פורום טיפול נפשי

שלום לך.

כפי שאת מתארת לא פעם, הפרידות והקטיעות ברצף הטיפול והקשר הן תמיד חוויה מטלטלת עבוך אשר מפגישה אותך עם אימה, כעס, יאוש ועם התעוררות צורך בפגיעה עצמית כזו או אחרת. אני יכולה רק לדמיין עם אלו חוויות נפשיות עמוקות וכואבות את מתמודדת במקומות קשים אלו. וכפי שאת יודעת, אני מאמינה אמונה עמוקה באפשרות לצלוח אזורים נפשיים ותהומות כאלו בעזרת קשר משמעותי ומיטיב כפי שיצרת עם המטפלת שלך. זה יכול לקחת לא מעט זמן, ולהיות מלווה בכאב נפשי עצום, אבל יש תקווה. באמת.

לגבי נושא האכילה, אני מרגישה שבחירות כפי שעשית נוגעות במקומות נפשיים עמוקים מכדי שאוכל להתייחס אליהם ברצינות ובכבוד הראוי להם בפורום. נדמה לי שאת עצמך מזהה כמה חזקה הבחירה לא לשתף את הפסיכולוגית, לא לאכול דווקא כשהיא נעדרת. מכאן, אפשר רק להתבונן פנימה, הן בכוחות עצמך והן איתה, ולזהות אלו רגשות ותחושות מלווים את הבחירה: כעס? שנאה עצמית? עצמאות? יאוש? רצון להתקרב? במילים אחרות, כרגיל, הדרך היא הדרך הכואבת אך מלאת התקווה של ההתבוננות והעיבוד.

שמרי על עצמך,

ליטל

שלום רינת.

אני מבינה את החשש והקושי לאור הקטיעה ברצף הטיפולי שמסייע לך כל כך. מציעה לנסות לבנות לך שגרה וסדר יום חלופיים עד כמה שאת יכולה, ולכלול בהם פעילות ספורטיבית פעילות חברתית ופעילויות נוספות אשר מיטיבות איתך. ככל שתצליחי להיות פעילה יותר, כך יתמלאו השעות ביתר קלות ותחושתך לגבי עצמך ויכולותייך תהיה טובה יותר. לגבי ניהול והתמודדות עם הלחץ, כפי שכתבתי לך לצערי שיתפתי אותך בכל כיווני המחשבה שלי בנושא.

ליטל

שלום ענת,

לצערי איננו מפנים למטפלים ספציפיים. מציעה לפנות להתייעצות ראשונית אצל פסיכיאטר לקבלת הערכה מעמיקה יותר ובניית תכנית טיפולית מתאימה.

ליטל

תוכלי למצוא באינדקס המטפלים של בטיפולנט רשימת מטפלים באזור המגורים שלך

שלום חנה,

ניתן לדפדף אחורה בפורום לעיון, אך מצ"ב תשובתי שנית:

שלום חנה

נשמע מדברייך שהחופשות, ובוודאי חופשה כפויה, פתאומית ומטלטלת כמו "חופשת" הקורונה, מפגישות אותך עם הפערים, הגבולות והמגבלות של הקשר הטיפולי, אשר נחווים עבורך לא רק כקיומה של נפרדות בין אנשים, אלא כקרע מכאיב שיש בו נטישה, פגיעה והתנתקות ממך. אני יכולה לדמיין כמה זה כואב, ויכולה לשער שלתחושות האלו יש בסיס משמעותי בעולמך הפנימי: יכולת להרגיש שהמטפלת גם היא חושבת עלייך, זוכרת אותך ושומרת אותה בליבך בחופשות, אך נפשך מספרת סיפור אחר, של נטישה ואובדן. לכן, עם כל הכאב הכרורך בכך, אני חושבת שאפשר רק לחזור ולעבוד בטיפול, לחזור ולדבר שוב ושוב את האזורים הכואבים האלו עד שהם יעובדו ואפשר יהיה לזוז מהם. בינתיים, חשוב להזכיר לעצמך שהעובדה שאת מרגישה נטושה וכואבת בחופשות אין משמעה שאת באמת נטושה ולא חשובה- זו חוויה פנימית שהיא חומר לעבודה טיפולי, לא עובדה מציאותית.

