שלום יאיר,

שאלתך חשובה ואנסה להגיב באופן שמתיחס לכל ההיבטים. בהיבט הכללי יותר, כפי שאתה מתאר, פסיכולוגים ומטפלים הם בני אדם, וככאלה, גם הם מתמודדים לא אחת עם חייהם, הכוללים נסיבות חיים שונות. זה יכול להיות אובדן, מחלה או למשל גידול ילד עם צרכים מיוחדים. הם ממשיכים לעבוד ולטפל כי זה המקצוע שהם בחרו לעסוק בו, ואם היו חשים שאין להם את הכוחות הדרושים, סביר כי לא היו ממשיכים לעבוד. בהיבט האישי יותר, נשמע שהעניין נוגע בך בכל מיני רמות והיבטים, ולכן, חשוב לפתוח עם המטפל את הנושא. האופן שבו אנו חושבים על המטפל שלנו משקף הרבה פעמים תכנים חשובים מהעולם הפנימי של המטופל ולכן חשוב להתייחס למחשבות האלו ולעבד אותם בתוך הטיפול. הייתי ממליצה לך לשתף את המטפל במחשבות שלך ולדון בנושא בתוך הטיפול.

בהצלחה,
סיון.