פורום פסיכולוגיה

שלום חנה, באופן כללי, טיפול פסיכולוגי מבוסס על שיחות ועל קשר של אמון בין המטפל למטופל. מתוך שיחות אלו, המטופל מרגיש קודם כל שהוא מקבל תמיכה ושהוא מובן, ורק בעצם התחושה הזו יש הרבה פעמים כדי להביא להקלה בתחושות קשות. מעבר לכך, בטיפול מתחילים לברר מה בעצם מטריד את המטופל, מהי החשיבה השלילית שמציפה אותו, אלו רגשות עולים בו ולמה הם קשורים ומתוך כך מתרחבת יכולת ההבנה וההתמודדות. הטיפול אינו "קסם" שהופך מחשבות שליליות לחיוביות. אלא, זהו תהליך שבו האדם לומד להכיר את עצמו, להבין את עצמו ולהתמודד טוב יותר עם רגשותיו, והתהליך פעמים רבות מלווה בתחושה של הקלה ושינוי. כל טיפול הוא אינדיבידואלי ומותאם לאדם הספציפי, ולכן סביר שהטיפול עבור החברה שלך לא יעסוק באותם התכנים כמו הטיפול שלך ולא יראה אותו הדבר. בכל מצב של מצוקה, עצב מתמשך ותחושה כללית של "מצב לא טוב" (כפי שאת מגדירה זאת), מומלץ מאוד לפנות לעזרה מקצועית. בדרך כלל בפגישות הראשונות עם פסיכולוג/ית יכירו אותך (או את החברה), תהיה לך הזדמנות לשאול שאלות ולהבין יותר טוב במה מדובר. לאחר מכן תוכלי לבחור האם להמשיך בטיפול או לא. ניתן לפנות דרך קופת החולים, לתחנות לבריאות הנפש או באופן פרטי. בהצלחה, סיון

היי רינת, בהמשך להודעות הקודמות, אני מבינה את המצוקה שאת נמצאת בה. חשוב להזכיר לעצמך שזהו מצב זמני שמתעורר בתגובה לאשפוז של דודך, וכנראה כאשר יהיה שינוי במצבו גם המצב בביתך ישתנה ובתקווה שיהיה רגוע יותר. אני בטוחה שמאוד קשה לראות את דודך ואביך במצבים לא פשוטים. לעיתים התמודדויות מעין אלו הם חלק מחיינו וכרגע נדרש גיוס כוחות ואמונה שהמצב ישתנה בקרוב. ההמלצה המרכזית שאת יכולה לעשות עבור עצמך כרגע (אם את לא מעוניינת לפנות לעזרה מקצועית) היא להיתמך ולשתף ברגשותיך את מי שניתן (משפחה וחברים), כך שלא תהיי לבד עם התחושות הקשות ולהמתין לשינוי ורגיעה במצב. שיהיה בהצלחה, סיון

שלום רינת, צר לי לשמוע על המצב במשפחה. אני מבינה שאת נמצאת במצב מעורר חרדה ובסביבה מלאה במתח ותחושות לא נעימות. לצערי, האפשרות לעזור באופן שאת רוצה ולתת עצה מעשית דרך הפורום היא מוגבלת, כיוון שלא בדיוק ברור מה הסיטואציה ומה הכוונה בכך שאבא שלך התמוטט או נמצא בהתקף (התקף חרדה? דיכאון? משהו שמלווה באובדן שליטה ואלימות? התפרצויות? וכו'). יש צורך להבין את המצב לעומק ולצערי הדבר לא ניתן במסגרת פורום זה, אלא נדרשת היכרות עם הסיטואציה. עם זאת, מאוד מומלץ לנסות לא לוותר ולבקש שיזמינו עזרה מקצועית. איני יודעת בת כמה את, מה מידת האחריות שלך בבית ומה היחסים המשפחתיים, אך אם יש לך אחים או מישהו נוסף במשפחה, הייתי מציעה לך קודם כל לחלוק את הנטל הרגשי והמעשי ולנסות לגייס עזרה ותמיכה מבני משפחה נוספים. אם את נמצאת במצוקה וזקוקה למענה מיידי, אני ממליצה לך לפנות לער"ן (עזרה נפשית בטלפון), במספר 1201, שם תוכלי להיעזר באופן ראשוני עם מישהו בשיחה ואולי להסביר את המצב באופן יותר מפורט. בהמשך, אם זהו מצב שנמשך, מומלץ בכל זאת שתפני לעזרה של איש מקצוע. בהצלחה, סיון

