פורום פסיכולוגיה

שלום גלית,

טיפול פסיכולוגי וטיפול פסיכיאטרי הם לא אותו הדבר. פסיכיאטר הוא רופא שיכול לסייע לטיפול בדיכאון באמצעות טיפול תרופתי. פסיכולוג הוא אינו רופא ולא רושם תרופות. הטיפול הפסיכולוגי מבוסס על היווצרות קשר של אמון בין המטופל למטפל ועל שיחה שמתנהלת ביניהם. במהלך שיחה זו לאורך תהליך הטיפול המטפל והמטופל מנסים ביחד להבין ולברר את הסיבות לדיכאון, מהן תחושות המטופל ומחשבותיו וכיצד הוא יכול להתמודד טוב יותר עם תחושותיו. הטיפול מסייע דרך מתן תמיכה והקשבה ודרך הרחבת טווח ההתמודדות של המטופל. לעיתים הפסיכולוג יכול להמליץ על פנייה לפסיכיאטר ושילוב שתי דרכי הטיפול גם יחד, אך זוהי המלצה שנעשית בדיאלוג והמטופל כמובן לא חייב להסכים לה. עם זאת ניתן לחשוב מדוע קיים סירוב לטיפול תרופתי ולהבין גם את ההיבט הזה יותר לעומק. אציין כי בכל מצב של מצוקה או דיכאון, מומלץ לא להתמודד לבד ולפנות לטיפול ולברר יותר בטלפון או בשיחת היכרות פנים אל פנים.

בהצלחה,
סיון

שלום לך, כאשר מתייחסים להתנהגות פאסיבית אגרסיבית, לרוב מתכוונים לדרך שבא אדם מבטא כעס או תרעומת, אך לא עושה זאת בדרך ישירה, אלא בדרך עקיפה, ולכן פאסיבית. אופן התמודדות זה לרוב אינו מודעת לאדם ופעמים רבות הוא לא יהיה מודע לכך שנפגע או כועס. לדוגמא, אדם שלא רוצה לבצע משימה כלשהי בעבודה, אך אינו אומר זאת ישירות, אלא דוחה את המשימה או מבצע אותה באופן שאינו מושקע; או אדם שאומר שאינו כועס, אך בפועל משתתק ואינו מתנהג באופן שגרתי. אם בסיטואציה שאתה מתאר האדם פועל מתוך כעס ורצון לפגוע, זה נשמע יותר כמעשה אגרסיבי (ולא פאסיבי אגרסיבי). בהצלחה, סיון

שלום נעה,

סודיות בין מטפל למטופל היא אחת מאבני היסוד של חוקי האתיקה של הפסיכולוגים. לפי הקוד האתי של הפסיכולוגים, פסיכולוג מחויב בדיווח במקרים של חשד להתעללות נפשית, פיזית או מינית בקטין או בחסר ישע, מצד האחראים לו והדיווח הזה נעשה לרשויות המוסמכות בחוק (פקיד סעד או המשטרה). עם זאת, "פסיכולוגים אינם מחויבים בשמירת הסודיות במקרים שבהם על פי חוות דעתם המקצועית המטופל נמצא במצב של סיכון לעצמו או לאחרים" (מתוך הקוד האתי). כלומר, הם רשאים להפר את הסודיות אם הם סבורים שהדבר הכרחי ומהווה את טובתו של המטופל, אך אינם מחויבים בהכרח לדווח למשפחה. אופן פעולתו של הפסיכולוג תלוי בגורמים רבים, ביניהם רצון המטופל, הגדרת החוזה הטיפולי שנעשה ביניהם בתחילת הטיפול, הערכת הסיכון האובדני, המסגרת הטיפולית (האם זהו טיפול פרטי או בתוך מסגרת בה פועלים באופן מערכתי?) האם יש גורמים טיפוליים נוספים בתמונה כמו פסיכיאטר ועוד. סביר להניח כי הפסיכולוג יפעל מתוך דאגה למטופל ובשיתופו, ותוך הפעלת שיקול דעת בהתאם לנסיבות. איני יודעת מדוע את שואלת את השאלה, אך רק אוסיף כי במקרה של מחשבות הקשורות לנושא, כדאי בהחלט לשתף את המטפל במה שעובר עליך.

