אני מרגישה שבפגישות עם המטפלת שלי (פגישות בשיחת טלפון בינתיים) אני באיזה שהוא מקום מנותקת . גם כשאני משתפת בדברים משמעותיים / כואבים בפגישה עצמה אני כאילו מספרת את הדברים אבל אני לא באמת מרגישה אותם ומרגישה שהם יוצאים ממני. בהרגשה הפנימית זה כאילו אני מספרת על מישהו אחר גם כשהקול שלי רועד אני לא מצליחה להרגיש שזה יוצא לי מבפנים. בנוסף אם אני לא מכינה את עצמי מראש וחושבת לפני הפגישה על מה אני אדבר . בפגישה עצמה כאילו הכל מחוק לא עולה לי דברים וגם אם המטפלת בעצמה שואלת אותי באותו רגע אני נותנת תשובה קצרה שעולה אבל באמת לא עולה לי כלום ורק כשאני עם עצמי אח"כ אני קולטת כמה הרבה דברים יש לי באמת.
אני לא מצליחה בדיוק להסביר אבל קשה לי עם זה משהו שם מבלבל אותי אני לא מבינה אני כל פעם צריכה לחשוב מראש לפני הפגישה על אלו מהבעיות לדבר? למה בפגישות עצמם אני לא מצליחה להרגיש ושהדברים יצאו מתוכי וגם בלי הכנה מראש
מתסכלללל