היי ליטל.
כבר שלושה חודשים אני עובדת.עבודה חלקית אבל טובה.אלה שלושת החודשים הכי טובים שהיו לי ב5-6 השנים האחרונות..

ואז בא הסגר הזה.רוב העבודה עברה להיעשות מהבית.המוטיבציה, האנרגיה והשמחה שלי צנחו באחת.יש בי דחף לעזוב הכל.אני מרגישה עצובה וריקה ככ.
וגם מבוהלת ומאוכזבת מהמהירות שבה ההרגשה שלי משתנה..

בנוסף, גם בטיפול משהו קרה.לפני הסגר..
סתם היו שתי פגישות שנאלצנו לעשות בטלפון כי הייתה הצפה בבניין של הקליניקה ומשם הכל הידרדר.בגללי.
בגלל ההזדקקות העזה וההרסנית שלי.

היום כתבתי לה משהו והיא הגיבה בקרירות וריחוק שלא אופיניים לה.
אני מניחה שזו תגובה מחושבת, ולא שהיא מתוך חוסר איכפתיות.
אבל זה לא רלוונטי, אני מרגישה פגועה ועזובה ואני צריכה להעביר איכשהו את הימים הארוכים עד הפגישה הבאה.
ואני לא יכולה להכיל את זה ולא יודעת איך לעשות את זה..
יש לי מחשבות רעות מאד על בריחה ופגיעה בעצמי וזה מאכזב אותי שאני חוזרת למקומות האלה שחשבתי שהם מאחוריי.