מקווה שעונה על שאלתך,
סיון

שלום מעיין,

לצערנו, עולם הרפואה והפסיכולוגיה עדין אינו מבין במלואו את מנגנוני הסכיזופרניה ואת הסיבות להתפרצותה. עם זאת, השערה רווחת גורסת כי קיימים גורמים גנטיים למחלה, וזאת ניתן לראות לפי מחקרים המראים על עלייה בשיעור המחלה ככל שהקרבה הגנטית גבוהה יותר (למשל, לאח תאום זהה, החולק אותו מטען גנטי של חולה בסכיזופרניה נמצא בסיכון גדול פי 47 מכלל האוכלוסייה לחלות במחלה). יחד עם זאת, תורשה היא לא הרכיב היחיד המשפיע על התפרצות המחלה וכיום מדברים על גורמי סיכון משמעותיים נוספים כמו: שימוש בסמים, הגירה או אירועים טראומטיים או מעוררי סטרס משמעותי. אני יכולה בהחלט להבין כיצד הנושא מעסיק ומטריד אותך, וזוהי התמודדות מורכבת לכל המשפחה. במידה ואת מעוניינת את יכולה לפנות לרופא המטפל באחיך ואולי לשאול אותו את השאלות המטרידות, או לחלופין לבקש עבורך טיפול פסיכולוגי שם תוכלי לתת ביטוי למגוון המחשבות, רגשות, חששות ושאלות שוודאי עולים בך בהקשר זה.

בהצלחה,
סיון

שלום גליה,

יום הולדת זהו פעמים רבות אירוע מורכב אשר מעורר בנו מחשבות על חיינו, חשבון נפש, ורגשות שונים ומגוונים, החל משמחה על מה שיש לנו, ועד לגעגועים למה שהיה וצער על מה שחסר בחיינו. בפרט כשמדובר ביום הולדת 50. לכן, העצב שאת מתארת על מות החברה והיעדר החברים, ביחד עם הכרת התודה על המשפחה שיש לך הם רגשות מובנים שמגיעים ביחד ומעורבבים זה בזה. אני מבינה בהחלט את רצונך לשמוח ביום ההולדת ולהיות שלמה עם עצמך, ונשמע לי שברצון זה את מבטאת תקווה לחוש רק רגשות חיוביים ביום זה (רק שמחה, רק אופטימיות וכו'). אני מציעה לנסות להשלים עם כך שהרגשות הם מורכבים יותר, ולעיתים אינם יכולים להיות רק חיוביים, גם כאשר אנו מצפים זאת מעצמנו. לכן סביר להניח שגם ביום עצמו ובתקופה שלפני ואחרי, יהיו רגעים של אושר, שמחה, סיפוק ואופטימיות, לצד רגעים של עצב, אך אם תהיי עצובה לרגעים זה טבעי והדבר אינו חייב בהכרח להרוס את הרגעים הטובים, אלא להתקיים לצידם. במובן מסוים, להיות שלמה עם עצמך יכול להיות במובן של לאפשר לעצמך להרגיש את כל מגוון הרגשות שעולים בך, הן החיוביים והן הכואבים.

שיהיה מזל טוב,
סיון

שלום ע,

לצערי לא ניתן להגיע לאבחנות באופן זה, גם עם התיאור המפורט שתיארת. אני ממליצה לך לפנות לפסיכיאטר לצורך שאלה על האבחנה, אולי אפילו לרופא שמכיר אותך ואף טיפל בך באותה התקופה.

בהצלחה,
סיון.

