פורום טיפול נפשי

שלום מאיה,

כאב בגוף יכול להיות קשור בגורמים שונים, פיזיים או נפשיים. כמובן שייתכן שיעלה כאב תוך שיחה על נושא מסוים, וייתכן שהכאב קשור לנושא השיחה ולתחושות הנפשיות שעלו במהלך השיחה. מאחר ואת נמצאת בטיפול, הייתי ממליצה לך לשתף את הפסיכולוג בכאבים שעלו במהלך השיחה, ואולי תוכלו לנסות להבין ביחד את החוויה הגופנית שעלתה. חוויות גופניות אינן רק ״הסחה״, אלא גם מקור משמעותי למידע אודות המתרחש בתוכנו.

כמובן שבחינה של המשמעויות הנפשיות של הכאב לא מהווה תחליף לבדיקה גופנית אצל רופא במידת הצורך, כאשר במצב של כאבים גופניים כדאי לבחון גם אפשרויות למצב רפואי שדורש מענה.

בהצלחה,

יעל  

שלום נועה,

נשמע שאת מאוד רגישה למצבה של החניכה, וטוב מאוד שיש לה מישהו שחושב עליה ועל הצרכים שלה. באשר לקושי שלה, הייתי נזהרת מאבחנות כי אינך יודעת ממה בדיוק היא סובלת. אפשרות ראשונית היא לקחת אותה לשיחה אישית ולשאול אותה באופן עדין ורגיש (שלא יחווה כשיפוטי) האם היא חווה קושי כלשהו, מהו הקושי הזה וכן באיזה אופן את יכולה לתמוך ולעזור לה. יש סיכוי טוב שהיא תדע להסביר לך בעצמה. כמובן שבמידה והיא מסכימה לכך תוכלי גם ליצור קשר עם הוריה ולחשוב ביחד כיצד ניתן לתמוך בה (ורק במידת הצורך ובמידה והיא והוריה מעוניינים בכך) להעלות את רעיון הטיפול. בכל מקרה, כדאי להשתדל לתת לה תחושה טובה ולהעביר את המסר שאת שם בשבילה, ולהיזהר מלגרום לה להרגיש שהיא עושה משהו לא בסדר או שהיא צריכה לשנות את התנהגותה. 

בהצלחה,

יעל 

תוכלי לקרוא כאן מידע נוסף אודות חרדה חברתית שעשוי להועיל

שלום דנית,

נשמע מדבריך שהקשר עימם שמותו של דודך הציף חוסר בקשר עם בני המשפחה ורצון להתקרבות. קשה לי לתת עצה פשוטה כי איני מכירה את הדינמיקה המשפחתית ואיני יודעת מה הרחיק ביניכם עד כה וכן מה הקושי ביצירת קשר עימם. כמובן שלמרות שאין לך את הטלפונים שלהם תוכלי ליצור עימם קשר דרך הפייסבוק אם תהיי מעוניינת בכך ואף לבקש מהם את מספרי הטלפון. אני מניחה שיצירת הקשר הראשונית תהיה יותר מאתגרת עבורך, אבל לאחר מכן אולי תוכלו להתחיל לגשר על הפערים. בכל מקרה, נשמע שכדאי להתחיל לפעול בעניין, במידה ואת מרגישה צורך בכך. הזכרת שאת זקוקה לטיפול אך לא יכולה מסיבות אישיות. הייתי בוחנת בכל זאת כיצד תוכלי להיתמך ברמה הרגשית כי עולה מדבריך שאולי את מרגישה צורך ביותר תמיכה וקרבה בימים אלו.

בהצלחה,

יעל 

שלום רפאל.

קושי בהתקדמות בקשר הזוגי עשויה לנבוע או מקושי ממשי בקשר (למשל, מצב בו הקשר הזוגי אינו מספק או משחזר דפוסי יחסים שליליים מהעבר) ו/או מגורמים רגשיים כפחד ממחוייבות, קושי באינטימיות, פחד מנטישה וכד'. לא תמיד קל להבחין בין השניים וכפי שאתה מתאר- השפעם על התקדמות הקשר יכולה להיות משמעותית ומצערת. לכן, אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית בו תוכל לזהות ולעבד את גורמי הקושי, וכך גם להרחיב את החופש שלך לממש את הזוגיות וליהנות ממנה.

