בחרתי להפסיק את הטיפול בעקבות הרבה דברים שקרו בטיפול אבל כנראה שהסיבה המרכזית היא המלחמה, וגם שהמטפל שיתף בדרך אגב שהוא מנסה להכניס מטופלים חדשים( ניצולים/ נפגעים) ומנסה למצוא להם שעות, הוא אמר את זה לא בהקשר של אני לא יכול לטפל בך, אלא כדרך אגב
אבל אחרי ששמעתי את זה, אוטמית ״ האחות שדואגת לאחים שלה״ נכנסה לתמונה, אמרתי לעצמי שזה הזמן לפנית מקום לאלו שמצש צריכים.
המטפל קיבל את ההעזיבה שלי, אבל אמר שתמיד יהיה פה.
ואני תוהה האם הוא יכול להתחייב לכך? מבחינה פרקטית איך אם אני ארצה לחזור יהיה לו מקום? שהוא מפוצץ ומלא
אני לא רוצה לחזור עכשיו אבל יש בי פחד שלעולפ לא העז לבקש מתוך הפחד העצום שיכתוב שאין לו מקום כרגע
אשמח לשמוע איך זה עובד עם מטופלים שרוצים לחזור ביום מן הימים…
שלום גאיה.
ראשית, צר לי לשמוע על אופן הסיום. לא פשוט לסיים כך טיפול, ונשמע שאת מזהה כיצד הנסיבות החיצוניות פגשו את עולמך הפנימי בנקודות רגישות וכואבות. לאור זאת, ומתוך התרשמות מדברייך כי הסיום היה חטוף ולא עובד היטב, אני תוהה האם כדאי לפנות אל המטפל ולקיים מספר פגישות לסגירה טובה יותר של הטיפול. לפעמים סיום טוב ומדויק הוא בעל אימפקט חיובי ומשמעותי הן לאפשות להמשיך לעבוד יחד בעתיד, אם תרצי, והן להמשך הדרך וההתפתחות האישית.
ליטל