שלום לך,

את צודקת שפעמים רבות קשה לנו לשער או "לנחש" מה מתרחש במוחו של אחר, ואכן, איני יודעת למה הקולגה שלך התכוונה באמירה הזו ואם אפשר בכלל לשפוט את זה כטוב או רע. אולי היא התכוונה שהיא זקוקה לזמן לעבד את הדברים, אולי התכוונה לכך שאינה מעוניינת עוד לדבר על נושאים אישיים בעבודה, אולי היא חוששת מתגובתך לאור מה שהיה ביניכם וההתעלמות שלך ממנה בעבר, ואולי היא עוד כועסת או פגועה וזקוקה לזמן. אני מבינה שציפית ממנה לתגובה, אך לצערנו אנו לא תמיד מקבלים את התגובות שהיינו רוצים או מצפים מאחרים. נראה לי שמצידך עשית את מה שיכולת ועכשיו למולה אפשר קצת להרפות ולתת לזמן לעשות את שלו. לצד זה, נשמע שהדבר מטריד אותך ולכן הייתי ממליצה לך להמשיך ולעסוק בו באופן אישי בטיפול שלך. בטיפול תוכלי להבין את היחסים שלך עם הקולגה, מה מתעורר אצלך למולה, מה היא מייצגת עבורך וכו'.

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום ליאת,

נושא המיניות הוא הרבה פעמים נושא שנמנעים מלעסוק בו, אך הוא חשוב מאוד לתחושת הסיפוק וההנאה האישית, כמו גם לאינטימיות ולתחושת הקירבה בין בני זוג, ולכן חשוב מאוד שאת עוסקת בנושא.
מהתיאור שלך נשמע שניתן להבין יותר במה מדובר. האם כרגע מדובר בתקופה יותר דיכאונית והחשק המיני נפגע?
כמו כן, כדאי לברר עם הרופא המטפל האם ירידה בחשק המיני יכולה להיות תופעת לוואי שקשורה לטיפול התרופתי. בנוסף, מפני שאת מתארת שכן קיים צורך מיני שמתבטא ברצון להגיע לפורקן, מה שאת מתארת יכול לנבוע מקושי באינטימיות ביחסים עם אדם אחר, מחשש מקירבה או מכך שזהו קשר חדש. כרגע לא ברור כיצד הוא תופס את הדברים (האם משהו מפריע גם לו?).
בכל מקרה, לא ניתן לדעת מראש אם יש פתרון לנושא, אלא מדובר בתהליך שבמהלכו תצטרכי לברר תוך כדי מה קורה ביניכם ומהי עמדתך בנושא. מדובר בתחילתו של קשר, ולכן תצטרכי לעקוב ולראות- האם יש נכונות מצד בן הזוג לשוחח על הנושא? להבין את הצד שלך? לנסות לעשות איזו שהיא עבודה משותפת? כמו בסוגיות שונות בזוגיות, חשוב לראות שיש פרטנר שיש ביניכם תקשורת פתוחה, מוכנות לבוא אחד לקראת השני ולעשות איזה שהוא תהליך משותף. את תצטרכי לברר עם עצמך האם יש נכונות לתהליך, האם יש שינוי שמספק אותך וכמה את מוכנה להתפשר במידה ולא. כמובן שתוכלו תמיד לפנות לייעוץ זוגי העוסק בתחום המיני כדי לראות כיצד ניתן לסייע, אך הדבר דורש את שיתוף הפעולה שלו.

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום יובל,

אם אתה חושב שמדובר במשהו פסיכולוגי, שהוא מעבר לצורך הפיזיולוגי הטבעי לשתות הרבה ביום חם, כדאי קודם כל לפנות להתייעצות על מנת להבין יותר לעומק מה מטריד אותך? נדרש פה ברור מעמיק והבנה- מה עומד מאחורי השתייה המרובה? עד כמה זה חריג? עד כמה הדבר פוגע בתפקוד/בשגרת החיים/או גורם למצוקה רגשית? האם יש מצוקות נוספות? האם מדובר בחרדות?
כצעד ראשון אתה יכול לפנות להתייעצות אישית עם פסיכולוג ואם יהיה צורך בברורים רפואיים אחרים הוא יוכל להפנות אותך. ניתן לפנות דרך קופת החולים, דרך התחנה לבריאות הנפש או באופן פרטי.

