פורום טיפול נפשי

שלום לך.
פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי עשויה לנבוע הן מגורמים נורולוגיים כחבלת ראש, הפרעת קשב וריכוז ועוד, והן מגורמים פסיכולוגיים שביניהם טראומה, חרדה, וקשיים רגשיים נוספים. 
הבנת הגורמים לקשיים היא המפתח להתאמת הטיפול ולכן, נשמע שכדאי להמשיך בבירור הן במישור הפסיכולוגי והן על ידי אבחון פסיכיאטרי/נוירולוגי.
כאשר תקבלי הסבר מדויק וברור יותר לקשיי, ניתן יהיה למקד ולאפיין את הקשיים, ומשם להתקדם.
ליטל

שלום לך.
איני פסיכיאטרית בהכשרתי כך שאין לי אפשרות להשיב לשאלתך
ליטל

שלום לך.
כואב לקרא את דברייך, ואני מצטערת לשמוע על הסבל הממושך שאת חווה, ועל היאוש שנלווה לו, עד כדי מחשבות על מוות. 
קשה להמליץ מבלי שאני מכירה יותר לעומק את מצבך, אך יתכן והדבר החשוב כרגע הוא לנסות דווקא כיוונים טיפוליים שטרם ניסית. 
איני יודעת מהי אבחנתך הרשמית אך קיימות כיום שיטות טיפול מאוד יצירתיות ומגוונות למצבי דיכאון, ויתכן וכדאי להתייעץ עם המטפלים
הקבועים שלך לגביהן. למשל, טיפול בנזעי חשמל, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, וטיפול בקטמין ומשני תודעה הם רק חלק מהטיפולים אשר נמצאו כיעילים
ואם לא ניסית, כדאי לשקול פנייה אליהם ולו רק כדאי לדעת שאכן ניסית את כל האפשרויות.

אל תתייאשי. לפעמים ההקלה מגיעה ממקור בלתי צפוי, כל עוד ממשיכים להילחם כדי להגיע אליה.
ליטל

מצורף קישור למידע נרחב בנושא דיכאון ודרכי הטיפול בו

שלום לך.
אני שומעת בדברייך את התחושה הקשה איתה נשארת, וצר לי עליה. 
מרבית המטפלים אכן מזמינים מטופלים לשיחת בירור כדי לעבד ולהבין טוב יותר את הבחירה לסיים את הטיפול,
אך יתכן ולמטפל הנוכחי יש תפיסה שונה, או הבנה שכך היה נכון יותר להגיב במקרה שלך (בצדק או שלא בצדק). 
כך או כך, אני שומעת את הצער על כך שהטיפול הסתיים באופן זה ומציעה לא למהר לוותר על האפשרות להיעזר בקשר טיפולי אלא להיפך-
לפנות לטיפול ולשתף בקושי והתסכול שאת חווה לנוכח הגבולות ומערכת היחסים הטיפולית, כדי ללמוד מהם על עולמך הפנימי ועל נפשך.
ליטל
מצורף קישור לעוד שאלות נפוצות על טיפול ומערכת היחסים הטיפולית

שלום לך.
לא תמיד קל לזהות מהצד האם מדובר בקושי ובעיה והאם בסגנון אישיותי יותר מופנם, ובפרט במצבים בהם רמת התפקוד טובה (לימודים, זוגיות וכד').
לאור זאת, נשמע שהדרך הטובה לגשת לנושא היא ליזום שיחה ישירה עם בנך ולשתף בכנות בכך שהתעוררה בך דאגה אך את לא בטוחה לגביה.
אם תשתפי בדברים בנימה של שאלה ותהייה, עם הזמנה עדינה לשיתוף וסקרנות ופתיחות לשמוע כיצד הוא רואה את המצב- יתכן ובנך יצליח להרגיש כי מדובר בדאגה ולא בביקורת.
במסגרת שיח מסוג זה, במידה ובנך יתחבר לכך שקיים קושי מסוים, אפשר להציע לו לפנות להתייעצות עם איש מקצוע כדי לקבל זווית ראייה נוספת על קשייו ומצבו.
אפשרות נוספת היא לפנות להתייעצות קצרה עם איש מקצוע המתמחה בהדרכת הורים למתבגרים וצעירים, לתאר את המצב באופן מפורט יותר ולקבל כלים אישיים ומפורטים יותר לגבי הדרך המתאימה לגשת לנושא.
ליטל
מצורף קישור למידע על הדרכת הורים ואנשי מקצוע בתחום