ליטל

שלום רינת,

אני שמחה לשמוע על התקדמות, אך לצערי אין לי כיווני מחשבה נוספים על הקלה בשעות הפנאי מעבר לאלו ששיתפתי בהם בעבר.

ליטל

שלום הדר.

פריצה היא אכן חוויה מטלטלת ומערערת ביטחון, אך מאחר ואת מתארת חרדה וקושי לשוב לשגרה גם לאחר פרק זמן ממושך, אני חושבת שאכן כדאי לפנות לטיפול פסיכולוגי בהקדם. סימפטומים המתעוררים לאחר טראומה נוטים להתקבע בהיעדר טיפול ולכן כדאי לשקול היטב האם לוותר על טיפול בשלב מוקדם זה בו יש סיכוי טוב לטפל בסימפטומים באופן מלא. הן אוניברסיטאות והן קופ"ח מציעים טיפולים מוזלים מאוד ומאחר ומדובר בטיפול קצר וממוקד- אני חושבת שכדאי לברר מה הן האפשרויות ולא לוותר על טיפול.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום לך,

למיטב ידיעתי ITP נמצאה במחקרים כשיטת טיפול יעילה לקשיים נוספים, גם אם פותחה במקור לטיפול בדיכאון. לכן, אם החלטת שזו שיטת הטיפול המתאימה לך, מציעה שתפנה למטפל המתמחה בה ותברר איתו יותר לעומק את הנושא. מעבר לכך, גם טיפול פסיכודינמי הוא טיפול המתמקד בהווה- אמנם נשענים לא פעם על אירועי העבר כדי להבין היבטים בהווה, אך הדגש היום, אצל מרבית המטפלים, הוא עיבוד של החוויה הרגשית בהווה.

ליטל

שלום שרון.

כתבת באופן כללי מאוד על סוג הבעיה ועל הדברים שאתה מחפש בטיפול, כך שאני מתקשה לענות לך באופן ענייני ומדויק, ומציעה שתכתוב יותר עם תרצה מענה אפקטיבי יותר. מעבר לכך, נדמה לי שמעבר לסוג הטיפול, יתכן והעניין הוא חיבור נכון עם המטפל- חיבור אשר יוכל ליצור שיח שירגיש לך משמעותי, רלונטי ונוגע בלב הדברים. ההיבטים האלו אינם קשורים בהכרח לסוג הטיפול אלא לסוג הקשר שנוצר. לכן, אני מציעה שבפנייתך הבאה לטיפול תהיה רגיש מאוד למידה בה אתה מרגיש שנוצר "קליק" ושהשיח רלוונטי עבורך. כדאי גם לשתף את המטפל, גם בתחילת הטיפול וגם במהלכו, בתחושותיך לגבי ההתאמה והאפקטיביות. במקרים רבים, שיח כזה מאפשר למטפל להתכוונן טוב יותר ואף מאפשר חקירה של הצרכים הטיפוליים ומשמעותם.

ליטל

תוכל למצוא באינדקס המטפלים של בטיפולנט רשימה של מטפלים באזור המגורים שלך

שלום נועה.

פנייה לפסיכיאטר ללא רשות המטופל אינה מקובלת ואינה לגיטימית, אלא אם מדובר בטיפול במסגרת רב-מקצועית (מרפאה, אשפוז) בה חלק מהחוזה הטיפולי הוא שהמטפלים השונים מטפלים באותו המטופל כצוות. 

ליטל

שלום אריאל.

ישנם מטפלים המתמחים בהפרעות אכילה ונדמה לי שכדאי לפנות לאחד מהם לאור העיסוק הרב שלך בסוגייה קיומה/אי קיומה של הפרעה. ניתן לטפל בהפרעת אכילה הקשורה באכילת יתר או באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי הממוקד בסימפטום האכילה או באמצעות טיפול פסיכודינמי המאפשר חקירה מעמיקה של הגורמים הלא מודעים העומדים בבסיס הפרעת האכילה/דפוסי האכילה אותם את חווה כלקויים/העיסוק בנושא האכילה. מתוך דברייך, נדמה לי שטיפול פסיכודינמי יכול להתאים יותר מאחר והוא אינו ממוקד רק בשינוי דפוסי האכילה אלא מציע מרחב להתבוננות פנימית עמוקה. מעבר לבחירת השיטה, מציעה להתרשם מאתרי אינטרנט של מטפלים העוסקים בתחום ולראות לגבי מי מהם יש לך אינטואיציה חיובית. לאחר מפגש ראשוני, תוכלי לבדוק אם את אכן חשה חיבור ואפשרות ליצירת שיח משמעותי. במידה ותרגישי שהחיבור לא נוצר, אל תהססי להמשיך בחיפוש מאחר ואיכות הקשר הטיפולי היא גורם משמעותי ביותר להצלחת הטיפול.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול בהפרעות אכילה להתייעצות ובחינת טיפול

שלום גולי. 

