאת מתמודדת איתם- קשיי פריון, אבטלה של בן זוג וההשלכות שאולי יש להיבטים אלו על הקשר הזוגי- הם אכן נושאים מאתגרים שבאופן טבעי מעוררים לחץ ואי שקט. במובן זה, אני חושבת שהשאלה אינה איך "לצאת מזה" אלא איך "לשאת את זה" על הצד הטוב ביותר. במילים אחרות, אני חושבת שקיומן של תחושות שליליות לאור הנסיבות הן בלתי נמנעות והדגש הוא על מציאת דרכים לשאת אותן: לחזק את מעגלי התמיכה שלך (למשל, לשתף חברים ומשפחה במצב), לפנות זמן ומשאבים לפעילויות מהנות ומעל לכל- לשים לב ולדאוג שהקשיים יתוקשרו באופן טוב ופתוח בתוך המערכת הזוגית. מעבר לכך אלו ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי- יתכן שתוכלי למצא טיפול מוזל או אפילו חינמי דרך מרכזים המציעים תמיכה לזוגות המתמודדים עם קשיי פריון. כמו כן, כדאי לזכור שהקשיים איתם את ואתם מתמודדים הם ככל הנראה זמניים ובמובן זה כדאי להתייחס אליהם כאתגר, תקופה שיש לצלוח ואף יכולה לחזק אתכם כזוג, ולא רק כתקופה של קושי.

ליטל

שלום אור.
לצערי השאלה שלך רחבה ושנויה במחלוקת בכדי שאפשר יהיה להשיב עליה לעומק במסגרת זו. באופן כללי, מושג הלא מודע אכן אינו מכוון למקום או איבר ממשיים- זוהי המשגה שמסייעת לנו להבין תליכים נפשיים מסוימים.
בכל מקרה, המקרים שתיארת לגבי אמונות או רשמים שאנחנו מחזיקים לאו דווקא קשורים ללא מודע- אלו רשמים ורעיונות אשר נכון יותר לשייך למה שפרויד כינה "פרה מודע"- מכלול התכנים והזיכרונות אשר גם אם אינם נמצאים בתודעתנו ברגע נתון, נגישים למודעות אם רק נזדקק לכך. אלו תכנים אשר אינם נדחים מהמודעות אלא "מאוחסנים" בצד מאחר ואין לנו אפשרות להיות מודעים באופן מלא בכל רגע נתון לכל הרשמים והתכנים שאנחנו צוברים ונושאים אתנו.

ליטל

שלום מור.
כאשר את כותבת ש"יש דרך להאיר את עיניו" של אדם אחר אני שומעת בדברייך את הביטחון בצדקתך ואולי גם את הקושי לראות את חוויתו של הצד השני, אשר רואה ומרגיש אחרת ממך. בדרך כלל, גם כאשר אנשים בוחרים בדרך שמזיקה להם, יש לכך סיבה נפשית טובה ועמוקה (למשל, לפעמים האדם מהכור לסמים מתמכר מאחר וללא הסמים יתמודד עם חוויה רגשית בלתי נסבלת). במובן זה, אני באמת לא חושבת שיש דרך או צורך "להאיר עיניים" כל עוד לא מדובר במצב סיכון חריג. אם האדם בו מדובר חשוב לך, מה שאפשר וכדאי הוא לנהל דיאלוג בו גם את תקשיבי ותנסי להבין אותו ואת בחירותיו ממקום מכבד וקשוב באמת. ממקום כזה, ולא ממקום מתנצח המכוון ל"הארת עיניים" יתכן שתוכלי להגיד גם דבר מה על הרגשתך לגבי בחירותיו והנזק שהן מסבות לו. במילים אחרות, אני מציעה לוותר על הגישה לפיה את מחזיקה באמת והוא טועה, ולבדוק כיצד לנהל דיאלוג כנה, קרוב וקשוב באמת וכיצד להיות לצידו של האדם שיקר לך גם אם הוא פועל בדרך לא נכונה בעינייך.

ליטל

ליטל
שלום אלכסה,
לצערי אין לי מידע בנושא, מציעה לפנות ישירות למטפלים/מכונים העוסקים בתחום ולברר.

