שלום עידן,
קודם כל, כל הכבוד לך על ההקשבה העדינה ועל כך שאתה עושה מאמץ להבין מה באמת עובר על אשתך. לידה (גם אם הלידה עצמה היתה קלה) עלולה להיות חוויה מטלטלת, ולעתים לוקח זמן להסתגל למצב החדש. כל אישה כמובן מגיבה באופן שונה. נשמע מדבריך שאתה מרגיש שאשתך מעט מנותקת ולא מתנהגת באופן שהיית מצפה. תוכל לקרוא עוד על דכאון אחרי לידה כאן. הניתוק שאתה מתאר יכול להעיד על חוויה דכאונית מסוימת, אבל לא בהכרח.
אני חושבת שקודם כל, חשוב מאוד שאתה עושה מאמצים לדבר איתה ומנסה להבין. בהנחה שאתה מרגיש שתשובתה ש״הכל בסדר״ לא מספקת ולא משקפת את הרגשתה האמיתית, אני מציעה לא לוותר ולנסות לדבר איתה יותר לעוק, וכן לשתף אותה בתחושתך לגבי המצב. לפעמים נשים מתקשות להודות אפילו בפני עצמן בחוויה הדכאונית, שכן היא יכולה להיות מקור לבושה עבורן. המסר שתוכל להעביר לה הוא שזה ממש בסדר גם אם היא מרגישה כך, ושתוכלו לנסות לעזור להרגיש יותר מחוברת, למשל באמצעות התייעצות עם איש מקצוע. אם תרגיש שאינה משתפת פעולה ועדיין לא תשתכנע שהיא בסדר, תוכל אתה לפנות להתייעצות עם איש מקצוע, על מנת שיוכל לעזור לך להבין מה חומרת המצב ואיך תוכל לתמוך באשתך לקבל עזרה וכמובן על מנת שתוכל גם אתה לקבל את התמיכה הנפשית לה אתה זקוק.
הטיפול המרכזי יכול להיות פסיכותרפיה דינאמית, שהיא יותר ארוכת טווח, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) וכמובן שקיימת גם האפשרות לטיפול תרופתי. זה מאוד תלוי בה כמובן. חשוב מאוד שלא להיבהל מהמצב ושלא לגרום לה להרגיש גאילו משהו שהיא עושה לא בסדר, להיפך, לנסות להגיע מתוך עמדה אמפאתית וחומלת, ולנסות להושיט יד בעדינות אך בנחישות. דיכאון אחרי לידה כן יכול גם לעבור מעצמו, אבל אם אתה מזהה שזה המצב, חשוב מאוד שלא להתעלם כמובן ולנסות להבין יותר לעומק את תחשותיה ביחד איתה.
בהצלחה,
יעל
תוכל לקרוא כאן עוד על דיכאון אחרי לידה ולקבל רשימת אנשי מקצוע להתייעצות
