שלום וברכה,
לפני כחודש סיימתי טיפול פסיכולוגי מעולה, הפסקת הטיפול נעשתה בהחלטה שלמה אם כי לא קלה. אני שמחה על ההחלטה הזו, הטיפול היטיב איתי מאד, והקשר בין המטפלת לביני, היה מעולה.
קשה לי מאד מאד הסיום. למעשה, כל הדברים שעלו ועובדו בצורה נכונה, שבים להכאיב לי מחדש וביתר שאת. חשוב לי להדגיש שאני לא נבהלת, אלא כואבת מאד מלהרגיש אותם. ... עברתי טראומות מאד מאד קשות , אך צמחתי מהן, והפכתי לאדם חזק . כן מפריעה לי התחושה שהכל חוזר, כביכול הרגשה של פספוס..אם המצב כזה, למה הועיל הטיפול ?
האם הדבר לגיטימי ? סיימתי סהכ לפני חודש...
תודה רבה.
שלום אילת.
סיום טיפול, כל כמה שההחלטה שלמה ומרגישה נכונה, הוא אירוע מכאיב ויתכן שחזרתם של סימפטומים וקשיים היא הדרך של נפשך להתאבל ולספר את עוצמת הכאב של הפרידה. יכול להיות שהכאב ישכך לאט לאט, ואף יהפוך ל"חומר" להמשך הצמיחה הנפשית ומציאת הכוחות. במידה והקושי ימשך בעוצמות גבוהות, כדאי יהיה לנסות להבין יותר לעומק מה נפשך מנסה לומר- האם יש חלקים שעדיין לא היו בשלים לסיים, או שאלו כאבי פרידה-גדילה שעדיין צריך למצוא את דרכך הייחודית לצמוח מהם. במילים אחרות, אני מציעה שלמרות הכאב, כל עוד את יכולה תני לדברים עוד זמן לשקוע. פרידה היא חלק קשה בתהליך הטיפולי ולמעשה החלק היחיד שהמטופל עושה לגמרי לבד ובמובן זה, הקושי הוא טבעי ומגרה היבטים וסוגיות של בדידות, נטישה ואובדן. תני לעצמך זמן ושימי לב האם פצע הפרידה נמצא בתהליך של החלמה והגלדה הדרגתית או נותר פתוח. בכל מקרה, ההישגים שמתבססים במסגרת טיפול משמעותי אינם נעלמים.
ליטל
.jpg)