ליטל

תוכל לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול פסיכודינמי

שלום אורטל.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אכן יעיל בטיפול בבריחת שתן וצואה.

לצערי איני מכירה את המטפלת, אך אי הופעתה באינדקס שלנו אינה מעידה על כך שאינה מטפלת מוסמכת. כדאי לבדוק מולה כי אכן מדובר באשת מקצוע בעלת רקע טיפולי (פסיכולוגית, עו"ס, מטפלת באמנויות) אשר למדה באופן ספציפי את הטיפול בתחום ההרטבה בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

ליטל

במקביל תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול בהרטבה

שלום יפית.

ראשית, נשמע שאת עושה עבודה יפה ומרשימה בניסיון לשמור על אופטימיות ומוטיבציה למרות האתגרים בדרך. מעבר לכך, כדאי להבחין בין קושי משמעותי שמונע ממך להתקדם וגורם לחרדות ומחשבות טורדניות לבין אפשרות לשיפור החשיבה החיובית.

חרדה ומחשבות טורדניות הם מצבים רגשיים אשר הדרך הטובה ביותר להתמודד עמם היא טיפול פסיכולוגי אשר מאפשר עיבוד רגשי ומתן כלים לנטרול או וויסות של תחושות אלו. לעומת זאת, כאשר אין קושי רגשי משמעותי אפשר "להסתפק" בספרי עזרה עצמית של פסיכולוגיה חיובית אשר מסייעם ברכישה שיטתית של סגנון חשיבה חיובי יותר. לכן, כצעד ראשון מציעה לך לבחון בינך לבינך מה הצורך המרכזי שלך, ומשם להתקדם.

ליטל

שלום לך,

תהליך היציאה מהעולם הפנימי והמנותק אל העולם החיצוני, ואל החוויה של קשר עם אחרים כדבר משמעותי וחיובי ולא רק מעמיס וקשה הוא תהליך ממושך ומאתגר. במובן זה, העובדה שאתה נמצא בטיפול רק כשנה היא סימן מעודד מאחר ונשמע שאתה ער למצב, מעוניין בשינוי ומשתמש בטיפול שלך באופן משמעותי- אלו גורמים שפעמים רבות מביאים לכך שהטיפול מביא בסופו של דבר לשינוי והקלה משמעותיים- גם אם זה לוקח זמן. לכן, אני יכולה רק להציע לך להמשיך ולהתמיד בטיפול למרות הקשיים והכאבים שהוא מביא איתו לא פעם. לאט לאט, הכאב והמאמץ ישתלמו.

ליטל

שלום מירב.

קשה לנסח "מתכונים" ו"נוסחאות" כאשר מדובר באנשים ומערכות יחסים, אך טיפול זוגי אמור לסייע בדיוק בשאלות אלו- טיפול זוגי יכול לסייע לבני הזוג להבין טוב יותר האם הם מסוגלים ורוצים להמשיך לעבוד על הקשר הזוגי או שהגיע הזמן להרפות ממנו, וכאשר הבנה זו מתקבלת מתוך עיבוד, מחשבה ושיתוף פעולה, היא מאפשרת במקרים רבים תהליך פירוק טוב וחיובי יותר. לכן, אם הגעתם לנקודה של התלבטות זו אני מציעה לפנות אל טיפול זוגי ולתת מקום ומרחב לתבוננות והחשיבה- לכאן או לכאן.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול זוגי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום יואב.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא שם כולל לטיפולים המבוססים על זיהוי דפוסי חשיבה והתנהגות אשר יוצרים ומשמרים קשיים רגשיים. בהתאם, הטיפול מתמקד בזיהוי דפוסים אלו, נטרול שלהם ורכישה ותרגול של דפוסי חשיבה והתנהגות יעילים יותר. למשל, זיהוי ונטרול דפוס חשיבה כ"אם אני לא מקבל 100 אני לא שווה כלום" יכול לסייע בהתמודדות עם חרדת בחינות. להרחבה תוכל לקרא כאן

טיפול קוגניטיבי התנהגותי יכול לסייע בהתמודדות עם מגוון רחב של קשיים, ביניהם דיכאון, הפרעות חרדה, OCD, פוסט טראומה ועוד.

ליטל

שלום בת שבע.