שלום לך.
נשמע מדבריך שהיבטים מסוימים של החוויה הרגשית בקשר הקודם טרם עובדו, ולכן ממשיכים לחיות בנפשך וככל הנראה גם משפיעים על בחירתך הזוגית הנוכחית ו/או על המידה בה אתה נקשר ויוצר אינטימיות בקשר.
לאור זאת, כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית בו תוכל לעבד את אירועי הקשר הקודם ומתוך עיבוד זה, ככל הנראה, להבין טוב יותר מה קורה לך בקשר הנוכחי ולקבל החלטות בנוגע אליו.
ליטל

שלום לך.
נשמע מדברייך שקיים צורך משמעותי בעיבוד של הקשר מעברך ולכן, למרות הקושי, נשמע שחשוב לפתוח שוב את הנושא מול המטפלת ואף להעלות בפניה הן את החשש מהצפה וקושי והן את תחושתך לגבי תגובתה בפעם בה עלה הנושא. אני מבינה מדברייך כמה קשה לעשות זאת ולכן, אם את מרגישה שפתיחה ישירה של הנושא היא יותר מדי בשבילך, מציעה לשתף את המטפלת בשלב ראשון בכך שקיים נושא שחשוב לך לדבר עליו אך מעורר גם חשש וקושי.
סביר להניח שעצם השיח על הקושי והחששות יסללו את הדרך ליותר קרבה ותחושה שאפשר לשתף ולהעמיק.

כמו כן, חשוב לציין כי פתיחת נושאים טעונים בטיפול אכן עלולה, בשלב הראשון, להיות מלווה בקושי וכאב אך במרבית המקרים ההקלה הנלווית לשיתוף ולעיבוד מגיעה תוך זמן מה,
ומאפשרת שיפור משמעותי בתחומי חיים וקשיים אשר הביאו לפנייה לטיפול.
ליטל

אנחנו מעריכים מאוד את הפנייה שלך אלינו מתוך ההתמודדות שלך.
עיקר שיש לך הרבה מאוד כוחות שמתוכם את יוצרת חברויות ופונה לטיפול ומנסה להתמודד עם תחושות הבדידות והדכדוך.
חשוב לנו לומר שטבעי, כשבן זוגך נמצא במילואים תקופות ארוכות והמדינה נמצאת תחת מלחמה מתמשכת, להרגיש רגשות של דכדוך ובדידות.
גם עבודה מהבית מכבידה על תחושות אלה, שכן התראות עם אנשים אחרים שומרת עלינו נפשית.
נראה לנו חשוב מאוד שתשוחחי עם המטפלת עימה את נפגשת על התחושות שלך ותשתפי איתה בכנות שהטיפול אינו עוזר לך להתמודד עם תחושות הבדידות והדכדוך ושבין הפגישות את מרגישה מצוקה גדולה
ובעצם, את חושבת שהטיפול לא עוזר לך מספיק.
יש כלים טיפוליים שמאפשרים העצמה של חוסן והפחתה של דכדוך ובדידות, שהם כלים טיפוליים אקטיביים שמעודדים חשיבה חיובית, ויסות גופני, יצירה של תחושת משמעות, הגברה של פעילות חברתית,
העצמה, חיזוק ותמיכה, וחשוב שהטיפול יסייע לך להגביר את המשאבים והכוחות שלך.
מאוד מאוד חשוב לשוחח על כך עם המטפלת,ואם עדיין אין שיפור, להמשיך לחפש אמצעים וכלים שיקלו עלייך.
לסיום חשוב לנו לומר שוב, שנשמע לנו שיש לך כוחות איתנים ומערכות תמיכה, ועם זאת אסור לוותר וצריך לשאוף לשיפור רב יותר, וחשוב לנסות להשיגו באמצעות הטיפול.

תודה על השיתוף.
הדבר הכי הכי חשוב לעשות זה לפתוח עם המטפלת את כל התחושות, התופעות, התגובות והדילמות שהעלת פה. לדבר אחתה על זה. לבקש חשיבה משותפת. מאמינים שזה יסייע וזה חשוב. פעמים רבות ליבון הקיים שעולים תוך כדי טיפול בטיפול הוא הדבר פורץ הדרך בטיפול. מציעה להעלות בטיפול ואם זה מקדם לחשוב הלאה. אבל זה הדבר הנכון לעשות. שולחים כוחות ומקווים שישתפר