בהצלחה,
סיון

שלום נעמה,

באופן כללי, טיפול קוגניטיבי- התנהגותי(CBT)הוא טיפול לרוב קצר טווח וממוקד בבעיה ספציפית כגון דיכאון, חרדות, OCD, פוביות ספציפיות ועוד. הטיפול מבוסס על זיהוי של דפוסי חשיבה שליליים ולא יעילים ויצירת שינוי בדפוסי החשיבה (החלק הקוגניטיבי), לצד עידוד ותרגול של התנהגויות חדשות התומכות בשינוי המחשבתי (החלק ההתנהגותי). הטיפול כולל פעמים רבות תרגול, למידת טכניקות של נשימות והרפיה וביצוע משימות שונות בין המפגשים.
כל טיפול יכול להראות קצת אחרת, בהתאם לבעיה איתה מגיעים. כדי לדעת אם זה מתאים לך ויכול לתת מענה למצוקה איתה את מתמודדת, אני מציעה לך לפנות להתייעצות אישית עם אנשי מקצוע שעוסקים בטיפול זה, ושם תוכלי לתאר את הקושי ויוכלו לענות לך בצורה ספציפית יותר על השאלות, בהתאם לאופי הבעיה ולמה שאת מחפשת.

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום עדי,

הלוגותרפיה היא תרפיה המכוונת לסייע לאדם למצוא משמעות לחייו ומבוססת על חשיבתו של ויקטור פראנקל.
לצערי, איני מכירה את השיטה לעומק ולא אוכל להמליץ על מישהו ספציפי, אך יש להם עמותה בארץ ומרכזים שמתמקדים בשיטה זו ותוכלי לברר ולפנות אליהם.

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום לך,

כאשר מתייחסים למצב פסיכוטי מתכוונים למצב של אובדן קשר עם המציאות, אשר יכול להתבטא בצורה של הזיות (שמיעה או ראייה של דברים שאינם קיימים) או במחשבות שווא ואשליות (אמונה בדברים שאינם מציאותיים). אני לא יודעת למה הכוונה במקרה הספציפי שבו מדובר על הצפה רגשית, זה מונח שיכול לתאר הרבה דברים, אך לרוב משתמשים בזה כשרוצים לתאר שהמצב הרגשי של מישהו מאוד סוער או קשה והתפקוד שלו עלול להיפגע מבכך. עם זאת, מישהו שמוצף רגשית לא בהכרח יאבד את בוחן המציאות שלו (כפי שקורה במצב פסיכוטי), ולכן לא מדובר במונחים בעלי אותה משמעות.

בהצלחה,
סיון

שלום נתן, אני חושבת שקודם כל צריך לעשות ברור האם אכן מדובר בהתמכרות (עד כמה הדבר משבש את שגרת יומך, מונע ממך להקדיש זמן לדברים אחרים, עד כמה קיימת חרדה, מתח או עצבנות בימים שאתה לא מתאמן, עד כמה הדבר פוגע בך מבחינה גופנית, עד כמה ישנה תחושה שהפעילות הגופנית יצאה משליטתך וכו'). איני מתמצה בתחום ההתמכרויות, אך להערכתי, טיפול דינאמי יכול להועיל, בעיקר בהיבט של ההבנה של מה עומד מאחורי הצורך בפעילות הגופנית המוגברת (נושאים של דימוי גוף? ערך עצמי? האם יש קשר להפרעות אכילה? רצון לחוש חזק ועוד ועוד). בטיפול דינאמי מנסים להבין את הנושא לעומק, וגם לייצר מרווח בין הדחף והרצון לבצע משהו, לבין הפעולה עצמה על ידי ההבנה של עצמך ועל ידי הרחבה של היכולת לשאת תסכול. לצד זה, ישנם טיפולים נוספים, התנהגותיים-קוגניטיביים שיכולים לסייע בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות, ולעיתים גם משלבים כלים כאלו בטיפול הדינאמי. מכיוון שאתה כבר נמצא בטיפול, הייתי קודם כל מתייעצת עם המטפל ומשוחחת איתו על המשבר הנוכחי ביחסים ביניכם ומתלבטת על הנושא במסגרת הטיפול. במידה ולאחר זמן ועיבוד הנושא תרגיש שנותרת ללא מענה למה שמטריד אותך, תמיד תוכל לשקול שוב את האופציה של לנסות טיפול אחר במקביל או במקום הטיפול הנוכחי. שיהיה בהצלחה, סיון