טיפול פסיכולוגי הוא דרך טובה להתמודדות עם חרדה חברתית משום שהוא מסייע בעיבוד הגורמים הרגשיים-חשיבתיים שיוצרים ומשמרים את הבעיה ומסייע לאגור כוחות ולרכוש מיומנויות התמודדות טובות יותר. במידה והבעיה מוכרת לך משנים קודמות/סיטואציות חברתיות קודמות או מביאה למצוקה/פגיעה משמעותית בתפקודך, אכן כדאי לפנות לטיפול. טיפול פסיכודינמי יכו לסייע לך בעיבוד גורמי העומק לחרדה ונטרולם ההדרגתי באופן זה, ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי מסייע בזיהוי ונטרול דפוסי החשיבה וההתנהגות העומדים בבסיס החרדה. שתי שיטות הטיפול יעילות וכדאי לקרא עליהן ולבדוק למי מהן את מתחברת יותר אינטואיטיבית, אך שימי לב שטיפול פסיכודינמי נוטה להיות מקיף וממושך יותר במשכו והיקף התכנים בהם הוא עוסק ואילו טיפול קוגניטיבי התנהגותי נוטה ליות ממוקד יותר בבעיה ולכן גם קצר יותר במשכו.

במקביל, ניתן להתמודד עם בעיית החרדה הן דרך "הימנעות מהימנעות"- התעקשות לקחת חלק בסיטואציות חברתיות למרות אי הנוחות שהן גורמות לך, מאחר וטבעה של החרדה החברתית היא שהיא פוחתת ככל שמתנסים ומגלים ש"השד אינו נורא כל כך". כמו כן, כדאי אולי לנסות ולהשקיע מאמצים ביצירת קשר אישי אחד ולא בהתפזרות בין קשרים רבים- לפעמים קשר אחד נוטע תחושת ביטחון ושייכות אשר מקנות בסיס בטוח דיו ליצירת קשרים נוספים. מעבר לכך, איני יודעת לפני כמה זמן עברת לשכונה החדש אך כדאי לקחת בחשבון גם שקשרים אינם דבר שנוצר בן רגע, ולבדוק האם אינך מצפה מעצמך להשתלב וליצור קשרים במהירות לא ריאלית וכך מפעילה על עצמך לחץ מיותר.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בחרדה חברתית להתייעצות ובחינת טיפול

שלום אפי.

תופעה של דיכאון חורף אכן קיימת ומובחנת מ"סתם" תחושת אפרוריות וחשק להישאר בבית אותה מתארים אנשים רביםבעונה זו. לכן, במידה ואת חווה מצוקה נפשית משמעותית בחורף ולקראתו, ו/או קושי בתפקוד בעונה זו, כדאי להתייחס לכך כאל דיכאון לכל דבר ולפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע לך להבין יותר לעומק את מקור הדיכאון ולהתמודד איתו באופן טוב יותר.

ליטל

שלום דפנה.

איני מתמצאת בתיאוריה של יונג כך שיכולתי להשיב לך מוגבלת, אך באופן כללי הארכיטיפים שיונג מתאר הם ארכיטיפים עמוקים ואוניברסליים כך שנא מתארת לעצמי שמיתוסים של רופא וטייס אינם ארכיטיפים של ממש מאחר ואינם תופסים איכויות אוניברסליות ועמוקות בנפש האדם, אלא פוזיציות חברתיות תקופתיות ונקודתיות יותר. 

לגבי האבחון, עבור אבחון רדוד וכללי אפשר להשתמש בכל תיאוריה אך השאלה היא מה הטעם... ובכל מקרה, כאשר אנו משתמשים בתיאוריה כדי להבין טוב יותר אדם כדאי לא להתאים את האדם לתיאוריה אלא את התיאוריה לאדם- לצאת מה"שטח", מהחוויה של האדם עצמו, ולבדוק האם ואיזה המשגות תיאורטיות עולות ומסייעות להרחיב את הבנתו.