שלום אורי,

סיטואציה של עבודה חדשה היא סיטואציה שמעוררת הרבה לחץ וחרדה והרבה פעמים מצב רגשי כזה מפריע לנו ללמידה ולזכירה. מומלץ לנסות להרגע, לרשום את ההוראות ולא להתבייש לשאול לאחר ההסבר כדי לוודא שהבנת. במקרה שאתה מרגיש שאתה זקוק לעזרה נוספת, ממליצה לפנות לרופא משפחה להמשך הכוונה איזה ברור כדאי לעשות (למשל, אם הקושי בזיכרון קשור למצב רגשי וחרדות- ניתן לפנות לפסיכיאטר, אם הקושי קשור לבעיה נוירולוגית כלשהי או קשיי קשב- ניתן לפנות לנוירולוג). שם תוכל לקבל מענה לשאלות ולברר איזה טיפול יכול לסייע.

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום לך,

קודם כל, צר לי לשמוע על מצבו של דודך. כאשר בן משפחה קרוב נמצא במצב בריאותי קשה, הדבר מעורר באופן טבעי חרדה גדולה, מתח, פחד ועצב. למרות שתחושות אלו הן קשות ולא נעימות, פעמים רבות אין לנו דרך להעלים אותן, וצריך לקבל זאת כדבר טבעי, חלק מהדאגה שלך ומהאהבה שלך למשפחה. נסי לנשום עמוק, לעבור יום אחר יום ולקוות לטוב. איני יודעת מה מצבו הרפואי, אך נסי להזכיר לעצמך שוודאי הרופאים עושים את מירב המאמצים לסייע לו ושכרגע עליך להמתין ולתת לרופאים לעשות את עבודתם. נסי להיתמך בידי משפחה וחברים, לשתף בתחושותיך ובתקווה המצב ישתפר בימים הקרובים. אם תרגישי מצוקה מיידית, תוכלי להתקשר לקו המצוקה של ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון 1201.

בהצלחה,
סיון

שלום סופי,
את מתארת תחושה טבעית ומובנת של קושי להיות ללא מסגרת וללא עבודה, בעיקר אם זהו מצב חדש והיית רגילה לעבוד או להיות במסגרת כלשהי. חלק מההתמודדות היא להבין שהמצב הוא טבעי ושיש גם חשיבות לתחושות שאת מתארת. נסי להתייחס למחשבות שלך ולדכדכוך, ולא רק לרצות שיעברו, אלא להכיר ולזהות- מה כוללות המחשבות הלא נעימות? האם מחשבה שלעולם לא תמצאי מסגרת אחרת? שלא תצליחי להתקבל לעבודה? מחשבה שהכל גרוע?
מה הרגשות שעולים? האם חרדה? מתח? תחושת דחיפות למצוא מסגרת חדשה? חוסר ערך? חוסר ביטחון? שעמום? עצב?
חלק מההתמודדות עם רגשות שליליים כולל זיהוי הרגשות שלנו, ידיעה שרגשות אלו הם חלק מחיינו ויכולת לשאת אותם ולדעת שעם הזמן (גם במהלך היום וגם עם שינוי במציאות), רגשות אלו ישתנו.
תחושות אלו חשובות, גם מפני שהן יכולות לתת לך מוטיבציה לשנות את המצב, ולחפש מסגרת/עבודה חדשה.
לכן נסי לפעול בשני מישורים- האחד במישור הרגשי (להבין את עצמך ולהרחיב את היכולת לשאת את תחושותיך) ובמישור המציאותי- לנסות לפעול כדי להשפיע על שגרת יומך כך שתהיי יותר מרוצה ממנה (למשל לחפש עבודה, או לקבוע סידורים או תוכניות לשעות הבוקר וכו').