טיפול משפחתי יכול לסייע בשיפור היחסים במידה ואכן יש נכונות לכך מצד בני המשפחה, לא משנה מה גילם של הילדים. טיפול פסיכולוגי אישי כול לסייע בהבנת ההיבטים הרגשיים העמוקים, והלא תמיד מודעים, העומדים בבסיס החוויה. כך, למשל, באמצעות טיפול אפשר לזהות מה היא בשבילך חווית הקרירות, מה משמעותה הייחודית עבורך והאם והיכן את עצמך יכולה לפעול אחרת כדי לייצר יחסים חמים וטובים יותר. כמו כן, הטיפול האישי יכול להאיר ולסייע סביב היבטים רגשיים נוספים אשר עומדים תחת הקשיים ועדיין אינם מומשגים וברורים. במובן זה, הטיפול האישי והמשפחתי פועלים ברבדים שונים אשר שניהם יכולים לסייע. לכן, אני מציעה לשתף את הפסיכולוג בהתלבטות שלך ולחשוב יחד מה מקור ההתלבטות שלך ומה הכיוון הטיפולי המתאים עבורך. במקרים רבים, החשיבה המשותפת עם הפסיכולוג מאפשרת להרחיב את ההתבוננות בהתלבטות ולקבל החלטה ממקום מודע ושלם.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של אנשי מקצוע שמתמחים בטיפול משפחתי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום לך.

טיפול בגישה פסיכודינמית, המאפשר התבוננות מעמיקה על רבדי הנפש הלא מודעים ועל האופן בו הם משפיעים על החוויה הרגשית וביחסים הבין אישיים בפרט, הוא הטיפול שנשמע לי מתאים ביותר לקושי שאת מתארת. מרבית המטפלים בגישה הפסיכודינמית יכולים לסייע בנושא סביבו את פונה, אך חשוב למצוא את המטפל/ת איתו יש לך "קליק", שנוצרת איתו שיחה אשר מצליחה, בו זמנית, לגעת בעומק הדברים ולתאר במדויק את חוויתך הרגשית, ולחדש ולאפשר זווית התבוננות חדשה ורעננה עליהם. בהתאם, מציעה לעיין באתרי אינטרנט של מטפלים באזור מגורייך ולנסות לבדוק האם יש לך אינטואיציה חיובית לגבי אחד מהם. לאחר מכן ניתן לקבוע פגישת הכרות בה תוכלי לבחון האם אכן נוצר חיבור. במידה ולא תרגישי שנוצר חיבור נכון וטוב, אל תהססי להמשיך לפגישות הכרות נוספות. איכות הקשר והחיבור שנוצרים עם המטפל הם אחד הגורמים הקריטיים להצלחת הטיפול, ולכן כדאי להיות רגישה מאוד להיבט זה.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול פסיכודינמי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום לך,

לפעמים, כעס העולה כלפי המטפל/ת בטיפול מסמן התמודדות שהינה בעלת משמעות וערך טיפוליים. כעס עלול לייצר תחושה שצריך לסיים קשר או לעזוב, אך לפעמים אם נותנים לו מקום ומאפשרים לו לצוף ולעלות הוא יכול להוות קרש קפיצה משמעותי להתפתחות, למידה וצמיחה. נשמע שהמטפלת התנצלה ואף מעודדת אותך להישאר ולדבר על הדברים, כך שככל הנראה היא מחזיקה בהבנה לגבי משמעות הכעס עבורך ועבור התהליך שאת עוברת. אמנם החלטת כבר, ואולי לפעמים קשה לסגת מהחלטה שכבר הוחלטה, אבל אני מציעה לך לשקול מחדש את החלטתך על מנת לאפשר לעצמך לבוא במגע עם הרגש שעלה ולעבד אותו ביחד עם המטפלת, במקום להשאר איתו לבד ולוותר על הטיפול.

בהצלחה,

יעל