שלום לך.

אני לא חושבת שמדובר בתגובה מוגזמת והיסטרית, אלא בתגובה נפשית שקשורה (כמיטב יכולתי לשער מבחוץ...) הן למציאות האיומה והמלחיצה בה אנו חיים והן למציאות הפנימית, שאני יכולה לשער שקשורה הן לקשר הטיפולי והן לגורמים אחרים. אני כמובן לא יכולה להמליץ לך לגבי החזרה לאשפוז יום, אבל חושבת שחשוב מאוד להביא את האפשרות לטיפול שלך גם ברמה הקונקרטית וגם, אולי, כדרך של נפשך לספר על הצורך בהחזקה צמודה ועוטפת יותר. נדמה לי שמתוך חשיבה והתבוננות כזאת אפשר יהיה גם לחשוב ולתת מילים למה שקורה בתוכך ומקורו, וגם לחשוב האם ואיך לספק את הצורך בהחזקה צמודה יותר . בכל מקרה, אל תבטלי את תחושותייך. תני להן מקום ומילים. 

ליטל