שיהיה בהצלחה,
סיון

שלום אהרון,

הזיכרון שלנו מושפע מהרבה דברים, אך ייתכן שבסיטואציה כזו אצל רופא היית מוטרד, לחוץ, עייף ולא מרוכז ולכן היה לך קשה לקלוט את כל המידע. כמו כן, לעיתים מידע רפואי נמסר במהירות, או בשפה מקצועית ופחות מובנת וגם זה מקשה על הקליטה והזכירה. מומלץ לבקש מהרופא להסביר לאט, לחזור ל דבריו, לרשום את מה שנאמר או אפילו להגיע עם אדם נוסף שיוכל לעזור לך אחר כך להיזכר במה שנאמר.

בהצלחה,
סיון.

שלום תומר,

כפי שקורה בתחומים רבים, כשאנו מתחילים לעשות שינוי או מנסים לשפר היבט מסוים בעצמנו הרבה פעמים זהו תהליך של ניסוי וטעייה. לפעמים מנסים שיטה אחת, בודקים את השפעתה ובהתאם ממשיכים באותה דרך או מנסים שיטה אחרת. לכן, לצערי, אין לי דרך לענות על שאלתך ולא ניתן לדעת מראש תוך כמה זמן תחוש שיפור.

בהצלחה,
סיון

שלום יעל, מצרפת רשימה חלקית של ספרי עזרה עצמית: "חרדה– להתגבר על הפרעת אימה"- לורנה ויינסטוק, אלינור גילמן. "חרדה ופאניקה"- פרופ' יואל גולדברג. "מלחץ להצלחה"-לוסינדה באסט. "אושר אמיתי"-ד"ר מרטין א. פ. סליגמן. "מחשבות ורגשות"-מתיו מקיי/דיוויס מרתה/פנינג פטריק. "פחד כאב וחברים אחרים" - אבי גרינברג. את יכולה לפנות לחנויות הספרים ולבקש את עזרת המוכרים, יש כיום מבחר גדול מאוד של ספרים מסוג זה. לצד עזרה עצמית והתעניינות בנושא, חשוב לשים לב שאם יש מצוקה נפשית ממושכת מומלץ מאוד לפנות לטיפול ולעזרה מקצועית. בהצלחה, סיון

שלום מירי,

כאשר מועקות חוזרות ומטרידות ולא חולפות כדאי לעצור ולנסות להבין למה הן קשורות. מדובר במצב נפשי שמטרתו לסמן לך משהו ולספר לך משהו על עצמך. אם אינך רוצה לפנות לטיפול פסיכולוגי, את יכולה לנסות לחשוב עם עצמך מה מטריד אותך- נסי לברר, מתי המועקות האלו מגיעות? האם לאחר טריגר חיצוני (בתגובה למשהו שקרה במציאות, למשל בעבודה או באינטראקציה עם אדם אחר?) או שהמועקה הגיעה בעקבות טריגר פנימי (כמו מחשבות שליליות וכו'). נסי להבין יותר על המועקה- מה המחשבות שמלוות, אילו רגשות עולים וכו'. לאחר שתצליחי לנסח יותר טוב מה בעצם מטריד אותך, אז סביר להניח דרכי ההתמודות יהיו יותר ברורים. (לצורך הדוגמא, אם תביני שמה שמטריד אותך הוא בדידות, תוכלי לחשוב כיצד לייצר יותר קשרים תומכים וכו'). הבנה של הרגשות שלנו והמחשבות שלנו עוזרת לנו להתמודדות יותר טובה עם רגעים קשים או מעיקים. במידה ולא תצליחי לעשות זאת בכוחות עצמך, מומלץ מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי שמלווה ועוזר בתהליך זה.

