לגברת ליטל שלום רב,
פרטים בסיסיים במידה והם עוזרים - אני בחורה בת 27, סטודנטית.
אשמח לשאול ברשותך בבקשה שאלה לגבי התנהגות מסויימת שהולכת ומתמשכת אצלי מאחר וקשה לי להבין כיצד "לתייג" את ההתנהגות - כמו למשל, האם זה צורה מסויימת של OCD או שמה דבר אחר לחלוטין (אשמח לשמוע את כל העולה על דעתך)...
מזה הרבה זמן, כבר לדעתי משהו כמו לפחות 1.5 שנה - יש לי התנהגות מסויימת ששמתי לב כרגע שרק הולך ומחמיר עם הזמן. ההתנהגות מאופיינת בעיקר במחשבות טורדניות מסויימות ובסיסיות ומלווה בהתנהגות פשוטה ולא מורכבת למדי, על מנת "להרגיע" רגשות אלו.
בכל דבר (כמעט!) שאני עושה, אני מלווה בתחושה של חוסר ביטחון כל כך חמור שאני מרגישה שאני "מפספסת משהו" ושאני צריכה "לבדוק בשנית" כל דבר קטן כדי לראות אם בכלל עשיתי אותו - למרות שבאופן מודע ולוגי, אני לגמרי יודעת שעשיתי אותו ושאין צורך להרגיש כל כך חוסר ביטחון של כזה; בעיקר לא להרגיש שאני חייבת לבדוק את עצמי כל הזמן. משמע, לדעתי קיימת המחשבות הטורדניות מאחר ומחשבות כאלו כל הזמן מתקיימות - "צריכה לבדוק שוב, בטח מפספסת משהו, לא בטוחה שעשיתי"...
דוגמאות מאוד פשוטות מהיום יום כוללות מצבים כאלו לדוגמה - לסיים שיעור ואחרי שאני אוספת את כל הדברים שלי, אני מרגישה רגש שדחוף אותי "לבדוק שוב שהכל באמת אסוף" למרות שאני יודעת שאני אחת שדווקא כן שמה לב לעשות דברים בקפידות ביחס לזה ושרוב הסיכויים שדווקא לא פספסתי דבר...
זה מגיע למצב שלמרות שאני יודעת שרוב הסיכויים שאספתי את הכל - אני עדיין מרגישה דחף אז אפילו לחזור לכיתה (!!) ולבדוק שוב שכל השולחן שלי בעצם ריק ושלא פספסתי כלום. ברוב המקרים, אני אפילו חוזרת לכיתה על מנת להביט "שכן אספתי הכל ושלא פספסתי כלום" למרות שאני יודעת שלא אמצע דבר על השולחן או בסביבה. כלומר, במקום מסוים זאת התנהגות מיותרת שנשענת על רגשות של חוסר ביטחון.
דוגמה נוספת מהיום יום הוא למשל שאני מניחה את המשקפיים במקום רגיל ומוכר ולמרות שראיתי את עצמי עושה זאת, אני מרגישה צורך לחזור ולבדוק שזה "אכן שמה" ואפילו צריכה "לגעת" בהם כדי לחוש זאת - מרגישה שכל זה גם נשען על מין חוסר ביטחון אז. אפילו אם אני מכריחה את עצמי לא לעשות זאת ו-"לסמוך על עצמי" - עדיין מלווה אותי תחושות אלו.
אם הייתי חייבת לסכם, התחושות מגיעים ממקום של חוסר ביטחון כל כך עמוק ואז והמחשבות הטורדניות נעים בין "בטח פספסתי משהו" ל-"אני חייבת לבדוק בשנית" וההתנהגות פשוטה ברמה כזאת שאני פשוט עושה או בודקת כל דבר כמה פעמים על מנת להרגיע את עצמי...למרות שאני יודעת על עצמי שרוב הסיכויים שדווקא לא פספסתי משהו בהכרח.
הסיבה שכל זה מטריד אותי הינו בגלל ששמתי לב כרגע שזה רק הולך ומחמיר - כאילו ברמה כזאת שכל דבר שאני עושה (כמעט) מלווה בחוסר ביטחון ודחף אז לבדוק את הדברים שוב ושוב. אינני יכולה לדמיין לעצמי שזה בריא לחוש ככה אחרת כל דבר שאני יעשה - יוטל בספק ושום דבר שאני עושה לא ירגיש בהכרח מקורקע.
אני חייבת לציין שביום יום אני דווקא בחורה שאיננה מרגישה בהכרח חוסר ביטחון באינטראקציות החברתיות שלי ושאני יודעת לעמוד על שלי כשהדבר קורא לכך. כלומר, ביום יום אינני מרגישה חוסר ביטחון עד כדי כך כפי שמתואר במידה ואני צריכה ליצור קשר, לשוחח או להיות באינטראקציה עם האחר - אבל ברמה הבין אישית, ממש רק עם עצמי, ההתנהגות הזאת יוצאת לידי ביטוי. כמו כן, כמו כל אחד, גם אני כמובן חסה (באופן כללי) חוסר ביטחון לפעמים אבל לדעתי כל התחושות והמקרים שתיארתי קצת מוגזמים ביחס לאישיות שלי ולאיפה שאני נמצאת בחיי (לדעתי כשהייתי יותר צעירה פחות ידעתי לעמוד על שלי, ולהרגיש ביטחון ברמה החברתית).
אם זה עוזר, אני סובלת מדיכאון ואובדנות והייתי בטיפול דינמי ארוך טווח - כרגע אינני נמצאת בטיפול וברצוני לחזור יום אחד לחדר הטיפולים אך ביחס למצב הזה - אינני יודעת אפילו היכן זה "נופל" מבחינת הכל (האם זה OCD מסויים או כל דבר אחר) וזה מפחיד אותי כי אף פעם לא חשתי ככה, ברמה כזאת.
אני רוצה ברשותך גם לציין שיש לי פוביה מחיידקים וזה מלווה בשטיפת ידיים מרובה כלומר התנהגות כזאת שגם מלווה ברגשות טורדניות - לדעתי זה OCD ומהסיבה הזאת אני מרגישה שאולי כל מה שתיארתי למעלה הם גם סוג של OCD אך אינני יודעת אם זה בכלל נכון או שבכלל מדבר על משהו אחר לחלוטין (מבחינה רגשית מזכיר לי OCD אך יתכן שאני כמובן טועה).
אשמח לשמוע את דעתך המקצועית!
בתודה רבה מראש על סבלנותך, ותגובתך המקצועית והמסורה.
3>