אנחנו מבינים כמה מטריד אותך שאת חושבת כל הזמן על השיחות עם המטפלת.
חשוב לבדוק אם התופעה של מחשבות מטרידות קורית רק ביחס לטיפול או חוזרת בעוד תחומים שבהם יש מחשבות שאי אפשר להפסיק אותם כשכל פעם מחשבה אחת מחליפה מחשבה אחרת.
מאוד חשוב לדבר עם המטפלת על התופעה ולהגיד כמה שזה מטריד אותך עד כדי כך שאת שוקלת להפסיק את הטיפול.
המטפלת תוכל לעזור לך לבחון האם הבעיה של מחשבות טורדניות היא רק סביב הטיפול ואז מה עושים איתה בנוגע לטיפול או שהיא חוזרת בעוד תחומים ואז אפשר לחשוב מה יכול להועיל בכלל למחשבות מטרידות מעבר למחשבות על הטיפול.
אנחנו חוזרים ומדגישים מאוד מאוד חשוב לפתוח את הנושא,
בתוך הטיפול.

תודה על פנייתך. משמח לשמוע כמה הפקת מטיפול CBT ועל הכלים שרכשת. התופעה של נסיגה קלה בהישגי הטיפול והשימוש בכלים.
קפאין עלול להגביר חרדה כי הוא חומר ממריץ אך בדרך כלל אינו הגורם המרכזי לעלייה בחרדה. לעיתים הגברת החרדה מובילה לשימוש יתר בקפה כאמצעי להרגעה עצמית. ההצעה שלנו היא לחזור ליפול שהועיל למספר מצומצם של פגישות ולחזק את השגי הטיפול. בפגישות אלו ניתן לברר עם המטפל או המטפלת מה גרם להחמרה ומה ניתן עוד לעשות כדי לחזק את הכלים. שוב מלוא ההערכה על היכולת להפיק מטיפול.

ראשית, ניכר מדבריך כמה אתה סובל ומודע לבעיות שלך ומעוניין לפתור אותן.
זה דורש הרבה מאוד כוחות וזה חלק גדול מאוד מהיכולת להביא להחלמה וריפוי,
או חלק גדול מאוד מההחלמה להביא לריפוי, זה המודעות והרצון ונשמע שיש לך אותן וזה יכול להבטיח שתגיע לתוצאות מרשימות ביותר.
זה נשמע שלאורך כל החיים אתה מתקשה למצוא דרכים מועילות ויעילות למצוא עניין, סיפוק, שמחה ולכן יתפתחו כל מיני דפוסים פחות יעילים ומועילים כמו התמכרויות, הימורים ודרכים שהן פחות מיטיבות.
על מנת למצוא סיפוק ולפרוק מתחים, לייצר עניין וריגושים.
על מנת לטפל בבעיה מהסוג הזה אנחנו מציעים לפנות למרכזים שפונים לטיפול בבעיות של התמכרות. גם אם כרגע ההתמכרות היא לא הבעיה המרכזית,
אנחנו יודעים שיש קשר בין התמכרות ובין דיכאון וכאשר מעורבת התמכרות, כמו התמכרות להימורים והלוואות, אז טיפול בהתמכרויות עוזר להתמודד עם דרך נכונות לפגוש את הכאב ולא לתעל אותו לדפוס לא יעיל של התמכרויות,
וטיפול מהסוג הזה מעניק כלים להתמודדות עם הכאב שלא דרך חרוץ של התמכרויות.
אנחנו מציעים לפנות לגופים כמו אלכוהולים אנונימיים או מהמרים אנונימיים
שניתן למצוא לגביהם מידע ברשת ולאנשים שמתמחים בטיפול בהתמכרויות ושיודעים להתמודד עם הקושי הזה של החלת המצוקה הנפשית ללא התמכרות.
אנחנו מצרפים כאן קישור למידע נרחב על אפשרויות טיפול בהתמכרות
בכל שאלה אנחנו כאן

שלום,
מיסופוניה מאובחנת בדרך כלל על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, לעיתים בשיתוף פעולה עם אודיולוג. האבחון כולל בחינת היסטוריה רפואית ונפשית, דיווח של המטופל או האפוטרופוס, ולעיתים גם בדיקות שמיעה לשלילת מצבים אחרים כמו היפראקוזיס או טנטון.
פסיכיאטר או פסיכולוג קליני: יכולים להעריך את התסמינים, לבחון את ההיסטוריה הרפואית והנפשית של המטופל, ולשוחח עם המטופל (או האפוטרופוס במקרים של ילדים) על רגישותו לרעשים.
אודיולוג: במקרים מסוימים, אודיולוג (איש מקצוע בתחום השמיעה) יכול לבצע בדיקות שמיעה כדי לשלול מצבים כמו היפראקוזיס (שמיעת יתר רגילה) או טנטון (צפצוף באוזניים).
מצורף קישור למידע על מיסופוניה ואפשרויות טיפול