בהצלחה,
סיון

שלום דנית,

חשוב לציין שמחשבות שליליות או מצב רוח ירוד הם חלק בלתי נפרד מחיינו ופעמים רבות הם מגיעים והולכים וצריך לשאת אותם ולאפשר להם להתקיים. כדאי לא להיבהל מכך ולנסות לברר מדוע מצב הרוח הרע או המחשבות השליליות הגיעו? האם קרה משהו? מהן אותן מחשבות? (באלו רגשות מדובר? עצב? חרדה? בדידות? וכו') לאיזה נושאים הדבר קשור? מה מטריד אותך? וכו'. לעיתים אם נקשיב למחשבות ולמצבי הרוח נגלה דברים חשובים על עצמנו ונוכל גם להתייחס לדבר שמפריע לנו, ולכן כדאי גם לנסות לברר מה קורה ולא רק לנסות להעלים את התחושות השליליות. לצד זה, מומלץ להמשיך בשגרה, לנסות לעסוק בפעילויות מהנות ולשוחח על רגשותיך עם חברים או משפחה שמהווים מקור של תמיכה עבורך. אם לאורך זמן תחושי שהמצוקה נמשכת, ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי.

בהצלחה,
סיון

שלום סשה,

לזיכרון יש שלבים של תפיסה, קידוד ושליפה וכדי לשפר אותו צריך גם להבין באיזה שלב מתרחש הקושי. לשיפור שלב התפיסה כדאי לשים לב היטב לנאמר ולנסות להוריד רמות חרדה אם קיימות. בשלב הקידוד ניתן לחזור על ההסבר של אדם אחר מספר פעמים, לסכם את הנאמר, לארגן את המידע בצורת סיפור או לתת לו הקשרים שפעמים רבות מסייעים לשיפור הזיכרון. תוכל לחפש בספרים או ברשת טכניקות נוספות לשיפור הזיכרון או לפנות למכונים שעוסקים בכך.

בהצלחה,
סיון

שלום לך,

השאלה שלך נוגעת בחלק מרכזי מאוד בטיפול והוא היחסים המורכבים שנוצרים בין המטפל למטופל. באופן טבעי ובלתי נמנע, עם כל מטפל נוצר קשר ייחודי ולעיתים שונה בעוצמת הרגשות שמתעוררים. הדבר יכול להיות מושפע מהאינטראקציה ביניכן וגם מתקופות שונות בחיים. ניתן להבין את הגעגועים שאת חשה למטפלת הקודמת ולעוצמות הרגשיות וחשוב שהנושא יהיה מדובר בטיפול החדש. להערכתי, הנושא המרכזי הוא לא האם תצליחי להרגיש ילדה אל מול המטפלת החדשה והאם תצליחי לחוש כלפיה רגשות יותר עוצמתיים, אלא ניסיון להבין את המשמעויות של הדבר עבורך, מדוע זה לא מצליח להתעורר כעת ומה בזה מפריע לך. למשל, האם הרגשות העוצמתיים היו עבורך הוכחה לכך שהטיפול חשוב לך או שהטיפול "עושה משהו"? האם אולי דווקא העיסוק ברגשות האלה חסם או כיסה רגשות אחרים שהיה קשה יותר לחוש אותם כלפי המטפלת הקודמת (כמו אדישות, או אכזבה), או אולי הם באו במקום נושאים אחרים שיכלו לעלות בטיפול? האם זה משהו שמוכר מיחסים אחרים?האם הקושי להרגיש כלפי המטפלת החדשה קשור לפגיעה הכואבת שהתרחשה בטיפול הקודם ויש חשש שתפגעי שוב? ועוד ועוד. התפקיד של הטיפול ושל המטפלת הנוכחית הוא לחשוב איתך יחד מה המשמעות של היחסים שנוצרו עם המטפלת הקודמת ואיתה עבורך, מה זה אומר על דפוסי היחסים שאת יוצרת באופן כללי, מה התחושות שלך לגבי הדבר הזה ואולי כיצד זה מתקשר לסיבות שבגללן גם הגעת לטיפול. כמובן שאיני יכולה לייעץ לך אם להחליף מטפלת או לא, אך הייתי מציעה לך לבחון לאורך זמן האם את מצליחה להבין דברים חדשים על עצמך מתוך הטיפול החדש והאם יש תחושה של העמקה בקשר ובהבנה שלך את עצמך.