ליטל

שלום ים,

את מתארת התמודדות קשה עם תחושת ייאוש שמשתלטת ומעכירה את חווייתך. אני חושבת שאת מתארת בצורה מאוד ברורה את החוויה הדיכאונית ומזהה נכון שכנראה את לא רוצה ללמוד כי את לא רוצה כלום כרגע. חשוב לזכור ברגעים כל כך אפלים, שהמסך השחור של הדכאון מקשה לראות חלקים שונים של החוויה וצובע את הכל בצבע אחד. חשוב מאוד שאם את מרגישה ייאוש כה עמוק תפני לגורם טיפולי או לפחות מישהו קרוב בכדי שלא תישארי לבד עם תחושות אלו. הדבר חשוב עוד יותר במצב בו יש מחשבות אובדניות. זכרי, שגם הן מגיעות מתוך החוויה הדיכאונית שמאוד נוכחת רגע. אני רוצה לעודד אותך לפנות לקו תמיכה של ער״ן שמספק עזרה ראשונה נפשית בטלפון במידה ואת מרגישה שהמצוקה משתלטת עליך ואת זקוקה למענה אנושי דחוף.

ברגעים קשים כאלה חשבו לדעת שבאמצעות טיפול מתאים אפשר להרגיש הקלה ולחוות שיפור משמעותי. אני מאוד מעודדת אותך לקבל את התמיכה לה את מאוד זקוקה. 

לגבי הלימודים והעבודה, אני מבינה שהעבודה מעמתת עם נושא מאוד אישי ורגיש. אפשרות אחת היא לנסות להתחבר לעבודה דווקא מתוך המקום האישי, ולנסות ללמוד על דרכי טיפול ואפשרויות שעומדות בפניך. מצד שני, אם את מרגישה שההתעסקות הזו ״מציפה״ מדי עבורך, אולי כדאי להתייעץ עם המרצה ולשתף בחוויה ולבקש מטלה מסוג אחר. אני מניחה שכרגע הכל מרגיש קשה מדי בשל החוויה הרגשית הנוכחית. 

בכל מקרה, אני חושבת שכדאי מאוד לפנות לקבלת תמיכה מקצועית משמעותית. דיכאון יכול להיות מאוד מגביל וקשה להתמודדות בייחוד לבד, וחשוב לזכור שיש איך להיעזר ולטפל למרות שברגעים הקשים הכל נראה שחור והעתיד נראה בלתי אפשרי. 

אם תרגישי בכך צורך, תוכלי להמשיך לכתוב פה ולשתף במצבך ואנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לענות ולנסות לעזור.

תרגישי טוב ואל תתייאשי,

יעל 

תוכלי לקרוא כאן מידע נוסף אודות דיכאון שעשוי לעזור ולהקל

שלום חן,

קשה לי לענות על שאלתך באופן מלא שכן אין לי מספיק מידע על מה שעברת ועם מה את מתמודדת כרגע. נשמע מדבריך שאת חווה מתח וכן מטופלת באופן תרופתי (אך לא ברור אם הטיפול הוא נפשי או פיזי). הייתי מציעה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי במקביל לטיפול התרופתי בכדי לקבל עזרה בהתמודדות עם המתח הנפשי (ואולי גם עם קשיים נוספים איתם את מתמודדת כרגע).

בהצלחה,

יעל

שלום רחלי.

כפי שאת מתארת, הפנייה לתיאוריות ומאמרים אינה מתרחשת סתם כך אלא מסיבה רגשית, אשר יש סיכוי סביר שקשורה בחשש מכניסה לתכנים עמוקים יותר ו/או במתן אמון במטפל/ת כמי שיכול/ה להחזיק ולטפל בנפשך במלוא מובן המילה. במובן זה, אני חושבת שהחלפת טיפול רלונטית רק במידה ואת מרגישה שהקושי שלך להשתמש בטיפול באופן רגשי יותר קשור לחוסר שביעות רצון מהמטפל/ת. אחרת, אני חושבת שכדאי להמשיך ולנסות לזהות האם ומתי את מתחילה להישען על התיאוריה מאחר וזה חלק שמשקף את המנגנונים הנפשיים שלך ובמובן זה מהווה חומר טיפולי. מעבר לכך, חשוב לזכור שטיפול הוא תהליך מכאיב ומורכב וצריך לדעת לכבד גם את מנגנוני ההגנה ו"שיכוך הכאבים" של הנפש- יתכן וכרגע הדרך היחידה שלך להיות בטיפול היא תוך שמירה על עצמך דרך האינטלקט, ואני לא בטוחה שצריך "להתקיף" או לזרז יותר מדי צורך זה. במרבית המקרים, עיבוד של היבטים מסוג זה מביאים לאט לאט להפחתת הצורך בהם והריבת היכולת להשתמש בטיפול.

ליטל