ליטל

שלום איתמר.
היעדר מענה רגשי מהורה אכן יכול להיות מצב מכאיב אשר נובע ברב המקרים ממפגש בין מגבלותיו האישיות/רגשיות של ההורה לבין דינמיקת היחסים שנבנתה לאורך השנים. דפוסים אלו ניתנים לשינוי כאשר יש הכרה בבעיה ומוטיבציה לשינוי. לא ברור לי מדבריך האם אתה שואל על אפשרות לשינוי התנהגותה של האם או על אפשרות לשינוי בהרגשתך. בכל מקרה, ניתן להתמודד עם הקושי שאתה מתאר או על ידי טיפול "זוגי"/משפחתי, במידה ויש נכונות של שני הצדדים לכך, או באמצעות טיפול פרטני שיסייע לך עצמך להתמודד עם המצב ואולי גם להוביל דיאלוג פורה ומקדם בנושא שמטריד אותך עם אמך.

ליטל

שלום לך.
נשמע מדברייך שהדכדוך וההרגשה השלילית שלך קשורים בצורה חזקה לתחושת הבידוד חברתי ואולי גם להיעדר פעילות, ולכן אני חושבת שהדרך להתמודדות אינה "לנסות להעביר את ההרגשה" אלא לפעול כדי לבסס חיים מלאים ומספקים יותר. בהתאם, אני חושב שכדאי להקדיש את מירב המאמצים ליצירת וחיזוק קשרים חברתיים- אפשר להיעזר בקבוצות תמיכה דרך האינטרנט או לחפש מכונים פרטיים (למשל, מכון שיא-קשר) המסייעים ביצירת קשרים חברתיים בין אנשים המתמודדים עם קשיים רגשיים. כמו כן, כדאי לפעול לכך שהיום יום שלך יהיה עשיר ומלא פעילות- פעילות ספורטיבית, התנדבות, חוגים וכן הלאה. במקביל אפשר להיעזר בספרי פסיכולוגיה חיובית המסייעים בביסוס מצב רוח וסגנון חשיבה חיוביים יותר, אך הדגש הוא על בניית סדר יום שיביא איתו יותר שמחה וסיפוק באופן טבעי.

ליטל

שלום לך.
פרידה מבן זוג מעוררת פעמים רבות נושאים רגישים וטעונים של קשר, אובדן ואמון ולכן הפרידות אכן עשויות להיות קשות ומכאיבות. לכן, אני חושבת שהפתרון אינו הסחת דעת אלא השלמה עם העובדה שכרגע כואב וקשה לך. תני לעצמך מקום "להתאבל" על הקשר, דברי עליו עם חברות ובמקביל- הקפידי לשמור על תפקוד תקין ולעסוק בפעילויות השגרתיות שלך גם אם כרגע אין לך הרבה חשק אליהן. עם הזמן, תהליך ה"אבל" יסתיים ותוכלי למשיך הלאה. במידה ולא תרגישי שיפור משמעותי עם הזמן, אכן כדאי לבחון האם יש צורך בטיפול פסיכולוגי.

ליטל

שלום שרה.
הקונפליקט שאת מתארת בין חיי משפחה לקריירה ופיתוח אישי הוא אחד הקונפליקטים המאתגרים ביותר איתם מתמודדים הורים בתקופתנו ובאופן טבעי,ישנן גישות שונות והתשובה אינה חד משמעית.
לצד זאת, אחד הממצאים החוזרים במחקרים עדכניים הוא שהנוכחות ההורית המאזנת בין סמכות לבין קשר איכותי ותומך היא אחד האלמנטים החשובים ביותר להתפתחות התקינה. כל משפחה מגיעה לאיזון זה באופן שונה, כך שאי אפשר לתרגם את הממצא למספר השעות שיש לבלות עם הילדים וכמובן- כאשר הורה מתוסכל שאינו מגשים את עצמו נמצא עם הילדים הוא לא בהכרח ממלא את הפונקציה הנוכחת במלואה. בשורה התחתונה, אם מלווה אותך תחושה של חוסר שקט לגבי האיזון והנוכחות ההורית כדאי לפנות לייעוץ הורי קצר וממוקד כדי למצוא את האיזון הנכון עבורך ועבורכם כמשפחה.

ליטל