בהצלחה,
סיון

שלום תמר,

נשמע שאת נמצאת בעיצומו של טיפול אינטנסיבי המעורר הרבה מאוד רגשות, מחשבות ותחושות שאותן צריך לרתום לצורך הבנה שלך ושל עולמך הפנימי.
אני מבינה לחלוטין את תחושת הדחייה שעולה בך ואת הכעס על הקשר הטיפולי הזה שאינו יכול להיות קשר חברי. המטפלת שלך לא רק פועלת במגבלות חוקי האתיקה, אלא היא עסוקה בשאלה מה יהיה הכי נכון לך מבחינה טיפולית, ולמרות שזה קשה וכואב, היא גם שומרת על האפשרות שלך להיות בקשר טיפולי איתה. נשמע שאתן מדברות על הדברים בפתיחות והייתי ממליצה להמשיך ולעשות זאת, בתקווה שעם הזמן יחול שינוי, תהיה איזו תובנה חדשה כלפי המצב וכו'. את צודקת שיש סיכוי שמעבר למטפלת אחרת, יעורר מחדש תחושות דומות. היחסים הטיפוליים במהותם בנויים כך שלמול המטפל תתפתח מערכת יחסים שמספרת משהו על העולם הנפשי של המטופל, וביחד צריך לנסות להבין את המשמעויות. לכן, כדאי להמשיך ולהתייחס לנושאים שעולים- לתחושת הדחייה, לרצון לפרוץ את הגבולות בקשר, לפחד מפני פרידה, אך גם לחשש מפני תלות בדמות טיפולית ורצון להחליף אותה בדמות אחרת, חברית. כל אלה מסמלים תכנים שכנראה מלווים אותך, וצריך להבין כיצד הם מתקשרים ליחסים אחרים שהיו לך, לעולם הפנימי שלך, לדיכאון, לחרדות ולפוסט טראומה שאת מתארת שאיתם הגעת לטיפול.
כמובן שאיני יכולה לייעץ לך מה לעשות, אך אני מאמינה כי טיפול הוא מסע ארוך, שלעיתים הוא גם מתסכל ומכאיב, אך הוא גם תהליך דינאמי עם הרבה שינויים במהלכו. לעיתים גם לאחר תקופה ארוכה שבה "תקועים" באיזה שהוא נושא או באינטראקציה מסוימת עם המטפל, מגיעה איזו שהיא הבנה לגבי המצב ומתרחש שינוי.

בהצלחה,
סיון

שלום לך,

פעמים רבות הטרדות מיניות מסוג זה שמתרחשות בילדות "נשכחות" וצפות לעיתים רק שנים אחר כך אל המודעות. הצפה זו עשויה לטלטל ולהעלות תחושות מגוונות ועוצמתיות, ולכן טוב ונכון שתפני לטיפול.
הגורם המקצועי שהייתי ממליצה לפנות אליו לצורך טיפול ועיבוד חוויות אלו הוא פסיכולוג/ית קלינית או עו"ס קליני/ת (לטיפול של פסיכותרפיה דינאמית בעזרת שיחות). זהות המטפל ומינו הוא בחירה שלך, בהתאם להעדפה אישית שלך. לעיתים נשים שעברו פגיעה חשות נוח יותר אצל מטפלת אישה, אך הדבר תלוי מאוד בך ואין חוקיות בעניין זה. זוהי העדפה אינדיבידואלית (שיכולות להיות לה משמעויות שונות שניתן לשוחח עליהן עם הזמן בטיפול). כמו כן, לעיתים מטפלים גברים חשים שנכון יותר שהמטפלת תהיה אישה עקב המורכבות של הנושא, אך גם כאן הדבר לא מחייב. בכל מקרה, מומלץ לפנות למטפל/ת שבשיחת הטלפון תתן לך תחושה נעימה, מזמינה ומרגיעה. לאחר מכן בדרך כלל יש פגישת היכרות, ושם תוכלי לשים לב האם את מרגישה שעם המטפל/ת הזו תוכלי ליצור קשר של אמון, להיפתח ולהיחשף. תוכלי לפנות למטפלים באופן פרטי או דרך קופות החולים.

בהצלחה,
סיון